תאגיד השידור "כאן" / צילום: שלומי יוסף
משבר הקורונה משליך על השלמת בחירת מועצה חדשה לתאגיד השידור הציבורי: ל"גלובס" נודע כי כהונתה של המועצה הנוכחית, שאמורה הייתה לפקוע במאי, תוארך בחמישה חודשים מתוקף התקנות לשעת חירום.
עוד נודע כי פעילותה של ועדת האיתור לבחירת מועצה חדשה בראשותו של השופט אילן שיף תקועה בעקבות בעיות ביורוקרטיות הנובעות ממשבר הקורונה. פרוץ משבר הקורונה תפס את הוועדה בעיצומם של פגישות עם חברי מועצה מכהנים, כדי להחליט מי מהם ימשיך לקדנציה נוספת. בשלב הבא אמורים היו חברי הוועדה לאר מועמדים מחוץ לתאגיד. עם פרוץ משבר הקורונה והמגבלות על פגישות שהוטלו בעטיו הוחלט בוועדה כי תהליך האיתור יימשך באמצעות פגישות וירטואליות. אולם ההחלטה נתקלה בבעיה בלתי צפויה: באופן טבעי פעילות של ועדה מסוג זה דורשת ייעוץ משפטי הדוק המתקבל באמצעות עורכי דין של משרד התקשורת. בגלל משבר הקורונה כל הצוות המשפטי של הוועדה הוצא לחופשה ללא תשלום, וכך התהליך כולו נתקע.
קשה להמעיט בחשיבותה של ועדת שיף: מועצת תאגיד השידור היא אולי הרגולטור החזק והעצמאי ביותר בישראל שאיננה חייבת דין וחשבון לאף גוף מעליה או לשר כלשהו, וועדת שיף היא הגוף שבוחר מי יכהן בגוף חזק שכזה.
העצמאות המוחלטת ניתנה למועצה באופן מכוון: לאחר שנים של התערבות פוליטית מאסיבית בניהול רשות השידור ניסה המחוקק לייצר בתאגיד (הגוף שקם על חורבות רשות השידור) גוף שקשה להשפיע עליו ועל ניהולו באופן פוליטי. התוצאה הייתה כאמור גוף שאיננו כפוף לכל ביקורת, ולכן לחבריו יש כוח משמעותי - בוודאי לאור העובדה שהתאגיד חולש על תקציב של למעלה מ-700 מיליון שקל בשנה.
רק לפני ימים ספורים הוכיחה המועצה את חשיבותה כשמנעה מהנהלת התאגיד לבצע בחסות משבר הקורונה שינויים מרחיקי לכת בלוח השידורים ובהעסקת העיתונאים. ההחלטה לא לתמוך בצעדים של ההנהלה איננה החלטה של מה בכך: מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ נהנה במשך שנות ההקמה הראשונות התאגיד בתמיכה בלתי מסויגת של חברי המועצה, שרובם הגדול גם הצביעו בעדו במכרז על מינוי מנכ"ל קבוע. אולם בהדרגה, לאחר שקובלנץ זכה במינוי בתקציב, התערער שיתוף-הפעולה בין הצדדים. במועצה החלה להישמע ביקורת על סוגיות שונות - למשל ההישגים הלא מזהירים של חטיבת החדשות, שנהנית מתקציב גבוה יחסית לחברות חדשות אחרות אך מנתוני רייטינג נמוכים במיוחד.
בהדרגה הפכה מועצת התאגיד ממועצה תומכת למועצה לעומתית, המבקרת את החלטות ההנהלה ובמקרים מסוימים גם פועלת נגדן - כמו למשל במקרה של הפסקת ההתקשרות של התאגיד עם קשת בכל הנוגע לבחירת הנציג הישראלי לאירוויזיון.
שלא לייחוס מעריכים גורמים בתעשייה כי במועצה נמנעו בשבועות האחרונים לבצע מהלכים מרחיקי לכת בכל הקשור למנהלים בכירים, מתוך תחושה שיש מהלכים שלא ראוי לבצע בתום כהונה, ולכן מעניין יהיה לראות כיצד קיבוע מצב הביניים בדמות הערכת המינוי בעוד מספר חודשים ישפיע על ההתנהלות השוטפת.
על-פי החוק, מועצת תאגיד השידור כוללת 12 חברים, ביניהם יו"ר, וכדי למנוע התערבות פוליטית במינויים, מופקדת על בחירתם ועדת איתור שבראשה עומד שופט. לאחר תהליך האיתור מועברים שמות הנבחרים לאישור ועדת גילאור, שאמורה להסדיר נושאים של ניגודי עניינים, ולאישור שר התקשורת.
הקדנציה של מועצת התאגיד אמורה לפקוע במאי 2020, אולם כבר תקופה ארוכה שפורום המועצה איננו מלא, וכיום חברים בה תשעה חברי מועצה בלבד. חבר המועצה הראשון שעזב היה נפתלי גליקסברג - אי-שם ב-2018, ואחריו פרש חבר מועצה נוסף, אבי רט. כדי למנות חברים במקומם, משרד התקשורת היה אמור להשלים ועדת איתור, אולם במשרד התמהמהו תקופה ארוכה בבחירת היו"ר ובאישור חבר נוסף שהיה דרוש כדי למלא את הוועדה. לבסוף נבחר לתפקיד היו"ר השופט אילן שיף, ובהמשך הצטרף כחבר ועד עקיבא כהן. במהלך הזמן שעבר עד שגובשה ועדה כבר היה צורך למלא מקום של חברת מועצה נוספת שפרשה, מישל קרמרמן, שאמורה הייתה להתמנות לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה כבר לפני למעלה משנה, אך מינויה שדורש אישור ממשלה מתעכב מסיבות תמוהות.
כפי שנחשף ב"גלובס", למרות שמשרד התקשורת אמור במקרה של בחירת חברי מועצה להיות כמעט חותמת גומי ויכול לפסול הצעה של וועדת האיתור רק במקרים חריגים, נמנע המשרד לאשר כבר שבועות ארוכים בחירתם של שלושה מועמדים שאותרו על-מנת להחליף את הפורשים.
כאמור, במאי 2020 תפקע הקדנציה של כלל חברי המועצה, ובמסגרת הליך האיתור כל חברי המועצה הנוכחית - לרבות היו"ר גיל עומר - הביעו רצון להמשיך לקדנציה נוספת.