גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: אלונה ברקת ערערה את מודל הבעלות על קבוצות בישראל

הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע ב-13 השנים האחרונות הודיע על עזיבה בגלל סירובם של שחקני הקבוצה לקצץ בשכרם ● סביר להניח שנטישתה היא רק הסנונית הראשונה, מאחר שרבים מבין בעלי ההון שמחזיקים בקבוצות ייאלצו להתמודד בשנים הקרובות עם הצלקות שיותיר משבר הקורונה

אלונה ברקת / צילום: דייאגו מיטלברג
אלונה ברקת / צילום: דייאגו מיטלברג

אלונה ברקת מצאה דרך מילוט נוחה מהפועל ב"ש. אפשר רק להתווכח על הסגנון - כי הרבה קלאסה לא הייתה בעזיבה הזאת. לפני שנה הרצון שלה שלא להמשיך בכדורגל כבר הונח על השולחן עם ההצטרפות למפלגת ימינה, שבסופו של דבר לא צלח. ברקת חזרה לכדורגל עם קולות של מחויבות למועדון, ועכשיו ניצלה - מהר מדי - את המאבק מול השחקנים על קיזוז בשכר בשל משבר הקורונה כדי להודיע (שוב) על סיום דרכה בכדורגל.

נכון לעכשיו ההחלטה של ברקת נראית סופית ומוחלטת. אבל עם לפחות שתי עזיבות קודמות שלא מומשו, גם כאן רצוי להותיר סימן שאלה קטן למקרה של חרטה מצידה.

נכון, הקורונה מרחפת באוויר. לפני פחות משבועיים אמר יו"ר מינהלת הליגה ארז כלפון בראיון כאן ב"גלובס" שהחשש הכי גדול שלו הוא שבעלים יעזבו בחסות המגפה. האם ברקת ניצלה את הסיטואציה? בחסות המשבר הנורא קורים דברים ונוצרות שעות כושר: אחת זורקת מועדון כדורגל, אחר חובר לקואליציה נגד כל ההבטחות שנתן רבע שעה לפני כן.

כנראה שחזינו השבוע בסנונית הראשונה בספורט בישראל. בעיקר כי כדורגל או החזקה בקבוצת ספורט זה משהו שלפחות כאן אין בו היגיון כלכלי. אתה בא אליו בעיניים פקוחות כדי להפסיד כסף. מאחר שאת הכסף של השנים הקרובות בעלי הון יצטרכו לחפש טוב טוב מתחת לאדמה, הכדורגל יהפוך אצל חלקם לנהנתנות שלא מתאימה. הם לא יוכלו להצדיק פיטורים במקומות העבודה האחרים שבהם הם מחזיקים, לצד המשך תשלומי משכורות מנופחות לשחקני כדורגל. במקרה הטוב הם ישמרו את העסק אבל יפעילו אותו רזה, באזורי הברייק-איבן, כמו שתמיד רצו וחלמו לעשות אבל חששו מזעם האוהדים.

את הבקיעים ואת אסטרטגיית היציאה כבר אפשר לראות גם במקומות אחרים. יממה אחרי ההודעה של ברקת, הודיעה גם ז'ילינה, מהקבוצות הגדולות בסלובניה, על פירוק מאותה סיבה - אי הסכמות בין ראשי המועדון לשחקנים על קיצוץ בשכר.

באר שבע תשרוד, קבוצות אחרות לא

העזיבה של אלונה ברקת לא תהרוג את הקבוצה. זו לא עירוני קריית שמונה שתלויה באיזי שירצקי, שביום שיעזוב הקבוצה תמות. באר שבע היא מועדון עם אצטדיון כדורגל ובסיס אוהדים שיכול לייצר כסף כדי לפעול. אולי לא יהיו בו בעתיד הנראה לעין שחקנים יקרים, הוא יפעל בתקציב שיותאם לעידן הקורונה והאין-בעלים. אבל בסופו של דבר הוא ימשוך מתישהו בעל הון אחר.

שאלת המודל המתאים לבעלות על מועדון ספורט תעמוד למבחן בתקופה הקרובה. גם ככה היא מייצרת הרבה מחלוקות. בעיקר בגלל שיש פה מרכיב של קהילה ואוהדים, עשרות רבות של אלפים. הקלות שבה בעלים באים והולכים מייצרים עבור האוהדים תקופה ארוכה שבה הם נותרים עם מועדוני רפאים. הנפילה היא מהירה - כבר ראינו מועדונים שרגע אחד שפכו כסף לא נתפס על כוכבים, וביום שלמחרת ביקשו לחסוך במים למקלחות או מנעו נסיעה בכביש 6.

האם הפתרון של מועדונים שמוחזקים על ידי אוהדים הוא טוב יותר? זה רעיון נחמד ורומנטי, אבל צריך לבחון למה אף מועדון אוהדים בישראל לא הצליח. כנראה כי בסופו של דבר ההבדל בין מה שמסוגל להביא בעל הון לבין מה שאוהדים מוכנים לשים באופן קבוע בקבוצה שמשחקת בליגה הבכירה הוא עצום.

אפשרות שנראית היום טובה ואיתנה מכל היתר להחזקה בקבוצת ספורט היא מודל מרובה בעלים דוגמת מכבי ת"א בכדורסל. מודל בעלות קלאסי לתקופות משבריות. כל בעלים שם את חלקו לפי אחוזי הבעלות, לא הכול נופל על הכתפיים של בעל הון אחד. הבעיה במודל הזה היא ריבוי הדעות והקושי לעתים לחתוך החלטות בשוטף - אחד רוצה להוציא כסף ולרוץ קדימה, זה שלידו קצת יותר מחושב וכו'. קושי בקבלת החלטות, אל מול יתרון גדול של אפשרות לשרידות ארוכת טווח.

למצוא מודל כלכלי שפוי

הדבר היחיד שבעלים צריכים כרגע בכדורגל הוא פלטפורמה כלכלית הגיונית שתאפשר להם לשרוד הרבה זמן. המצב כרגע טוב יותר, יש רגולציה על הוצאות וטיפה יותר שפיות, אבל הוא עדיין רחוק מלהתקיים - בדוח האחרון שהוציאה אופ"א היא הראתה שכ-50% מהקבוצות עדיין מפסידות כסף, וככל שיורדים למטה לאזורי הדמדומים של הקבוצות הקטנות, כך עולה שיעור הקבוצות שמסיימות במינוס.

הכדורגל באזורי הדמדומים מייצר באופן אוטומטי כדור שלג שלילי עבור קבוצות שרוצות לעשות קפיצת מדרגה הישגית. מאחר שהכסף הגדול טמון בהשתתפות במפעלים האירופים, עונה אירופית טובה תצליח לייצר הכנסות ואולי להביא את המועדון לאיזון תקציבי ואולי גם לרווח מסוים. אבל מאחר שהחוזים של השחקנים הם רב-שנתיים, מספיק שמיד אחרי ההצלחה תבוא עונה לא טובה כדי ליצור בור עצום. ואחריה עוד עונה ללא השתתפות במפעלים האירופים (ובכדורגל הישראלי בשנים האחרונות קבוצות לא מצליחות להיכנס לשלב הבתים של המפעלים אירופה) תפער עוד את הבור. וחוזר חלילה.

תוסיפו לבורות האלו את משבר הקורונה ואת אי-הוודאות הכלכלית סביבו, והשאלה שנותרה היא רק מי יהיה הבא שיזרוק את המפתחות אחרי ברקת. אפשר לנחש שזה לא יקרה עוד הרבה זמן.

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת