בג"ץ פסל את חוק הפיקדון שמחייב מבקשי מקלט להפריש 20% משכרם

חוק הפיקדון שנחקק בדצמבר 2014 מחייב מבקשי מקלט להפקיד 20% משכרם ואת ההפרשות הסוציאליות שמפרישים המעסיקים (בגובה 16%) לחשבון בנק מיוחד שמנוהל בבנק מזרחי, עד ליציאתם מישראל. כעת בית המשפט העליון פסק ברוב דעות לפסול חלקית את החוק. את חוות-הדעת העיקרית כתבה הנשיאה אסתר חיות, אליה הצטרפו המשנה לנשיאה חנן מלצר, והשופטים עמית הנדל, עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא נגד דעתו החולקת של השופט נעם סולברג.

על-פי עמדת הרוב, ההוראה לנכות חמישית משכרם של מבקשי המקלט אינה חוקתית. זאת, שכן רכיב העובד, להבדיל מיתר רכיבי הסדר הפיקדון, פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של עובדים אלו שמשכורתם היא לרוב קניינם היחיד והיא לרוב מתחת לשכר המינימום. בהקשר זה צוין כי על-פי הנתונים שהציגה המדינה התועלת מניכוי "רכיב העובד", קרי יצירת תמריץ לעידוד יציאה מרצון מישראל, היא מוגבלת בהיקפה. זאת, נוכח הירידה במספר מבקשי המקלט שעזבו את ישראל מאז נכנסה הוראת החוק לתוקף וכן נוכח העובדה שהרוב המכריע של מבקשי המקלט שהופקד עבורם פיקדון ועזבו את הארץ עזבו למדינות מערביות כך שהקשר בין עזיבתם ובין הסדר הפיקדון מוטל בספק.

בית המשפט קבע כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%) ואישר את הפעלת מנגנון "הניכוי המינהלי", לפיו ניתן לנכות סכומים מסוימים מהפרשות המעסיק לפיקדון, ככל שיחול עיכוב ביציאת העובד את הארץ ביחס למועד העזיבה שנקבע לו. הסדר זה, כך נקבע, יאפשר להגשים את התכלית העיקרית שבהסדר הפיקדון - יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מבקשי המקלט מישראל במועד שנקבע להם, וזאת מבלי לפגוע באופן כה חמור בקניינם. בית המשפט הורה, אפוא, על בטלות רכיב העובד והורה למדינה להשיב לעובדים את הפקדותיהם בגין רכיב זה בתוך 30 ימים מהיום.

מנגד, השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט כי אף שישנה פגיעה בזכות הקניין של מבקשי המקלט, אין להפריז בחומרתה, ולעומת זאת הדגיש, כי התועלת החברתית הגלומה בהסדר הפיקדון היא ממשית. השופט סולברג עמד על כך שלמדינת ישראל כמדינה ריבונית יש זכות, זכות שהיא חובה, לקבוע את מדיניות ההגירה לתוכה, והוא הוסיף והדגיש את סבלם הרב של תושבי השכונות שבהם ריכוזי מבקשי המקלט גדולים. השופט סולברג ציין כי שלוש פעמים ביטל בית המשפט חקיקה ראשית שנועדה להתמודד עם סוגיית מבקשי המקלט, ועל רקע זה גיבש המחוקק הסדר חדש, שונה מהותית מקודמיו - לא עוד שלילת חירות והגבלת חופש התנועה, כי אם תמריץ כלכלי גרידא, שהחל להוכיח את יעילותו. השופט סולברג עמד על כך שהסדר הפיקדון מכביד, אך הפגיעה בזכות הקניין היא מידתית, ואינה מצדיקה סעד חריג של ביטול חקיקה ראשית של כנסת ישראל.

"בג"ץ מתעקש לבלום כל ניסיון של מדינת ישראל להגן על ריבונותה"

לאחר ביטול החוקים למניעת הסתננות שלוש פעמים ברציפות על-ידי בג"ץ וסגירת מתקן חולות, לטענת מצדדי החוק, זהו הכלי היחיד שנותר בידי במדינה לעודד השוהים בלתי חוקיים בישראל לחזור למדינות מוצאם או למדינות שלישיות.

החוק נועד לצמצם את תזרים הכספים שנשלחים למדינות המוצא וגם לצבור סכום משמעותי שיתמרץ את מבקשי המקלט לפדות את כספם. על אף שצבירת סכום שכזה לוקח זמן, לפי נתונים שהציגה המדינה לבג"ץ ביולי 2019, החוק החל לתת את אותותיו ולהוכיח את יעילותו כאשר חלה עלייה של כמעט פי שבעה במספר מבקשי המקלט שפדו את כספם ועזבו, בהשוואה לשנת 2017.

העותרים טענו במהלך ניהול ההליך כי תכליתו של החוק לא הושגה ונתוני יציאת מבקשי המקלט מהארץ הראו כי החוק כלל אינו מעודד את עזיבתם. לטענתם, נתוני המדינה שנמסרו בכנסת ולבית המשפט הראו כי עבור מרבית מבקשי המקלט, לא הופקדו הכספים. לטענת קו לעובד, מעסיקים רבים ניכו את הכספים אך לא הפקידו אותם, זאת כמעט ללא כל אכיפה על המעסיקים שתמנע זאת. הערכת העותרים היא כי מאות מיליונים נוכו ולא הופקדו.

יוזם החוק עו"ד יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית מסר בתגובה לפסק הדין כי "בג"ץ מתעקש לבלום כל ניסיון של מדינת ישראל להגן על ריבונותה, זהותה, ושלומם של תושבי דרום תל-אביב וערים נוספות שנפגעו מתופעת ההסתננות. החוק כבר הוכיח את יעילותו ורק בשנה האחרונה עזבו את ישראל קרוב ל- 3,000 מסתננים והסכומים שפדו בעת עזיבתם עלו ביותר מ- 300 אחוזים. לאחר שבג"ץ כבר ביטל את החוקים למניעת הסתננות 3 פעמים ברציפות, הוא החליט לשלול גם את הכלי האחרון שנותר בידי המדינה, על אף שמדובר בפיקדון זמני בלבד של אחוז קטן משכרם של המסתננים. אני קורא למפלגות שעתידה של מדינת ישראל חשובה להם לקבוע כבר בקווי הייסוד של הממשלה שתקום כי הטיפול בסוגיית המסתננים ואף חקיקה שתאפשר התגברות על הפסיקה בעניין הזה יעמדו בראש סדר העדיפויות".