גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק הפיקדון למבקשי מקלט: מדוע בג"ץ ביטל אותו, ומה צפוי לקרות בשטח?

בשבוע שעבר עורר בג"ץ סערה כשהורה על ביטול הוראת החוק המחייבת לנכות חמישית משכרם של עובדים שהסתננו לישראל • "גלובס" עושה סדר: מה קבע החוק, מי ביקש לבטלו ולמה, מה הייתה דעת המיעוט, ומה יקרה לכספם של מבקשי המקלט עכשיו?

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: שלומי יוסף
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: שלומי יוסף

ביום חמישי האחרון עורר בג"ץ סערה רבתית, כאשר הורה על ביטול ההוראה בחוק המסתננים הנוגעת לחובתם של עובדים זרים המועסקים בישראל ושלא עברו דרך מעבר גבול רשמי, להפקיד 20% משכרם מדי חודש.

אותה הוראה, אשר ביחד עם הוראות נוספות המקדמות תמריצים כלכליים שתכליתם עידוד עזיבתם של מבקשי מקלט את הארץ, מכונה על-פי רוב כ"חוק הפיקדון". אז מהו אותו חוק, מי רצה לבטלו, למה הורה בג"ץ על ביטול חלק מהוראותיו, ומה צפוי לקרות בשטח בתקופה הקרובה? "גלובס" עושה סדר.

מהו חוק הפיקדון?

לפי "החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל", מעסיקיהם של עובדים מבקשי מקלט מחויבים להפקיד לחשבון בנק ייעודי סכום כולל בשיעור של 36% משכרו של העובד, שיועבר לידיו רק בעת עזיבתו את ישראל: 20% שינוכו משכר העובד, ו-16% שישולמו בידי המעסיק. מהסכום שמחויב המעסיק לשלם, מופחתים התשלומים הסוציאליים לפי דין.

עוד לפי החוק, מבקש המקלט יהיה זכאי לקבלת 67% בלבד מכספי הפיקדון, בתוספת הרווחים שצברו כספים אלה בעת עזיבתו את ישראל. אם העובד הזר רוצה לקבל את יתרת 33%, עליו לעזוב את ישראל לא יאוחר מחצי שנה ממועד מתן פסק דין חלוט שקובע כי עליו לעזוב, או מיום מתן הודעה כזו של שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין. כל זאת, בהפחתת הוצאות הרחקתו של העובד הזר ומס בשיעור של 15%.

מה הרציונל של החוק?

המדינה טענה כי החוק שחל על כל אותם 31 אלף אנשים שנכנסו לישראל מבלי שעברו דרך תחנת גבול רשמית, נועד להגשים ארבע תכליות: יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מסתננים מישראל; הבטחת הזכויות הסוציאליות של העובדים; הקטנת הפגיעה הקיימת ברמות התעסוקה והשכר של עובדים ישראלים על-ידי השוואת עלות ההעסקה של עובדים מבקשי מקלט לזו של ישראלים; ומתן נקודת פתיחה ראויה לתחילת חיי מבקשי המקלט בחו"ל.

האם תכלית החוק הושגה?

כפי שכתבה בפסק הדין נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, התמונה בהקשר זה אינה חד-משמעית.

מצד אחד, מאז 2017, אז נכנס החוק תוקף, דווקא חלה ירידה במספר המסתננים שיצאו מרצונם את ישראל. אולם כפי שציינה המדינה והזכירה גם חיות, ברור שאין לנתק את מספרי העוזבים מאירועים נוספים הקשורים למסתננים, כמו סגירת מתקן "חולות" בראשית 2018.

מנגד, המדינה הציגה נתון לפיו מספר המסתננים העוזבים את הארץ מבין אלה אשר הופקדו להם בפועל כספים בפיקדון עלה משמעותית - מ-102 בחודשים מאי-דצמבר 2017 (כ-5.4% מכלל המסתננים שעזבו את הארץ), ל-369 בחודשים ינואר-מאי 2019 (כ-36.5% מכלל המסתננים שעזבו את הארץ).

מספר מבקשי המקלט שיצאו

אולם, הסבירה חיות, גם נתון זה לא בהכרח מלמד כי התכלית של החוק הושגה, שכן ברור כי ככל שחוק הפיקדון חל בפועל על יותר ויותר מסתננים במרוצת הזמן, כך גם יגדל שיעורם של עובדים אלה העוזבים את הארץ.

מי ביקש לבטל את החוק?

העתירה לביטול החוק הוגשה על-ידי עובדים מסתננים אזרחי אריתריאה וסודן וארגוני חברה אזרחית ועמותות.

העותרים טענו היא כי חוק הפיקדון בשלמותו אינו חוקתי. לטענתם, ניכוי רכיב העובד בניגוד לרצונו של העובד המסתנן והפקדתו בפיקדון, שולל חמישית ממשכורתו לתקופה בלתי קצובה. שלילה זו, טענו, "עולה כדי פגיעה בליבת הזכות החוקתית לקניין ובשים לב לאוכלוסייה המוחלשת בה עסקינן, היא אף פוגעת בזכות לקיום מינימלי בכבוד של העובדים המסתננים ושל בני משפחותיהם".

למה גם איגוד המסעדנים ביקש לבטל את החוק?

איגוד המסעדות הצטרף לעתירה, וטען כי חוק הפיקדון עלול להמיט אסון כלכלי על הענף, שבו מועסקים כ-20 אלף עובדים מסתננים, וכפועל יוצא מכך - לפגוע בהעסקתם של יתר העובדים בענף.

מי התנגד לביטול החוק?

הייעוץ המשפטי של הכנסת, הממשלה, ארגון "איתן - מדיניות הגירה ישראלית" ו-36 תושבי דרום תל-אביב התנגדו לביטול החוק.

לטענת המדינה, ניכוי 20% משכרו של העובד המסתנן, אכן מהווה פגיעה בזכותו לקניין. אולם לגישתה, פגיעה זו אינה כה חמורה שכן אין מדובר בשלילת קבע של השכר; מכיוון שניכוי הוא למעשה בשיעור נוסף של 14% מעבר לניכוי שכל עובד מחויב בו ממילא בהתאם להסדר הפנסיה הנוהג במשק; ולאור כך שההסדר מיטיב עם העובד לעומת המצב ששרר טרם חקיקתו, במובן זה שיש בו כדי להבטיח לעובד המסתנן נגישות אל הפרשות המעסיק.

"איתן" והתושבים סברו אף הם כי יש לדחות את העתירה. לשיטתם, אף אם הוראות חוק הפיקדון פוגעות בזכות לקניין, הרי שמדובר בפגיעה שעוצמתה פחותה ביחס לאמצעים אחרים שבהם יכולה הייתה המדינה לנקוט.

מה היו נימוקי דעת הרוב (6 מול 1) בעד ביטול החוק?

בג"ץ פסל רק את ההוראה בחוק הפיקדון המחייבת את העובד להפקיד חמישית משכרו, ולא התערב לגבי יתר ההוראות - לרבות חיוב המעסיק בהפקדה, וההוראה שלפיה רק חלק מהכספים ניתנים למשיכה על-ידי העובד, אם הוא לא עוזב בתוך חצי שנה מהמועד שנקבע עבורו.

מכיוון שגם העותרים וגם המדינה ויתר המשיבים הסכימו כי החוק פוגע בזכות לקניין, מיקדה חיות את הדיון בשאלה אם הפגיעה בקניין המסתננים מכוח חיובם בהפקדת כספים חוקתית.

לעמדתה של הנשיאה חיות, דעת הרוב בפסק הדין, "רכיב העובד שבהסדר הפיקדון פוגע באופן מובהק בזכות החוקתית לקניין. זוהי פגיעה ממשית משום שעל-פי אותו הסדר נשללת מן העובד המסתנן הזכות לקבלת חמישית משכרו, שהוא הנכס העיקרי אם לא היחיד מתוך נכסיו בישראל. שלילה זו של רכיב העובד נעשית לפרק זמן בלתי מוגבל שסופו אינו ידוע, והיא עשויה להימשך שנים ארוכות ולקרב בכך את השלילה לכדי הפקעת הכספים בפועל".

לפי בג"ץ, לא קיים יחס ראוי בין התועלת שטמונה בחוק הפיקדון, לבין עוצמת הנזק שהוא גורם לזכויות החוקתיות של העובדים המסתננים, שלרוב שכרם נמוך ביותר. "מששכרם של אותם עובדים מסתננים הוא לעתים מקור הקיום היחיד, כל פגיעה בו עלולה להשפיע במידה רבה על חייהם", כתבה חיות.

השופט יצחק עמית היה נחרץ אף יותר בדבריו, כשכתב: "זכותה של המדינה להגן על גבולותיה ולקבוע מי יבוא בשעריה. אך לא זו השאלה המונחת לפתחנו. תופעת ההסתננות לישראל הוכחדה בשנים האחרונות בעקבות חסימת הגבול עם מצרים. המסתננים כבר נמצאים בתוכנו, והם זכאים לדברים הבסיסיים להם נזקק כל בן אנוש. המדינה מתבקשת רק להניח למסתננים לדאוג לעצמם מבלי לשלוח יד אל השכר שהם משתכרים בעמל יומם ובזיעתם כחוטבי עצים ושואבי מים, עבודות שברובן ממילא משוועות לידיים עובדות".

מדוע השופט נעם סולברג התנגד לביטול החוק?

בפתח עמדתו הזכיר סולברג כי זו כבר הפעם הרביעית שבית המשפט העליון נדרש לבטל הסדר חקיקתי בנוגע למסתננים, והזהיר כי "עלינו לשמור את נפשנו מן ההרגל, כי הרגל הופך לטבע. וליתר דיוק: עד כה נפסלו דברי החקיקה בסוגיית המסתננים בגלל פגיעה קשה בגרעין הקשה של זכויות האדם, שלילת חירות והגבלת חופש התנועה. המחוקק נתן אל לבו, ועכשיו על הפרק, עניין אחר, כלכלי בלבד".

לדעתו של סולברג, חוק הפיקדון לא אמור להיפסל, שכן הוא "יוצר תמריץ כלכלי לעובד המסתנן לצאת מן המדינה. המשך ההשתקעות בערים והשהייה בישראל, מחזקים את המוטיבציה של המסתננים שלא לצאת מן המדינה, גם כשהדבר יהיה אפשרי. אל מול תמריץ שלילי זה, מבקש הסדר הפיקדון ליצור תמריץ נגדי, מידתי, לעידוד היציאה מישראל, לכשיתאפשר לעשות כן; ובכך להגשים את מדיניות ההגירה של ממשלת ישראל. ההסתננות הבלתי חוקית - פגיעתה רעה: ביטחון הפנים מתערער, תחושת הביטחון האישי נפגעת, הפשיעה גואה".

עוד הוסיף סולברג כי "אין זה בלתי לגיטימי למנוע ממסתננים להכות שורשים בישראל. המדינה אינה רק רשאית לטפל בתופעה; היא חייבת לעשות כן. למדינת ישראל כמדינה ריבונית יש זכות, זכות שהיא חובה, לקבוע את מדיניות ההגירה לתוכה. עקרון זה, המוכר במשפט הבינלאומי, מעניק למדינה מתחם רחב מאד של שיקול-דעת בעיצוב מדיניות ההגירה. על המדינה לעשות כן, בטרם תהיה השתקעותם של רבבות מסתננים בישראל עובדה מוגמרת שלא ניתן עוד לשנותה". 

ביחס לקביעת שופטי הרוב, שלפיה החוק פוגע בקניין העובדים המסתננים, עמד סולברג על נתונים המראים כי עובדים מסתננים רבים העבירו כספים מתוך שכר עבדותם לידי קרוביהם המצויים מחוץ לישראל, העומדים בממוצע על סך של כ-1,000 שקל לחודש, סכום הקרוב לשיעור הממוצע של רכיב העובד המנוכה מכוח החוק. מכאן, הסיק, כי גם ללא הניכוי היה נותר בידיהם של העובדים המסתננים די כסף על-מנת להימנע מהגעה למחסור קיומי.

ממתי נכנס ביטול החוק לתוקף?

בטלותו של רכיב העובד בהסדר תיכנס לתוקפה באופן מידי, במובן זה שממועד מתן פסק הדין אין להוסיף ולנכות את רכיב העובד משכרם של עובדים מסתננים.

מה קורה עם הכסף שכבר הופקד?

הכספים שנוכו מכוח רכיב העובד ושנצברו כפיקדון עד למועד מתן פסק הדין, יושבו לעובדים המסתננים על-ידי בנק מזרחי המנהל את הכספים (לאחר שזכה במכרז) בתוך 30 ימים. זאת, בתוספת כל הסכומים שהצטברו בפיקדון אשר מקורם ברכיב העובד. 

עוד כתבות

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על "התרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון