גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדפסת כסף: בעתות משבר גם הטאבו הגדול מכולם נשקל מחדש

עצם הרעיון של מדינה שמדפיסה כסף כדי לכסות על חובות שצברה נחשב לאחד האיסורים החריפים ביותר בכלכלה ● די היה בפחד מפני אינפלציה ווזכרונות העבר כדי לדכא מחשבות אלה ● אך אלה אינם זמנים רגילים, וגם הבנקאים השמרנים ביותר עושים בימים אלה סיבוב פרסה

נגיד הבנק המרכזי של בריטניה אנדרו ביילי, נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד ויו"ר הפדרל רזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press
נגיד הבנק המרכזי של בריטניה אנדרו ביילי, נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד ויו"ר הפדרל רזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

מדובר באיסור הנורא מכל בעולמם של הבנקאים המרכזיים, בטאבו הגדול שאין לשבור אותו: לבנק המרכזי אסור להעביר כסף ישירות לממשלה. עצם העלאת האפשרות הזאת גוררת מיד אזכורים של אינפלציה חסרת מעצורים בזימבבואה או בוונצואלה, וגם זיכרונות מימי ההיפר־אינפלציה של שנות השמונים, אצלנו בישראל. זו הסיבה לכך שלבנק ישראל אסור על פי חוק לממן את הוצאות הממשלה באמצעות הדפסת כסף. איסור כזה אפשר גם למצוא במקומות אחרים בעולם.

אבל הזמנים משתנים. אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר של פעם במאה שנה, עם מגפה משתוללת, אבטלה מזנקת ותוצר מתרסק בשורה ארוכה של מדינות. אפשרויות שנדונו פעם בתור שעשוע אינטלקטואלי, כמו הצנחת כסף ישירות לידי הציבור במימון הבנק המרכזי (מה שמכונה "כסף מהליקופטרים"), הפכו פתאום למציאות. הדפסת כסף - 'האופציה הגרעינית' - האפשרות שאסור להזכיר, עולה לדיון אפילו באכסניות המכובדות מכולן.

כך למשל, מאמר המערכת של ה"פיננשייל טיימס" המעונב הסביר בשבוע שעבר כי "היקף השפל הנוכחי אומר שאפילו המימון המוניטרי הישיר ביותר, כמו 'כסף מהליקופטר', או חלוקת כסף ישירות לידי הציבור, צריך להוות אפשרות". אמירות דומות אפשר לשמוע מכיוונם של שורה של כלכלנים מובילים. יותר מכך: יש מי שמסביר שדה־פקטו ההליקופטרים כבר מרחפים מעל ראשינו וממטירים כסף. בפועל אם כך, גם אם לא נעים להודות בזה, הדפסת הכסף כבר כאן.

אפשר להירגע: זה סידור זמני בלבד

בינתיים, הבנקאים המרכזיים אינם שוברים את השורה. אנדרו ביילי, הנגיד החדש של הבנק אוף אינגלנד, פירסם בשבוע שעבר טור דעה מיוחד ב'פיננשייל טיימס' ובו הסביר שהבנק אינו עוסק במימון מוניטרי (כלומר אינו מממן ישירות את הוצאות הממשלה באמצעות כסף חדש שהוא מדפיס. או בימינו, יוצר בלחיצת כפתור). גם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הזכיר במסיבת העיתונאים שלו בשבוע שעבר את החוק האוסר על הבנק לממן ישירות את פעולות הממשלה.

אבל לא חלפו ארבעה ימים והבנק אוף אינגלנד ומשרד האוצר הבריטי הכריזו יחדיו, כי הבנק המרכזי יספק לממשלה נזילות באופן ישיר, על מנת לסייע בהתמודדות עם השיבושים בשווקים שגורמת מגפת הקורונה.

ממשלת בריטניה הכריזה על תוכניות סיוע דרמטיות על מנת להתמודד עם המשבר. במקום שהיא תצטרך להשיג את המזומן הדרוש כדי לממן את התוכניות האלה בשווקים הפיננסיים, באמצעות הנפקת אגרות חוב, היא תוכל להיעזר בבנק המרכזי.

ההודעה הרשמית הדגישה כי מדובר במהלך זמני שעושה שימוש במנגנון קיים: הממשלה תשתמש בחשבון משיכת יתר בבנק המרכזי, וכל משיכת מזומן מהחשבון הזה תוחזר לפני סוף השנה. כלומר, מדובר בסידור זמני בלבד, ולא בהדפסת כסף קבועה.
אז האם הבנק המרכזי מממן את הממשלה או לא? הגבולות נהיים מטושטשים מיום ליום.

הנקודה שבה הגבולות מיטשטשים

הרעיון המקורי של 'כסף מהליקופטרים' הוא כבר בן עשרות שנים. הוא מגיע מחתן הנובל מילטון פרידמן, שדיבר בצמד מאמרים אקדמיים על הליקופטר שימטיר שטרות על הציבור. אבל כפי שמסביר הכלכלן ווילם ביוטר, הרעיון המקורי של כסף הליקופטר הוא לשים כסף בידי הציבור, ובכך להמריץ את הכלכלה.

"המשבר הזה שונה", קובע ביוטר בטור דעה שפרסם באחרונה. "הממשלות הן אלה שצריכות להוציא כסף על בריאות, תעסוקה, אספקה קריטית, סיוע, והצלת בנקים - והן אלה שערוכות להתערבות ממוקדת בכל אחד מהמקרים האלה". לכן, לשיטתו, ההליקופטרים צריכים הפעם להעביר את הכסף ישירות לידי הממשלה.

מבחינתו, העברה של סכום השקול ל־20־30 אחוז מהתוצר לידי הממשלות הוא "המדיניות המקרו־כלכלית הטובה ביותר למאבק במשבר הקורונה". גם פרנסואה וילרו דה גלהו, נגיד הבנק המרכזי הצרפתי, הציע בשבוע שעבר נתיב שיאפשר לבנק האירופי המרכזי להעביר כסף ישירות להמרצת הכלכלה.

וכאמור, יש הטענים שהבנקים המרכזיים כבר עושים זאת ממילא. הפדרל ריזרב, הבנק אוף אינגלנד, הבנק האירופי המרכזי, וגם בנק ישראל - כולם הכריזו על תוכניות הקלה כמותית, שבמסגרתן הם מתכוונים לקנות אגרות חוב ממשלתיות בשווקים. כלומר, הממשלה מנפיקה אגרות חוב, מוכרת אותם למוסדות פיננסיים, והבנק המרכזי קונה אותו מהם.

זו בדיוק הנקודה שבה הגבולות הופכים מטושטשים. כשהבנק המרכזי מממן ישירות את הוצאות הממשלה - הוא פשוט מפקיד לה כסף בחשבון. היא לא צריכה ללוות אותו. לעומת זאת, כאשר הבנק המרכזי קונה אגרות חוב, החוב הממשלתי אינו קטן. . הממשלה עדיין חייבת את הכסף. היא צריכה להמשיך לשלם את הריבית על אגרות החוב, ולפחות לפי ההצהרות הרשמיות, הבנק המרכזי גם צריך למכור מתישהו את אגרות החוב בחזרה למשקיעים, אחרי שהעניינים יירגעו. החוב לא נעלם. 

בפועל, אם הבנק המרכזי יחזיק את אגרות החוב למשך זמן בלתי מוגבל, אין כבר הרבה משמעות להבדל בין מימון ישיר של הממשלה בידי הבנק המרכזי לבין מצב, שבו זרוע אחת של המדינה (האוצר) מנפיקה אגרות חוב, וזרוע אחרת שלה (הבנק המרכזי) מחזיקה אותן לנצח, או עד לפירעון. ויש מי שסבור שזה בדיוק מה שעתיד לקרות.

למה ההגדרה משנה כל-כך?

אם הקלה כמותית שקולה (בתרחיש מסוים) להדפסת כסף, מה זה משנה בעצם? ביוט נוקב בהבדל אחד, שנשען על לקחי העשור האחרון באירופה. לטענתו, כאשר החוב הממשלתי תופח, ובימינו הוא רושם זינוק דרמטי, נוצרת דינמיקה פוליטית המובילה ללחצים למדיניות צנע - כלומר להעלאת מסים וקיצוצי תקציב - מדיניות שעלולה להיות הרת אסון בעיצומה של האטה כלכלית. זה היתרון הגדול של הדפסת כסף: היא לא כרוכה בהגדלה של החוב הממשלתי. במישור המיידי היא גם מונעת מצב בו השוק יתקשה לעמוד במימון הגדלה פתאומית של הגירעון הממשלתי.

אבל להדפסת כסף עלול להיות גם מחיר: אינפלציה. גידול דרמטי בכמות הכסף יכול להביא לעליית מחירים. זה הלקח ההיסטורי, וזה בדיוק החשש שהפך את הדפסת הכסף לטאבו. העניין הוא שהסכנה בימינו היא בכלל דפלציה (כפי שמזכיר למשל פרופ' פול דה גראו מהלונדון סקול אוף אקונומיקס). אנחנו בעיצומה של האטה חריפה, וצניחה בביקושים. גם יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הדגיש בשבוע שעבר שאינו רואה כל סכנה לאינפלציה כרגע.

יש גם צעדים שיכולים למתן את סכנת האינפלציה. אחרי הכל, הסכנה הזאת הופכת למוחשית במיוחד כאשר הממשלה שולטת על הדפסת הכסף בעצמה, ומפעילה את המדפסות ללא הגבלה. אבל כפי שהציע פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב בראיון ל'גלובס' לאחרונה, אפשר לתכנן את הדפסת הכסף כך שתישלט על ידי גוף עצמאי, מעוגן בחקיקה, בעל מנדט להדפסת סכום מוגבל ולזמן מוגבל (ההצעה של ישיב, אגב, הוזכרה בחיוב בסוף השבוע על ידי פרשן ה"פיננשייל טיימס", מרטין וולף, שהסביר שהשאלה הרלוונטית כרגע היא לא האם להדפיס כסף, אלא איך לעשות את זה).

ייתכן ונגיע לרגע שבו אינפלציה תהיה דווקא כלי שבו הממשלות יבחרו להשתמש על מנת לשחוק את החוב שלהן - כך כתבו בשבוע שעבר הכלכלנים אוליבייה בלנשאר, מי שהיה הכלכלן הראשי של קרן המטבע, וז'אן פיזאני פרי, שהיה יועץ לראש ממשלת צרפת, במאמר שפירסמו ביחד. "אם משבר הווירוס יימשך זמן רב, ויכפה כזה נטל חוב על הממשלות, כך שהן לא יהיו מסוגלות לשלם את חובן, הן יצטרכו לבחור בין אינפלציה, הסדר חוב, דיכוי פיננסי (של המשקיעים, א.פ) והפקעת הון (באמצעות מיסוי, א.פ.), ואין סיבה לפסול מראש אינפלציה", כתבו. העצה שלהם בינתיים? עדיף לא לדבר על זה יותר מדי.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות בתל אביב זינקו? הנתונים שבלמ"ס לא הביאו בחשבון

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

יו''ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה תקדם מחדש איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת צפויה להקים הבוקר (ב') מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים ויימנע התערבות בג"ץ במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק