ברוקר בוול סטריט / צילום: Craig Ruttle, Associated Press
הסתיים עידן הביישנות של הפדרל ריזרב. אתמול בערב (א') שחרר הבנק המרכזי את ארסנל הכלים שלו מהפאניקה של 2008 כדי להילחם באפקט הכלכלי של הקורונה. השווקים נותנים את פסק הדין שלהם היום (ב'), אם כי ממש לא ברור אם השיטות שפעלו נגד הבהלה הפיננסית של 2008 יעבדו נגד בהלת הנזילות שגרם הנגיף.
הפד פעל לפני ישיבתו הסדירה מחר ומחרתיים (ג'-ד'), ללא ספק כדי לרסן מהומה נוספת בשוקי ההון. זה הגיוני אם זה יוכל למנוע בעיות נזילות במוסדות שנלכדו בתנודות מחירי המניות והאג"ח. מרווחי התשואה של אג"ח זבל ואג"ח מוניציפליות מתרחבים, וניסיון למנוע קריסה מוסדית שעלולה ליצור פאניקה פיננסית גדולה יותר הוא מהלך זהיר.
ההחלטות הטובות ביותר של הפד על רקע זה הן הרחבת הקצאת הנזילות. זה כולל מסגרת החלפת דולרים (סוואפ) מוגדלת בתיאום עם עוד שישה בנקים מרכזיים גדולים בעולם. הפד הוריד את מחיר חוזה הסוואפ הדולרי ברבע נקודת אחוז כדי לעודד בנקים נוספים להשתמש במסגרת הזו. הנהירה לביטחון של הדולר במצב אי הוודאות יצרה מחסור בדולרים בכמה מקומות בעולם, והסידור החדש יעזור לבנקים מרכזיים אחרים לספק את הדולרים.
הפד הרחיב גם את הגישה לחלון הניכיון (דיסקאונט), שהוא הכלי הקלאסי שמספק נזילות לבנקים במצוקה. הוא מעודד במפורש את הבנקים להשתמש בחלון הזה, ללא ספק כדי להפחית את הסטיגמה שכמה צדדים מייחסים לבנקים שמשתמשים בו. הפד הנמיך את "ריבית הענישה" על השימוש בחלון ההלוואות הזה ל-0.25%, שזה למעשה ביטול של העונש.
הפד גם עודד את הבנקים "להשתמש בריפוד ההון והנזילות שלהם" כדי להלוות ללקוחות. זוהי למעשה הצהרה שהפד יעניק לבנקים במהלך בהלת הנגיף פטור מתקני ההון והנכסים הנזילים המחמירים שאומצו מאז הפאניקה של 2008. זוהי רגולציה אנטי-מחזורית, שמניחה שלבנקים יש כעת די הון, והגמשת תקנים לכמה שבועות או חודשים לא תיצור בעיות גדולות.
פחות מועילה היא ההודעה על הפחתת ריבית קרנות הפד בעוד נקודת אחוז כל הדרך ל-0%-0.25%. מחיר הכסף כבר נמוך והוא לא מגבלה על השקעות או לקיחת הלוואות. המגבלה היא אי הוודאות על המשך דרכו של נגיף, וכמה זמן תימשך סגירת העסקים והחיים הציבוריים בארה"ב, וכמה נזק ייגרם מכך.
הוא הדין בחידוש קניית האג"ח על ידי הפד, במה שנקרא הקלה כמותית, בהיקף של 700 מיליארד דולר באג"ח אוצר ומשכנתאות. המטרה היא להרים את מחירי הנכסים הללו כדי לגרום למשקיעים לחפש תשואות גבוהות יותר בנכסים מסוכנים יותר, בעיקר מניות. הסכנה, כפי שלמדנו מהניסיון של הפד ושל אירופה, היא שקשה לסיים הקלה כמותית יותר מאשר להשיק אותה.
השאלה הגדולה יותר היא אם ירי הארסנל של 2008 יפתור את בהלת הנזילות של אמריקה התאגידית, שנובעת מהאפשרות של חולשה בכלכלה הריאלית. המשקיעים חוששים יותר ממצב רשתות השיווק, חברות האנרגיה, חברות התעופה ועוד מאשר הבנקים. לפי שוק החוזים העתידיים על המניות אמש, השווקים ספקנים שכלי 2008 הללו יעבדו. תחזיקו חזק, הנסיעה תהיה קופצנית.