עו”ד אלון בכר / צילום: איל יצהר, גלובס
"מתן סמכות מעקב לשב"כ אחרי אזרחים במסגרת תקנות לשעת חירום זה לא לצעוד בדרך המלך. זו אמורה להיות האופציה האחרונה של הממשלה, רק כשאין ברירה אחרת. כשאתה מחבר את זה לעובדה שמי שהתקין את התקנות זו ממשלת מעבר שמכהנת מכוח עקרון הרציפות כבר למעלה משנה, ולכך שהתקנות לא עברו ביקורת של הכנסת - אני כבר הופך להיות אזרח יותר מודאג" - כך אומר עו"ד אלון בכר, לשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, בראיון בלעדי וראשון ל"גלובס" מאז פרש מתפקידו לפני כשנה.
לרגל סיום שנת הצינון של בכר והצטרפותו כשותף למשרד עורכי הדין מיתר, דווקא בעיצומו של המשבר הפוקד גם את ענף עריכת הדין בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וצעדי הממשלה בעניין; ולאור התקנות לשעת חירום שהתקינה הממשלה בצל המשבר המאפשרות לשב"כ לעקוב אחר חולי קורונה ומי ששהו בסביבתם - מעניין במיוחד לשמוע לראשונה את קולו של מי שעד לא מכבר עמד בראש הרשות שעמדתה כה רלוונטית לסוגיות הבוערות שעל הפרק. בכר שימש בתפקידי מפתח במרבית צמתי האסדרה הלאומיים בשנים האחרונות בתחומי הפרטיות, אסדרת מידע דיגיטלי והגנת מידע.
יש שיאמרו שלמרות הפגיעה בפרטיות מכוח התקנות, אין לנו ברירה אחרת. אנחנו נמצאים במצב חירום, וזה האמצעי המידתי ביותר והיעיל ביותר הקיים כרגע.
"כמי שניסה להיות מאוזן גם כשהוא היה רגולטור, אני ודאי מבין שאנחנו בתקופה מאוד מיוחדת במינה וזה מסוג המשברים שלא חווינו מעולם בימי חיינו. אין ספק שההתנהלות מול המשבר היא מורכבת, ובסיטואציה כזו, כשמדובר במשהו כל כך חסר תקדים ותקנות לא שגרתיות, צריך להתנהל בחוכמה.
"אז ברור שזמנים לא רגילים, דורשים צעדים לא רגילים. וחשוב גם לזכור את מה שמלמדים כל סטודנט בשנה א' בפקולטה למשפטים: 'Hard cases make bad law'. זה בלתי אפשרי לצאת טוב ממקרים קשים. יש כאן חירום אמיתי, עולמי, ובסיטואציה כזו - ברור שהחקיקה והצעדים המשפטיים לא ייצאו טוב.
"ויותר מכך: במיוחד בזמני חירום כאלה, הפרטיות היא ערך מאוד משמעותי וחשוב, אבל לא מוחלט. אחת המוסכמות הבסיסיות בהקשר של זכויות, ובמיוחד של פרטיות, היא שמותר לפגוע בהן ככל שמתקבלת הסכמה של האנשים. אפשר להניח, שכמו שרוב מוחלט של האנשים מסכימים ש'גוגל' יקרא להם את החומר, על אחת כמה וכמה הם גם מסכימים שתיפגע הפרטיות שלהם כדי שהחיים שלהם ושל הקרובים שלהם יישמרו".
והנה מתקרב לו ה"אבל"?
"כן, כי אחרי שאמרנו את כל זה, יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם, במיוחד בנוגע לאופן שבו הותקנו התקנות. עכשיו, כשיש כבר כנסת, אני מקווה שזה כבר לא ימשיך ככה. צריך לחזור לסדרים הרגילים. וזה לא רק עניין של חקיקה. קשה להעביר חקיקה בישראל, מי כמוני יודע. אתה עובר שבעה מדורי גיהינום, הדברים נתקעים בוועדה, התהליכים מאוד קשים. מכאן, ברור שאפשר בקלות מאוד להתאהב בתקנות לשעת חירום, ולא להידרש לכל ההליכים האלה. אבל זה בדיוק מה שמבדיל מדינות דמוקרטיות ממדינות לא דמוקרטיות: דיונים, ביקורת, ותיקונים בעקבות הביקורת".
בהקשר זה, קולעים דבריו של בכר לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדבליט, שסבור כי עם הקמת הוועדות הזמניות של הכנסת, נפתחה שוב דרך המלך לעגן את המעקב שעורכת המדינה אחרי אזרחיה בצל המשבר, באמצעות חקיקה הראשית. היועמ"ש העביר לראש הממשלה, לשר המשפטים ולמזכיר הממשלה, חוות-דעת, שלפיה מקום שבו ניתן מבחינה מהותית לקדם חקיקה ראשית באמצעות המסלול המקובל בכנסת, קמה חובה משפטית לבחור במסלול של חקיקה ראשית, ולא במסלול של התקנת תקנות שעת חירום על-ידי הממשלה. עניין זה אף נידון בבג"ץ בימים אלה.
עדנה לזכות לפרטיות
"בהרבה מובנים, הקורונה עשתה עבודה מעולה עבור אנשי הפרטיות", מסביר בכר. "החשיבות של הזכות לפרטיות היא עצומה, שהרי אם אין לך פרטיות, אז גם חופש המצפון והדת שלך בעייתיים, והזכות לא להיות מופלה נפגעת, ולמעשה כל זכות שרק אפשר לחשוב עליה, כולל חופשי ביטוי, נפגעת בצורה קיצונית כשאין את הזכות לפרטיות. בלי שאתה יכול לשמור על האנונימיות שלך - אין לך שום זכות אחרת. אחרי שהמשבר הזה יחלוף, תהיה עדנה לזכות הפרטיות והיא תקבל 'בוסט' אדיר גם ברמה העסקית וגם ברמה הציבורית-ממשלתית, כי עכשיו כולם מבינים את המשמעות שלה".
איך העדנה הזו תבוא לידי ביטוי?
"למשל, גברה ההבנה בצורך שיהיו כעת, בזמן אמת, ביקורות על מי שיש לו את המידע שלנו. לא פיקוח כללי או דיווח כללי, אלא בקרה פרטנית שתיעשה כבר מעכשיו על-ידי גורם פיקוח אובייקטיבי, שיראה שבאמת כל מה שנעשה על-ידי המדינה בעקבות תקנות הקורונה, לא נעשה מעבר לנדרש.
"ובשגרה, כמו שאמרתי בעבר המון פעמים, העדנה לה זוכה הזכות לפרטיות אולי תעזור סוף סוף לקדם את הרביזיה המשמעותית שחוק הגנת הפרטיות כל כך זקוק לה, ובמיוחד - התאמתו לעידן הדיגיטלי. מדובר בחוק שחוקק ב-1981, ותוקן בשנת 1996. מאז לא נגעו בו. אומנם כשהוא חוקק הוא היה חוק מאוד מתקדם, אבל היום לא כזה.
"חשוב גם לזכור שלשמירה טובה על פרטיות יש היבטים כלכליים אדירים, ושברור לגמרי שאם לא נעשה את הרביזיה הזאת, מצבנו הבינלאומי בתחום יהיה בכי רע. אנחנו נמצאים כיום בבחינה מתמשכת של האיחוד האירופי, וחשוב מאוד שנעבור את הבדיקה הזאת בהצלחה. נוכל לעשות זאת אם נתקן את החוק, ובמקביל גם נחזק את הרשות להגנת הפרטיות, ונתן לה סמכויות אכיפה נוספות, כמו סמכות להטיל עיצומים כספיים מאוד גבוהים, שכבר הוכחו בתחומים אחרים ככלי הרבה יותר יעיל ומהיר".
דרישה של הציבור
הצטרפותו של עו"ד בכר למשרד מיתר מתרחשת בצל משבר הקורונה, בשעה שבה הולכת וגוברת תשומת הלב הרגולטורית והציבורית המופנית לעבר גופים מסחריים המתמודדים עם הצורך לאזן בין הזכות לפרטיות והחובה לשמור על המידע שהם אוגרים, לבין צורכיהם המסחריים.
על רקע זאת, צפוי עו"ד בכר להעניק ללקוחות המשרד ייעוץ משפטי ורגולטורי בתחומי הפרטיות, סייבר, ושימוש במידע ובטכנולוגיה. בכר יתמקד בייעוץ בתחומי הבריאות הדיגיטלית, המד-טק והביולוגיה, טכנולוגיות עתירות דאטה, הממשקים בין חברות טכנולוגיה לבין רשויות פיקוח בישראל ובעולם, ושיתופי הפעולה בין חברות מסחריות לבין מוסדות ממשלתיים ומוסדות מחקר.
"אחרי שפרשתי מהרשות הבנתי שדיגיטציה זה לא רק חובה חוקית, אלא יתרון עסקי-תחרותי שבלעדיו לא תשרוד. זה שעכשיו בעקבות המשבר כולם פועלים בעיקר 'אונליין', יוביל, להערכתי, את הציבור לדרוש שבמידע שלו ייעשה שימוש רק לשם התכלית המקורית שהובילה אותו לתת אותו. אני רואה את עצמי כמי שהולך לבנות שירות אסטרטגי ללקוחות מיתר הקיימים והעתידיים, כדי שזה יוטמע בתוך המערכות שלהם ובתוך התרבות הארגונית שלהם, וייתן להם יתרון תחרותי עצום".
סטנדרט מינמלי נדרש
במהלך העשור האחרון שימש עו"ד בכר בתפקידי מפתח במסגרת מאמצי הממשלה להגיע לאסדרה בתחומי הטכנולוגיה, הדיגיטציה והסייבר בישראל. כראש הרשות להגנת הפרטיות, הוציא בכר לפועל רפורמות משמעותיות בתחומים טכנולוגיים, משפטיים וכלכליים, שהיוו חלק מהאסדרה המשפטית והכלכלית בישראל. בין יתר מהלכיו, הוביל בסמוך לפרישתו את התקנת "תקנות הגנת הפרטיות - אבטחת מידע", שהטילו על גופים מסחריים, ביו היתר, חובת דיווח ועדכון המשתמשים בהתרחש אירועי סייבר, חשיפת פרטי התמודדות עם מקרי דליפה, ועונש של עד חמש שנות מאסר למי שמפרים את התקנות.
● הגופים המסחריים במשק יודעים לשמור על המידע שלנו?
"קשה לתת תשובה אחת לכל הסקטורים בישראל. אחד הדברים שעוד הספקתי כראש הרשות הוא לעשות פיקוחי רוחב, בדגש על אבטחת מידע. התמונה, בכללי, מלמדת שמצב אבטחת המידע בישראל הוא לא טוב, וטעון שיפור מאוד משמעותי בחלקים גדולים שלו. עם זאת, יש גופים שמבחינת רגולציה והאחריות שלהם עושים עבודה הרבה יותר טובה מאחרים".
● בעקבות משבר הקורונה יותר ויותר אזרחים עושים שימוש בכלים הטכנולוגיים שמעמידים הבנקים וקופות החולים. מה המצב שם?
"הגופים הפיננסיים כבר הרבה מאוד שנים משקיעים בתחום אבטחת המידע, ולכן המצב אצלם טוב יותר. אבל ברור שהמדינה צריכה להשקיע בתחום אבטחת המידע הרבה מאוד משאבים - כל המדינה, לא רק הממשלה - ולהביא את זה לסטנדרט המינימלי הנדרש. אין ספק שיש הרבה מאוד גופים מובילים במשק שלפניהם דרך מאוד ארוכה ללכת בכיוון הזה, לפחות למיטב ידיעתי".
דיגיטציה של תחום הרפואה
לדברי בכר, "תחום הבריאות הדיגיטלית עומד בפתחה של תנופה אדירה. אין ספק שאחרי שמשבר הקורונה ישקע יהיו הזדמנויות אדירות בתחום הזה, וכולם יבינו שזה הדבר הגדול הבא - החיבור בין מאגרי מידע עצומים, שימוש בהם, ותחום הפרטיות בכל מה שקשור לדיגיטציה של הבריאות יהיו הנושא החם ביותר. המגמה הזו הייתה ברורה עוד לפני משבר הקורונה, ועכשיו קיבלה 'בוסט' מטורף. פיתוחים בתחום הבריאות הדיגיטלית יהוו את מנוע הצמיחה המרכזי ביותר של רוב הכלכלות המובילות בעולם".
עוד מוסיף בכר: "המשבר הזה האיץ דברים שאני אומר כבר הרבה זמן מתוקף תפקידי הקודם ומתוקף חברותי ב'מועצה הלאומית לבריאות דיגיטלית'. בעולם כבר מבינים שעתיד הרפואה הוא בשימוש בבינה מלאכותית וכלים טכנולוגיים שיאפשרו לרופא רק לקבל את ההחלטה הסופית.
"למשל, מה הוא אותו מאבק ב'השטחת העקומה?' המערכת לא יודעת לקבל החלטות ולטפל באלפי אנשים בו זמנית, אז היא צריכה כלים טכנולוגיים שיעזרו לה לקבל החלטות. אני מתכוון להכניס את התחום הזה למשרד, שיהיה מוביל בתחומו גם בהקשר זה".
עו"ד אלון בכר - תעודת זהות
בן 49, שותף במשרד עורכי הדין מיתר; כיהן כראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים עד לפני שנה ● משמש כיום גם כעמית בכיר ב״פורום המובילים הדיגיטליים הלאומי״, כחבר במועצה הלאומית לבריאות דיגיטלית וחדשנות במערכת הבריאות, וכחבר הנהלה בעמותת "אנוש" ● כיהן בעבר כחבר דירקטוריון ברשות ניירות ערך, כראש רשות התאגידים וכמשנה לסנגור הציבורי המחוזי בירושלים ● בוגר במשפטים (LL.B) ומוסמך במשפטים (LL.M) בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובוגר התוכנית למנהיגים דיגיטליים בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד ● בדצמבר 2018 נבחר לשמש בתור יו"ר איגוד הבנקים לאחר שמשרד המשפטים קיצר את תקופת הצינון שלו משנה לחודש בלבד. אולם כעבור מספר חודשים הסיר את מועמדתו לתפקיד.