עובדי המחלקה הייעודית לחולי קורונה בבי"ח השרון / צילום: רמי זרנגר
אמש (ד') זינק מספר חולי הקורונה ברחבי העולם ל-125,815, ובהם 4,607 בני אדם שמצאו את מותם. לאחר כשלושה חודשים של מאבק בנגיף, ארגון הבריאות העולמי הכריז כי מדובר במגפה עולמית, שעל כלל המדינות להתגייס למאבק נחוש ולפעול למיגורה. בתוך כך, גם בישראל עלה מספר החולים, והוא עומד כעת על 97 בני אדם.
משרד הבריאות עומד בחזית המשבר, ומנהל מערכה בריאותית בסדר גודל שלא נראה בישראל. אנשיו מתייחסים להתמודדות עם המגפה המתפשטת כאל ניהול מערכה, ממש כמתרחש בשדה קרב, ונאלצים לקבל מדי יום החלטות לא פשוטות. בשל גודל האירוע, מתעוררות לא מעט שאלות בקרב הציבור; בין אם לגבי חיי היום יום שלנו, משמעות הצעדים הננקטים, וגם שאלות בנוגע להתנהלות המשרד בשבועות האחרונים.
אמש התגלה כי חולה מספר 71, למשל, זוהה כנושא הנגיף רק לאחר מספר ימים שבהם משפחתו הפצירה ברשויות לבדוק האם הוא חולה בקורונה, אך הקריטריונים אותם קבע משרד הבריאות לא איפשרו זאת.
ד"ר אודי קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור, עונה בשיחה עם "גלובס" על מספר שאלות, ומסביר מהם השיקולים המנחים את המשרד כאשר הוא נדרש לקבל החלטות.
מדוע לא משנים את הקריטריונים לבדיקה, לאחר שאותרו חולים בקהילה?
"הכסף הוא לא שיקול. בניגוד לשיגרה שבה יש לנו הרבה קשיים, באירוע הזה אנחנו לא מתנהלים בחיסכון כספי. לא אומרים לנו לא להזמין את מה שאנחנו צריכים. יש כאן עניינים מקצועיים, וההגדרות משתנות מיום ליום. אנחנו מרחיבים את ההגדרות. בנוהל האחרון הוספנו גם את מי שנמצא בתחלואה קשה בבתי החולים. החוקים אף פעם לא יודעים לתת מענה מושלם להכל. יהיו גם בדיקות בקהילה בהמשך - זה הצעד הבא שלנו. אני לא יודע להעריך אם זה עניין של יום יומיים או שבוע, אבל זה יקרה בזמן הקרוב".
בתוך כמה זמן תעלו את מספר הבדיקות המבוצעות?
"אנחנו עומדים על מעל 600 ביום, ונגיע לאלפים בתוך זמן לא ארוך. אנחנו עובדים עכשיו עם 4 מעבדות ועובדים על הוספה של 4 מעבדות נוספות. השלב הבא הוא בדיקה במעבדות קופות החולים, וזה יקרה בזמן הקרוב. צריך לזכור שמעבדות זה לא רק המעבדה עצמה, אלא גם איסוף של מד"א ושינוע. יש שרשור שלם של לוגיסטיקה שצריך לבנות, ועובדים על זה".
כמה ערכות בדיקה זמינות יש עכשיו בארץ, ואיך עובד נוהל ההזמנה שלהם?
"יש בדיקות גם בייצור עצמי, ויש כאלו שאנחנו מזמינים מדרום קוריאה ומקומות נוספים. נכון לעכשיו אין בעיה של זמינות בדיקות בארץ, ואנחנו מקווים לא להגיע לזה. אנחנו נערכים כדי שזה לא יקרה. התכנון שלנו הוא להגיע לאלפי בדיקות ביום במשך חצי שנה קדימה. בשאיפה שלא נזדקק".
מה מחירה של בדיקת קורונה?
"היא לא בדיקה מאוד יקרה. זו בדיקה שעולה עשרות שקלים בלבד, בעלות ישירה, ללא שכר עובדים ותשתיות ומעבדה כמובן. אנחנו לא יודעים לשכלל עלויות עקיפות".
האם יש מספיק מיטות טיפול נמרץ בבתי החולים בכדי להתמודד עם זינוק במספר הנדבקים?
"אף מדינה, לא משנה מה מצבה, לא ערוכה להתמודד עם אירוע כזה אם הוא מגיע במלואו. איטליה, מדינה מתקדמת, לא יכולה לספוג את העומס בבתי החולים. המטרה שלנו, בכל הצעדים, היא לפזר את התחלואה הקשה על יותר זמן, ולהקטין את סך התחלואה. השאיפה שלנו היא לפזר את זה על פני כמה שיותר זמן. במונח מעולם הקניות? תחלואה שתגיע "בתשלומים". אנחנו שואפים להקטין את מספר החולים בכל נקודת זמן כדי שנוכל להתמודד עם העומס בבתי החולים וכדי שהמערכת תוכל להמשיך לתפקד".
מה אתם משערים שיקרה בשבועיים הקרובים? אם מסתכלים על מדינות אחרות, רואים שבאיזשהו שלב יש עלייה משמעותית במספר הנדבקים. האם השיא עוד לפנינו?
"מה שראינו באיטליה זה מה שקורה כשאתה לא מגיב. איראן, איטליה, חובאי. כשאתה לא עושה צעדים כדי להקטין את ההתפשטות, זה כמו אש בשדה קוצים. אנחנו גם צריכים את העזרה והסיוע של הציבור: לשמור על בידוד, להימנע מהתקהלויות. כל הצעדים שאנחנו עושים, המטרה שלהם היא שלא נגיע למצב של איטליה. השיא עוד לפנינו, השאלה מה יהיה הגובה שלו, וכמה זמן נצליח למתוח אותו".
קורונה יכולה להתפתח לדלקת ריאות. ויכול להיות שגם ישנם חולי דלקת ריאות, כפי שראינו בעולם, שרק בשלב מאוחר אובחנו כחולי קורונה. כמה חולי דלקת ריאות שוהים כעת בבתי החולים והאם יש עלייה לעומת חודש מקביל בשנה שעברה?
"יש לנו סימנים ראשוניים לכך שיש עלייה בדלקות ריאות, אבל מדובר בהתחלה. זה ניטור מאוד מורכב שגם לתת לו פרשנות זה לא פשוט. אנחנו עוקבים אחרי זה, ואם יש קשר בין הדברים, נגלה את זה בקרוב. זה משהו שאנחנו שואלים את עצמנו ובוחנים אותו".
אתם מדברים על התקהלויות של 100 איש ומעלה, וממליצים לא לשהות בקרב אנשים רבים כלל. זה לא חל על מקומות עבודה, וזה לא חל על בתי ספר. יכולות להתרחש שם הדבקות משמעותיות. למשל, באופן ספייס שיש בו עובדים רבים.
"אפשר לשתק את המדינה כבר עכשיו ולסגור את הכל. יש כאן מדינה שצריכה לתפקד, ואנחנו מקווים לא להגיע למצב שאנחנו צריכים לסגור מקומות עבודה, בתי ספר ותחבורה ציבורית. כל עוד אפשר לשמור על איזון ותפקוד, צריך לעשות את זה. יש פה חיים. אני חושב שהמסר לכל המעסיקים ברור: כל מי שיכול לאפשר עבודה מרחוק, זה הזמן. האם יהיו הנחיות קשות יותר מאלו שיש עכשיו? הכל יכול להיות. אנחנו כל הזמן בוחנים את הנתונים ומקבלים החלטות".
עוד בנוגע להנחיות: אתם אומרים למי שיש לו תסמינים המזכירים קורונה, לבודד את עצמו. אולי מדובר רק בשפעת. מה המשמעות של זה?
"בסופו של דבר צריך לשמור על איזון. אנחנו לא רוצים שכולם יגיעו לקופות ולבתי החולים. לכל כלל יש את הרווח וההפסד שלו. אם אומרים לכל מי שיש לו תסמינים להגיע לבתי חולים - הם לא יעמדו בעומס. זה אירוע דינמי
האם לא מפרסמים את המסלולים המלאים שעוברים החולים? למשל, בפרטים של חולה 71 לא כתוב שהיה במיון באיכילוב, ולא מוזכרים עוד פרטים. יש חולה שלא כתבו את הקלפי שבה הצביעה.
"אם מישהו אומר לי שעכשיו הוא ביקר חבר והיה שם אדם אחד, לא נפרסם. נתקשר אישית. כל מקום שבו אנחנו יודעים להגיע לאנשים באופן פרטני, לא נודיע לציבור. לא נעמיס. כשאנחנו לא יודעים להגיע לכל הנחשפים, נפרסם. אם יש חדר מיון או קופת חולים ואנחנו יודעים להגיע לכל האנשים - אנחנו נתקשר אליהם אישית. זו דרך הרבה יותר טובה. אם מישהו היה במסעדה או עלה על אוטובוס - אין לנו מידע מדויק לגבי האנשים".
האם העובדה שארגון הבריאות העולמי הגדיר את הקורונה כמגיפה יכולה להשפיע על דרך הטיפול? מה המשמעות של הצעד הזה?
"מבחינתנו זה לא משנה הרבה. התייחסנו למצב ככזה כבר מזמן, זו הנחת העבודה שלנו ועכשיו זה רק עניין פורמלי. המשמעות של ההכרזה היא המסר, הרעיון. הם אומרים לעולם: תפעלו בהתאם. אנחנו לא חיכינו להם, אנחנו יודעים על זה כבר הרבה זמן. המחלה קיימת בכל היבשות וכמעט בכל המדינות. ברמה הכללית, מדאיג אותי שיש מדינות שמבחירה או מחוסר יכולת לא יודעות להכיל את האירוע הזה. בסופו של דבר, זה אירוע גלובלי. הצלחה בבלימה שלו תלויה לא רק בישראל, אלא במה שהעולם יעשה. ככל שהעולם ישתף פעולה, זה יעבוד יותר טוב. ההתנהלות של המדינות שלא נרתמות לזה, בין אם לא רוצות או לא יכולות, מדאיגה. ישנו שיתוף פעולה בעולם, אנחנו כל הזמן בקשר עם מדינות אחרות בעולם כדי לשמוע וללמוד מהן ולהשמיע".