פרופ' רפי מלניק / צילום: רפי קוולרצ'יק
"זה אירוע שעוד לא התנסינו בו מבחינה כלכלית", אומר פרופ' רפי מלניק. "גם הכלכלה העולמית עוד לא התנסתה בו. הוא שונה במהותו מהמשבר של שנות ה-30 של המאה הקודמת, למרות שבעומק הפגיעה ובנזק שהוא יגרום הוא יכול להגיע לאותם מימדים".
פרופ' מלניק, הוא המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים בבינתחומי הרצליה, הוא בעל היכרות עמוקה עם כלכלת ישראל: היא כיהן בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שימש כיועץ לשר האוצר ולמשרד ראש הממשלה, וכיהן בשורת תפקידים בכירים בגופים פיננסיים במשק. "מדד מלניק", שאותו פיתח, מאבחן בזמן אמת את רמת הפעילות במשק הישראלי. ביקשנו מפרופ' מלניק לנתח, במונחים פשוטים, מה מייחד את המשבר הנוכחי ממשברים אחרים, עד כמה עמוק המיתון הצפוי לנו, וכיצד מקבלי ההחלטות יכולים להתמודד איתו.
"האירוע של היום", הוא פותח, "מתחיל בפגיעה ישירה בייצור, מה שכלכלנים מכנים צד ההיצע. כלומר: שרשראות האספקה לא מגיעות; אנשים בסגר ולא מגיעים לעבודה. מפעלים נסגרים לא בגלל שיש מחסור בביקוש, אלא פשוט כי הם מפסיקים לייצר. בגלל הפגיעה בצד ההיצע, התוצר יורד - והעולם הולך למיתון. השאלה אם המיתון הזה הולך למשבר גדול יותר תלויה באיך נגיב".
הבעיה, אומר מלניק, היא ש"הכלים הרגילים שיש כדי לטפל במיתון כלכלי לא כל כך יעילים. כי עם מדיניות פיסקאלית ומדיניות מוניטרית אתה לא מחזיר אנשים למפעלים".
תסביר.
"בדרך-כלל כשכלכלה נכנסת להאטה או למיתון, יש שני כלים שעומדים לרשות קובעי המדיניות: ראשית, הצד הפיסקאלי, כלומר תקציב המדינה. במיתון מומלץ להגדיל את הוצאות הממשלה, להקטין את נטל המיסוי, ולהגדיל את הגירעון, כדי שהכלכלה תקבל את הביקוש שחסר, ותחזור לפעילות נורמלית". במילים אחרות, אם הביקושים מכיוון המגזר הפרטי נעלמים, הממשלה יכולה להיכנס לוואקום, ולנסות להשלים את החסר.
לצד הממשלה, ששולטת בתקציב, יש את הבנקים המרכזיים, שאחראים על המדיניות המוניטרית, וגם הם יכולים לתרום כאשר יש בעיות בצד הביקוש. "בצד המוניטרי", מסביר מלניק, "מורידים ריבית, וכתוצאה מזה הוצאות המימון יורדות. זה מעודד ביקושים, ומקל על הסיטואציה".
אלא שכאמור, כאשר מדובר בבעיה שמגיעה מצד ההיצע, העניינים מסתבכים. "הכלים האלה לא עוזרים בכלל בפגיעה ישירה בצד ההיצע. הבעיה היא איך מחזירים את העסק לפעילות. זה אתגר שאני לא יודע אם לכלכלנים יש כלים להתמודד איתו. נצטרך איכשהו לעבור את זה, ולנסות להקל כדי שלא יתווסף גם אלמנט של ביקוש".
איך זה עלול לקרות?
"ראשית, אנשים חיים באי-ודאות, בפחד, בחרדה, ולכן חוסכים יותר. כתוצאה, הביקוש לצריכה פרטית יורד - וזה מחריף עוד יותר את הסיטואציה". לירידה בביקוש הפרטי מלניק מוסיף את הירידה בהשקעות מכיוון המגזר העסקי, שלא נכנס להשקעות חדשות. "גם בצד התצרוכת וגם בצד ההשקעות קיימים חששות - שיחריפו עוד יותר המיתון. נוסיף לכך את העובדה שהאבטלה תקטין את ההכנסות, וזה יקטין עוד יותר את הביקושים".
השילוב הזה, אומר מלניק, עלול להביא "לפגיעה מאוד קשה בכלכלה. ועומק המיתון, כאורך התקופה שהעולם יהיה פחות או יותר בסגר. אין לי מושג כמה זמן זה ייארך. זה עניין לרופאים. אבל ככל שנהיה בסגר - כך יהיה עומק המיתון".
יש חשש שגם כשנצא מהבית - הכלכלה לא תחזור להיות מה שהייתה.
"בתסריט החיובי ימצאו חיסון, או תרופות שמאפשרות לטפל בצורה אפקטיבית במחלה. אם אחד משני הדברים האלה קורים, החזרה לפעילות תהיה מהירה מאד". לפני פרוץ מגיפת הקורונה, מזכיר מלניק, העולם, ובוודאי כלכלת ישראל, לא היו במשבר. "היינו בהאטה אבל העולם צמח פחות או יותר. האבטלה הייתה נמוכה, התגברנו פחות או יותר על המשבר של 2008-2009. המפעלים שנסגרו עכשיו, לא נסגרו בגלל משבר, אלא כי אנשים לא הגיעו לעבוד. ברגע שאנשים יחזרו לעבודה, הכלכלה תצא מהר מאוד מהעניין".
אבל בינתיים יש מאות אלפי מובטלים, חברות נכנסות לחדלות פירעון. יהיה קשה לחדש את הפעילות.
"פה באמת נכנס התפקיד של מדיניות הממשלה. עד היום המנטרה של הכלכלנים הייתה 'איזון תקציבי'. האיזון התקציבי שירת אותנו לא רע. השגנו לא מעט הישגים, במיוחד בישראל. אבל היום הממשלה צריכה לקחת את המנטרה של מריו דראגי (נשיא הבנק המרכזי האירופי לשעבר), שאמר שיעשה 'כל מה שיידרש', על מנת להחזיר את הכלכלה לפעולה. הגירעון זה לא השיקול היום. בארץ יש לנו יותר דרגות חופש מבשאר העולם, כי בסך הכל אנחנו נכנסים לתקופה הזאת עם יחס חוב-תוצר נמוך יחסית. הממשלה צריכה להזרים ביקושים, להזרים כספים, ואפילו כספים ישירים למשקי הבית - כדי שסוגיית האבטלה לא תפגע בצריכה הפרטית".
רק לא משבר פיננסי
מה היקף המיתון שאתה רואה?
"אין ספק שתהיה ירידה ממשית בתוצר של המשקים, גם אצלנו. אין ספק שיהיה גידול מאוד משמעותי בשיעורי האבטלה. לשמחתנו העולם נכנס לזה במצב של אבטלה יחסית נמוכה, ולכן נקודת הפתיחה היא בסדר. אבל שיעורי האבטלה יגדלו - אני לא רוצה לתת הערכות, אבל זה בוודאי יהיה דו-ספרתי. במשבר של 2008-2009 שיעורי האבטלה עברו את ה-10% בעולם, גם אם לא אצלנו. הפעם זה יהיה גם אצלנו".
ממשלות בעולם כבר התחייבו לתוכניות סיוע משמעותיות. מה נדרש כאן?
"דבר ראשון, וזה קריטי, אסור שהמשבר יתפתח גם למשבר פיננסי. כל הלקחים שהפקנו מניתוח של מחזורי עסקים בהיסטוריה מלמדים אותנו שכשהמיתון מלווה במשבר פיננסי - המשבר הרבה יותר חריף. לכן הממשלה צריכה לספק את הנזילות הנדרשת, גם לבנקים, גם לגופים פיננסיים, גם לעסקים. הממשלה פעלה בכיוון הזה כשנתנה את הערבויות למתן אשראי. אבל אני חושב שזה לא מספיק".
למה?
"הבעיה לא הייתה של זמינות אשראי, אלא של עלות אשראי. לטעמי, הממשלה צריכה להעמיד דרך הבנקים - כי הבנקים יודעים לזהות עסקים טובים יותר וטובים פחות - מקורות למתן אשראי ללא ריבית, כדי למנוע קריסה של עסקים טובים. אם כתוצאה מבעיות של נזילות ייפלו עסקים טובים - זה יהיה רע מאוד, כי כשנצא מזה העסקים האלה כבר לא יהיו בחיים. כלומר, אני מציע לתת הלוואות ללא ריבית דרך הבנקים או באמצעות ועדה בהשתתפות בנק ישראל שתוכל לזהות עסקים טובים כדי לסייע להם.
"מעבר לכך, צריך לדחות מיידית תשלומי מסים, מע"מ, מקדמות למס הכנסה, וגם ארנונות. כל הצעדים שנעשו, הם בכיוון הנכון וצריך להעמיק אותם. לדרוש היום מעסקים לפנות נזילות בשביל תשלומי מסים, זה דבר שרק יעמיק את המשבר.
"בנוסף, צריך להאריך בצורה משמעותית את התקופה לדמי אבטלה. אם אני משווה את מדיניות הרווחה של ישראל למה שנהוג באירופה - אנחנו מאוד קמצנים. גם באורך התקופה, וגם בזכאות לדמי אבטלה. אנחנו צריכים להיות בדיוק ההיפך. צריכים להיות נדיבים עם המובטלים וגם עם האנשים שיוצאים לחל"ת.
"לבסוף, אני חושב שהממשלה גם צריכה לדאוג, עד כמה שניתן, להוריד חרדות. להוריד את הפאניקה. אנחנו רואים מה קורה בשווקים הפיננסיים. ההתנהגות היא התנהגות של פאניקה. השוק מנסה להעריך מה עומק המשבר ולתמחר בצורה נכונה את הנכסים. אבל אם הממשלה תקטין את הפאניקה זה יתרום".
השווקים אכן צונחים.
"ירידת הבורסות נובעת משלושה גורמים בסיסיים: בשנתיים האחרונות הייתה מעין בועה בשווקים, וחלק ממה שקורה היום הוא שהבועה הזאת מתפוצצת. גורם שני הוא ההערכה של השוק לגבי המיתון שמגיע. הגורם השלישי זה הפאניקה. לגבי שני הגורמים הראשונים אין לנו הרבה מה לעשות אבל לגבי השלישי - יש. אם הממשלה תבוא עם תוכנית מגובשת, זה יקטין את הפאניקה. השאלה האם בא מנהיג ומציג לעם, לא כל מיני קשקושים של איך ההתעטשות מעבירה חיידקים, אלא תוכנית כוללת, בנויה היטב, אמינה, כדי שהשוק יגיב בצורה נכונה".
תפקיד בנק ישראל: לקנות אפילו מניות
לגבי בנק ישראל, אומר מלניק כי "הבעיה בצד המוניטרי היא שאין הרבה דרגות חופש. הריביות נמצאות בתחום האפס, ואי אפשר להוריד אותן. אני חושב שנצטרך לחזור למה שעשו ב-2008 - הרחבה כמותית. כלומר, הבנק יצטרך להיכנס (לשווקים) ולקנות אג"חים, כדי שהשוק לא יתמוטט. אני עד כדי כך קיצוני במדיניות הזו, שלא הייתי פוסל את האפשרות שהבנק המרכזי יקנה מניות. לא כדי להגן על בעלי המניות. המטרה היא למנוע פאניקה, למנוע משבר פיננסי ולמנוע קריסה של מפעלים".
השבוע בנק ישראל השתמש ביתרות המט"ח כדי להזרים נזילות לסקטור הפיננסי. איך בדיעבד נראית מדיניות רכישת הדולרים של הבנק?
"המדיניות הזאת תרמה לביצועים הטובים של המשק. כשאני מסתכל עליהן היום, הרזרבות של מדינת ישראל, בסך 130 מיליארד דולר, הן נכס בלתי רגיל ליציבות הפיננסית והמשקית".
דיברת על העברות כסף ישירות למשקי הבית, זה ממש מה שמכונה "כסף מהליקופטרים".
"אני לא פוסל תשלום ישיר למשקי בית. במקום לגבות מס, הממשלה יכולה לחלק מס שלילי. למה אני אומר את הדברים המוזרים האלה? כי כשאני מסתכל על משבר שנות ה-30, אז השמרנות הכתיבה את המדיניות. הממשלה המשיכה עם מדיניות של תקציב מאוזן, והבנק המרכזי לא הזרים נזילות למערכת. והעולם היה עשור שלם במשבר, וארצות הברית הגיעה ל-25% אבטלה. הלקח שלנו מההיסטוריה הוא לא לעשות מה שעשו אז - אלא בדיוק ההיפך".
"תוכנית מלניק" - הצעדים להתמודדות עם המשבר שבדרך
1. הממשלה צריכה לעשות 'כל מה שיידרש' כדי להחזיר את הכלכלה לפעולה. הגירעון אינו שיקול
2. הממשלה צריכה להזרים ביקושים, להזרים כספים, ואפילו כספים ישירים למשקי הבית
3. הממשלה צריכה להעמיד דרך הבנקים מקורות לאשראי ללא ריבית, כדי למנוע קריסת עסקים טובים
4. להאריך משמעותית של התקופה לדמי אבטלה - ולהיות נדיבים גם בזכאות לדמי אבטלה
5. תוכנית הרחבה כמותית של בנק ישראל לרכישת אג"ח בשווקים - ואולי גם מניות
פרופ' רפי מלניק:
מלניק (72) הוא המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים בבינתחומי הרצליה ● בעל ד"ר לכלכלה מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ● כיהן כחבר ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי כלכלי ● שימש כיועץ לשר האוצר ולמשרד ראש הממשלה, וכיהן בתפקידים בכירים בשורת גופים פיננסיים במשק ● פיתח את "מדד מלניק" לבחינת מצב המשק הישראלי