גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדפסת כסף: בעתות משבר גם הטאבו הגדול מכולם נשקל מחדש

עצם הרעיון של מדינה שמדפיסה כסף כדי לכסות על חובות שצברה נחשב לאחד האיסורים החריפים ביותר בכלכלה ● די היה בפחד מפני אינפלציה ווזכרונות העבר כדי לדכא מחשבות אלה ● אך אלה אינם זמנים רגילים, וגם הבנקאים השמרנים ביותר עושים בימים אלה סיבוב פרסה

נגיד הבנק המרכזי של בריטניה אנדרו ביילי, נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד ויו"ר הפדרל רזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press
נגיד הבנק המרכזי של בריטניה אנדרו ביילי, נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד ויו"ר הפדרל רזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

מדובר באיסור הנורא מכל בעולמם של הבנקאים המרכזיים, בטאבו הגדול שאין לשבור אותו: לבנק המרכזי אסור להעביר כסף ישירות לממשלה. עצם העלאת האפשרות הזאת גוררת מיד אזכורים של אינפלציה חסרת מעצורים בזימבבואה או בוונצואלה, וגם זיכרונות מימי ההיפר־אינפלציה של שנות השמונים, אצלנו בישראל. זו הסיבה לכך שלבנק ישראל אסור על פי חוק לממן את הוצאות הממשלה באמצעות הדפסת כסף. איסור כזה אפשר גם למצוא במקומות אחרים בעולם.

אבל הזמנים משתנים. אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר של פעם במאה שנה, עם מגפה משתוללת, אבטלה מזנקת ותוצר מתרסק בשורה ארוכה של מדינות. אפשרויות שנדונו פעם בתור שעשוע אינטלקטואלי, כמו הצנחת כסף ישירות לידי הציבור במימון הבנק המרכזי (מה שמכונה "כסף מהליקופטרים"), הפכו פתאום למציאות. הדפסת כסף - 'האופציה הגרעינית' - האפשרות שאסור להזכיר, עולה לדיון אפילו באכסניות המכובדות מכולן.

כך למשל, מאמר המערכת של ה"פיננשייל טיימס" המעונב הסביר בשבוע שעבר כי "היקף השפל הנוכחי אומר שאפילו המימון המוניטרי הישיר ביותר, כמו 'כסף מהליקופטר', או חלוקת כסף ישירות לידי הציבור, צריך להוות אפשרות". אמירות דומות אפשר לשמוע מכיוונם של שורה של כלכלנים מובילים. יותר מכך: יש מי שמסביר שדה־פקטו ההליקופטרים כבר מרחפים מעל ראשינו וממטירים כסף. בפועל אם כך, גם אם לא נעים להודות בזה, הדפסת הכסף כבר כאן.

אפשר להירגע: זה סידור זמני בלבד

בינתיים, הבנקאים המרכזיים אינם שוברים את השורה. אנדרו ביילי, הנגיד החדש של הבנק אוף אינגלנד, פירסם בשבוע שעבר טור דעה מיוחד ב'פיננשייל טיימס' ובו הסביר שהבנק אינו עוסק במימון מוניטרי (כלומר אינו מממן ישירות את הוצאות הממשלה באמצעות כסף חדש שהוא מדפיס. או בימינו, יוצר בלחיצת כפתור). גם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הזכיר במסיבת העיתונאים שלו בשבוע שעבר את החוק האוסר על הבנק לממן ישירות את פעולות הממשלה.

אבל לא חלפו ארבעה ימים והבנק אוף אינגלנד ומשרד האוצר הבריטי הכריזו יחדיו, כי הבנק המרכזי יספק לממשלה נזילות באופן ישיר, על מנת לסייע בהתמודדות עם השיבושים בשווקים שגורמת מגפת הקורונה.

ממשלת בריטניה הכריזה על תוכניות סיוע דרמטיות על מנת להתמודד עם המשבר. במקום שהיא תצטרך להשיג את המזומן הדרוש כדי לממן את התוכניות האלה בשווקים הפיננסיים, באמצעות הנפקת אגרות חוב, היא תוכל להיעזר בבנק המרכזי.

ההודעה הרשמית הדגישה כי מדובר במהלך זמני שעושה שימוש במנגנון קיים: הממשלה תשתמש בחשבון משיכת יתר בבנק המרכזי, וכל משיכת מזומן מהחשבון הזה תוחזר לפני סוף השנה. כלומר, מדובר בסידור זמני בלבד, ולא בהדפסת כסף קבועה.
אז האם הבנק המרכזי מממן את הממשלה או לא? הגבולות נהיים מטושטשים מיום ליום.

הנקודה שבה הגבולות מיטשטשים

הרעיון המקורי של 'כסף מהליקופטרים' הוא כבר בן עשרות שנים. הוא מגיע מחתן הנובל מילטון פרידמן, שדיבר בצמד מאמרים אקדמיים על הליקופטר שימטיר שטרות על הציבור. אבל כפי שמסביר הכלכלן ווילם ביוטר, הרעיון המקורי של כסף הליקופטר הוא לשים כסף בידי הציבור, ובכך להמריץ את הכלכלה.

"המשבר הזה שונה", קובע ביוטר בטור דעה שפרסם באחרונה. "הממשלות הן אלה שצריכות להוציא כסף על בריאות, תעסוקה, אספקה קריטית, סיוע, והצלת בנקים - והן אלה שערוכות להתערבות ממוקדת בכל אחד מהמקרים האלה". לכן, לשיטתו, ההליקופטרים צריכים הפעם להעביר את הכסף ישירות לידי הממשלה.

מבחינתו, העברה של סכום השקול ל־20־30 אחוז מהתוצר לידי הממשלות הוא "המדיניות המקרו־כלכלית הטובה ביותר למאבק במשבר הקורונה". גם פרנסואה וילרו דה גלהו, נגיד הבנק המרכזי הצרפתי, הציע בשבוע שעבר נתיב שיאפשר לבנק האירופי המרכזי להעביר כסף ישירות להמרצת הכלכלה.

וכאמור, יש הטענים שהבנקים המרכזיים כבר עושים זאת ממילא. הפדרל ריזרב, הבנק אוף אינגלנד, הבנק האירופי המרכזי, וגם בנק ישראל - כולם הכריזו על תוכניות הקלה כמותית, שבמסגרתן הם מתכוונים לקנות אגרות חוב ממשלתיות בשווקים. כלומר, הממשלה מנפיקה אגרות חוב, מוכרת אותם למוסדות פיננסיים, והבנק המרכזי קונה אותו מהם.

זו בדיוק הנקודה שבה הגבולות הופכים מטושטשים. כשהבנק המרכזי מממן ישירות את הוצאות הממשלה - הוא פשוט מפקיד לה כסף בחשבון. היא לא צריכה ללוות אותו. לעומת זאת, כאשר הבנק המרכזי קונה אגרות חוב, החוב הממשלתי אינו קטן. . הממשלה עדיין חייבת את הכסף. היא צריכה להמשיך לשלם את הריבית על אגרות החוב, ולפחות לפי ההצהרות הרשמיות, הבנק המרכזי גם צריך למכור מתישהו את אגרות החוב בחזרה למשקיעים, אחרי שהעניינים יירגעו. החוב לא נעלם. 

בפועל, אם הבנק המרכזי יחזיק את אגרות החוב למשך זמן בלתי מוגבל, אין כבר הרבה משמעות להבדל בין מימון ישיר של הממשלה בידי הבנק המרכזי לבין מצב, שבו זרוע אחת של המדינה (האוצר) מנפיקה אגרות חוב, וזרוע אחרת שלה (הבנק המרכזי) מחזיקה אותן לנצח, או עד לפירעון. ויש מי שסבור שזה בדיוק מה שעתיד לקרות.

למה ההגדרה משנה כל-כך?

אם הקלה כמותית שקולה (בתרחיש מסוים) להדפסת כסף, מה זה משנה בעצם? ביוט נוקב בהבדל אחד, שנשען על לקחי העשור האחרון באירופה. לטענתו, כאשר החוב הממשלתי תופח, ובימינו הוא רושם זינוק דרמטי, נוצרת דינמיקה פוליטית המובילה ללחצים למדיניות צנע - כלומר להעלאת מסים וקיצוצי תקציב - מדיניות שעלולה להיות הרת אסון בעיצומה של האטה כלכלית. זה היתרון הגדול של הדפסת כסף: היא לא כרוכה בהגדלה של החוב הממשלתי. במישור המיידי היא גם מונעת מצב בו השוק יתקשה לעמוד במימון הגדלה פתאומית של הגירעון הממשלתי.

אבל להדפסת כסף עלול להיות גם מחיר: אינפלציה. גידול דרמטי בכמות הכסף יכול להביא לעליית מחירים. זה הלקח ההיסטורי, וזה בדיוק החשש שהפך את הדפסת הכסף לטאבו. העניין הוא שהסכנה בימינו היא בכלל דפלציה (כפי שמזכיר למשל פרופ' פול דה גראו מהלונדון סקול אוף אקונומיקס). אנחנו בעיצומה של האטה חריפה, וצניחה בביקושים. גם יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הדגיש בשבוע שעבר שאינו רואה כל סכנה לאינפלציה כרגע.

יש גם צעדים שיכולים למתן את סכנת האינפלציה. אחרי הכל, הסכנה הזאת הופכת למוחשית במיוחד כאשר הממשלה שולטת על הדפסת הכסף בעצמה, ומפעילה את המדפסות ללא הגבלה. אבל כפי שהציע פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב בראיון ל'גלובס' לאחרונה, אפשר לתכנן את הדפסת הכסף כך שתישלט על ידי גוף עצמאי, מעוגן בחקיקה, בעל מנדט להדפסת סכום מוגבל ולזמן מוגבל (ההצעה של ישיב, אגב, הוזכרה בחיוב בסוף השבוע על ידי פרשן ה"פיננשייל טיימס", מרטין וולף, שהסביר שהשאלה הרלוונטית כרגע היא לא האם להדפיס כסף, אלא איך לעשות את זה).

ייתכן ונגיע לרגע שבו אינפלציה תהיה דווקא כלי שבו הממשלות יבחרו להשתמש על מנת לשחוק את החוב שלהן - כך כתבו בשבוע שעבר הכלכלנים אוליבייה בלנשאר, מי שהיה הכלכלן הראשי של קרן המטבע, וז'אן פיזאני פרי, שהיה יועץ לראש ממשלת צרפת, במאמר שפירסמו ביחד. "אם משבר הווירוס יימשך זמן רב, ויכפה כזה נטל חוב על הממשלות, כך שהן לא יהיו מסוגלות לשלם את חובן, הן יצטרכו לבחור בין אינפלציה, הסדר חוב, דיכוי פיננסי (של המשקיעים, א.פ) והפקעת הון (באמצעות מיסוי, א.פ.), ואין סיבה לפסול מראש אינפלציה", כתבו. העצה שלהם בינתיים? עדיף לא לדבר על זה יותר מדי.

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה