גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוצרות דיבידנדים למרות רווחי הגז: מורה נבוכים למצבן הפיננסי המורכב של דלק קידוחים ותמר פטרוליום

חובות של מיליארדי שקלים והאטה כלכלית בהשפעת משבר הקורונה מכניסים את החברות המחזיקות במאגרי הגז של ישראל לעמדת מגננה ● הנפגעת העיקרית עלולה להיות קבוצת דלק, שיכולת החזר החוב שלה נסמכת במידה רבה על הדיבידנדים מדלק קידוחים

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

חברת תמר פטרוליום , שמחזיקה ב-16.75% משדה הגז "תמר", סיימה את שנת 2019 ברווח נקי של 126 מיליון דולר, המשקף צמיחה של 27% בהשוואה ל-2018. למרות זאת, דיווחה תמר פטרוליום כי הדירקטוריון שלה החליט שלא לחלק דיבידנדים לבעלי המניות על בסיס הדוחות לסיכום 2019. זאת, לאחר שקיים בחינה, שבמסגרתה הובאו בחשבון, בין השאר, מצבה הפיננסי של החברה, ובכלל זה נתונים בדבר יתרות המזומנים שלה, ההתחייבויות הקיימות והצפויות, וכן אומדן תזרים מזומנים עתידי, המבוסס על הנחות שמרניות ביחס למקורות ולשימושים של תמר פטרוליום.

כמו כן, במסגרת בחינה זו התייחס הדירקטוריון, בין השאר, למגמת ההאטה המתמשכת בפעילות הכלכלית המקומית והעולמית (גם על רקע התפשטות מגיפת הקורונה בעולם), שעלולה להיות בעלת השפעה שלילית, בהיקף שלא ניתן להעריכו בשלב זה, על פעילות החברה ותוצאותיה הכספיות. במקום חלוקת דיבידנד, החליט הדירקטוריון כי החברה תבצע רכישה עצמית של איגרות החוב בהיקף של עד 20 מיליון דולר ערך נקוב.

לתמר פטרוליום שתי סדרות אג"ח צמודות מט"ח, שעתידות להיפרע עד 2028 (כמחצית הסכומים - בתשלום אחד בסוף התקופה): סדרה א' בהיקף של כ-2 מיליארד שקל וסדרה ב' בהיקף של כ-1.67 מיליארד שקל, בעלות משך חיים ממוצע (מח"מ) של 4.65 שנים ו-4.92 שנים, בהתאמה, נסחרו היום לפי תשואה שנתית לפדיון של 11%.

לפי תמר פטרוליום, הסדרות יירכשו לפי יתרות הערך הנקוב שלהן - כלומר, עד כ-11 מיליון דולר ערך נקוב של אג"ח א' ועד כ-9 מיליון דולר ערך נקוב של אג"ח מסדרה ב'. לדברי הדירקטוריון, במצב השוק הנוכחי, תוכנית הרכישה העצמית של האג"ח תאפשר את הקטנת היקף החוב נטו של החברה וצפויה לתרום ליכולת הפירעון של החוב ולהגדלת השווי הנכסי של החברה.

תמר פטרוליום נסחרה אמש בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של 120 מיליון שקל בלבד, לאחר שמנייתה איבדה 83% מערכה מתחילת השנה ו-92% מאז הנפקתה ביולי 2017, בין השאר, על רקע החוב העצום שהועמס עליה במקביל להנפקת המניות.

תמר פטרוליום היא חברה ללא בעל שליטה, אבל שותפות דלק קידוחים  (שממנה היא פוצלה בעבר) עדיין מחזיקה ב-13.4% מזכויות ההצבעה בתמר פטרוליום, ואף זכאית ל-22.6% מהדיבידנדים שהיא מחלקת, מכוח החזקותיה במניות החברה (כולל מניות המוגדרות כרדומות).

הלוואה בנקאית של 1.75 מיליארד דולר

נוסף על ההחזקה בתמר פטרוליום, מחזיקה דלק קידוחים באופן ישיר גם בכ-22% ממניות שדה הגז "תמר", וכן בכ-45.34% ממניות שדה הגז "לוויתן", שפיתוחו הושלם ב-2019 עם חיסכון של 200 מיליון דולר בתקציב ושהתחיל להפיק ולמכור גז בסוף דצמבר לישראל, לירדן ולמצרים.

את שנת 2019 סיימה דלק קידוחים עם הכנסות נטו (בניכוי תמלוגים) של 359 מיליון דולר, עם רווח נקי של 223.7 מיליון דולר, עם רווח כולל של 175.5 מיליון דולר, וכן עם תזרים מזומנים של 254 מיליון דולר מפעילות שוטפת.

לדלק קידוחים, שנסחרת בבורסה לפי שווי של 3.5 מיליארד שקל (ירידה של 65% מתחילת השנה), יש סדרה אחת של איגרות חוב תאגידיות (סדרה א') צמודות מט"ח, בהיקף של 1.44 מיליארד שקל (405 מיליון דולר). סדרה א', בעלת מח"מ של 1.7 שנים בלבד, נסחרה היום בתשואה דו-ספרתית של 16%, המלמדת על חשש משמעותי בקרב המשקיעים לגבי יכולתה של דלק קידוחים לפרוע את סדרה זו בהתאם ללוח הסילוקין הקיים.

נוסף על אג"ח א', לדלק קידוחים התחייבויות פיננסיות נוספות לבנקים ולמחזיקי אג"ח תמר בונד הפרויקטליות. בסך הכל, אמורה השותפות לפרוע בשנתיים הקרובות חובות פיננסיים בהיקף עתק של 3.78 מיליארד דולר, מתוכן 2.59 מיליארד דולר עוד ב-2020.

עיקר החוב שנדרשת דלק קידוחים לפרוע ב-2020 הוא הלוואה בנקאית, שהועמדה לה לצורך מימון חלקה בעלויות הפיתוח של מאגר "לוויתן", בסכום כולל של 1.75 מיליארד דולר (קרן וריבית), ושאמורה להיפרע עד לסוף 2020 (או לכל המאוחר עד לפברואר 2021). על פי תזרים מזומנים חזוי שפרסמה דלק קידוחים לשנתיים הקרובות, החברה מתכננת לפרוע את התחייבויותיה השנה באמצעות מימון מחדש המבוסס על מאגר "לוויתן" בסך 2.475 מיליארד דולר.

דלק קידוחים בוחנת שלוש חלופות

לפי דוח רגישות שביצעה דלק קידוחים, הרי שגם במקרה שבו מחיר הנפט גולמי יישאר קבוע לאורך שנים ברמה ממוצעת של 25 דולר לחבית, הרי ששוויו של מאגר "לוויתן" יתכווץ בכ-15% בלבד, ואילו שווי חלקה במאגר יירד לכ-4 מיליארד דולר. להערכת השותפות, יש בפניה שלוש חלופות, כשהראשונה ביניהן היא איגוח פרויקטלי של "לוויתן" בארה"ב (בדומה לתמר בונד) - כלומר, שהאג"ח מובטחות על ידי הנכס.

בהנחה ששווי הנכס עומד על 4 מיליארד דולר, הרי שאיגוח בסכום של 2 מיליארד דולר אמור, להערכת השותפות, להיות משימה הניתנת לביצוע, אבל השאלה היא האם ניתן גם להגיע לסכום גבוה יותר, של כ-2.5 מיליארד דולר. יש לזכור כי אג"ח תמר בונד נסחרות כיום בין הגופים המוסדיים (במערכת רצף מוסדיים) לפי תשואה של 5% בלבד - כלומר, בהתאם לערך ההתחייבותי (פארי) ולריבית שלפיה הן הונפקו.

החלופה השנייה היא החלפה של מימון "לוויתן" (כאמור, בהיקף של 1.75 מיליארד דולר) במימון בנקאי ארוך טווח בהיקף של עד 2.5 מיליארד דולר, ומגעים בעניין זה התחילו עם גופים בנקאיים בעולם עוד לפני התפרצות מגיפת הקורונה. עם זאת, במקרה הגרוע ביותר מעריכים בדלק קידוחים כי ניתן יהיה להאריך את ההלוואה הקיימת בשנה או בשנתיים נוספות, כשכמה מהמלווים הקיימים אפילו הציעו זאת בעצמם.

לפי שיחת הוועידה שניהלה אתמול דלק קידוחים עם המשקיעים, נראה כי בשוק פחות חוששים כרגע מהאפשרות שהשותפות לא תצליח לגייס את הסכום הדרוש לה במהלך המימון מחדש - כלומר, 1.75-2.0 מיליארד דולר. עיקר עיסוקם של המשקיעים נגע לשאלה האם תצליח השותפות לגייס סכום של 2.5 מיליארד דולר, שיאפשר לה גם חלוקת רווחים למחזיקים ביחידות ההשתתפות שלה.

לפי התזרים החזוי של דלק קידוחים, הרי שגיוס של 2.475 מיליארד דולר ישאיר בקופתה סכום של 646 מיליון דולר בסוף 2021, ויאפשר לה למעשה לחלק כ-250 מיליון דולר בכל אחת מהשנתיים הקרובות. מנגד, אם יגויס סכום של 1.75-2.0 מיליארד דולר בלבד, הרי שיכולת חלוקת הרווחים תהיה מועטה עד לא קיימת. 

עצירת הדיבידנדים מדלק קידוחים תפגע בעיקר בקבוצת דלק

מי שנסמכת במידה רבה על חלוקות הרווחים של דלק קידוחים, היא החברה האם, קבוצת דלק  של יצחק תשובה, שהידרדרה באחרונה לשווי של מיליארד שקל בלבד, לאחר ירידה של 80% במניה מתחילת השנה, ושהאג"ח שלה (חוב של יותר מ-6 מיליארד שקל) נסחרות בתשואות "זבל" אסטרונומיות, המשקפות ציפייה להסדר חוב.

לפני שבועות אחדים העריכה קבוצת דלק כי דלק קידוחים תחלק סכום של לפחות 300 מיליון דולר בכל אחד מהשנים 2020 ו-2021, וממנו אמורה היתה קבוצת דלק לקבל כ-621 מיליון שקל בכל אחת מהשנים האלה. עם זאת, מאז ירד חלקה של קבוצת דלק בדלק קידוחים בכ-5% לכ-55%, כשמנגד התחזק שער הדולר בכ-3% מול השקל. לפיכך, אם תחלק דלק קידוחים סכום של 250 מיליון דולר בכל אחת מהשנתיים הקרובות, תקבל קבוצת דלק בכל חלוקה כ-490 מיליון שקל, לפי שער החליפין הנוכחי.

מקבוצת דלק נמסר בתגובה: "הקבוצה עומדת בכל התחייבויותיה, ויש לה מגוון נכסים מצוינים בארץ ובחו"ל, שצפויים לייצר לה תזרימים בהיקפים משמעותיים בשנת 2020 ובשנים הבאות, ולספק לקבוצה גמישות פיננסית מירבית בהתאם לצרכיה. מהתזרים שדלק קידוחים פרסמה אתמול, כחלק מדוחותיה הכספיים, לא עולה שהיא לא מתכוונת לחלק דיבידנד. ההפך הוא הנכון.

"דלק קידוחים ציינה במפורש מה יתרות המזומנים שצפויות להישאר לה בכל שנה, בהתאם להנחות של התזרים, ומהן ניתן ללמוד גם על הדיבידנד שבכוונתה לחלק. מכל מקום, גם אם הטענה שדלק קידוחים לא תחלק דיבידנד במהלך שנת 2020 היתה נכונה, והיא לא, הרי שלקבוצה יש נכסים מצויינים נוספים, שצפויים לייצר לה תזרימים משמעותיים לפירעון התחייבויותיה, וביניהם: החזקותיה באיתקה, תמלוגי העל מ'לוויתן', תמלוגי העל מפרויקט 'כריש תנין', החזקותיה בדלק ישראל וכן נדל"ן שבבעלותה". 

עוד כתבות

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה