עובדי אמזון בהפגנה לקידום הטיפול במשבר האקלים / צילום: Elaine Thompson, Associated Press
אחת הקלישאות הכי שחוקות בתעשיית ההייטק היא ההצהרה של סטארט-אפים שהם רוצים "להפוך את העולם למקום טוב יותר". אלו יכולים להיות סטארט-אפים בתחומים של בינה מלאכותית או ביומד, אך גם סייבר התקפי, ניתוח נתונים או אפליקציה להזמנת מוניות. כל יזם מציג את הנרטיב שלו, כל חברה תורמת משהו למישהו - אך האם כל הסטארט-אפים באמת משנים את העולם? ממש לא.
לפני שבוע וחצי פרסם המשקיע המוביל מארק אנדריסן פוסט באתר של קרן ההון סיכון "אנדריסן הורוביץ" שכותרתו: "It's Time To Build". אנדריסן תהה בפוסט איך הגענו למצב שאין מספיק מכונות הנשמה וציוד רפואי, איך לקח חמש שנים לפתח חיסון לאבולה, ולמה אין לממשל אפשרות להעביר כספי סיוע לעסקים ולמשפחות בזמן קצר. בהמשך הוא התייחס באופן כללי לפיתוחים, למשל בתחום התחבורה: "איפה מטוס הסופרסוניק? איפה מיליוני רחפני המשלוחים? איפה הרכבות המהירות והמכוניות המעופפות?".
מאחורי העובדה שאנחנו לא מתקדמים מספיק, לפי אנדריסן, יש שלל סיבות - מהמגזר הציבורי ועד הבעיות בקפיטליזם, מהיעדר שיתופי פעולה ועד כשלי שוק, מאינרציה ועד היעדר תשוקה. לדבריו, הגיע הזמן ל"השקעות אגרסיביות במוצרים חדשים, בתעשיות ובמפעלים חדשים ובמדע - ובהיקפים גדולים".
אנדריסן לא מתייחס בפוסט שלו באופן ספציפי לקרנות הון סיכון, אך זאת הזדמנות טובה לשאול אם סכומי העתק שהן משקיעות - קרוב ל-300 מיליארד דולר בעולם רק ב-2019 - צריכים להיות מושקעים בתחומים בעלי תרומה משמעותית לחברה ולסביבה שאליה הן משתייכות. אנדריסן התכוון מבחינת חדשנות, אך ניתן להרחיב את השאלה גם לערכים.
בשנים האחרונות סכומי ההשקעות בחברות פרטיות צמחו משמעותית, כך שלקרנות ההון סיכון יש תפקיד משמעותי יותר בשוק ההשקעות העולמי. אותם משקיעים מחליטים באיזה תחומים ועל איזה יזמים לשים את הכסף, והם אלו שיכולים להחליט האם הוא ילך למטרות טובות. זה לא חייב להיות מכונית מעופפת, אלא גם סטארט-אפ שמצמצם זיהום אוויר, מייעל תהליכים רפואיים או מצמצם את יוקר המחיה.
מכיוון שהרבה כסף זרם בשנים האחרונות לשוק בחסות הריבית האפסית, לסטארט-אפים היה קל יחסית לגייס הון. כך הגענו למצב שסטארט-אפ שמחבר בין בעלי כלבים לדוג-ווקרים מגייס מאות מיליוני דולרים מסופטבנק, או שכמה סטארט-אפים קמים בתחום של משלוחים של מצרכי מזון - לא בדיוק המצאה שתשאיר את חותמה לשנים ארוכות.
"כל זמן שאנחנו יכולים לבחור נעדיף להשקיע בסטארט-אפים שמשנים את העולם בדרכים שנראות לנו חיוביות, וביזמים שאנחנו נהנים לעבוד איתם ומרגישים עמם בנוח", אומר יניב גולן, מייסד-שותף בקרן ההון סיכון lool. "הגענו די מזמן למסקנה שלא באנו לפה לסבול. המסע של קרן עם יזמים הוא שותפות להרבה שנים, והעובדה שיש מספיק חברות בישראל משאירה לנו שיקול דעת. מה אם לא תהיה לי ברירה? אז אני כנראה לא אהיה במקצוע.
"אנחנו מבינים היום טוב יותר מה לטעמנו משנה את העולם בצורה חיובית ומה לא, זה חלק מתהליך ההתבגרות. יש דברים שאנחנו מעדיפים לא להתעסק איתם, למשל סטארט-אפים שעיקר עיסוקם הוא לאפשר לחברות מסחריות למכור לאנשים יותר דברים שהם לא צריכים במחירים גבוהים יותר", אומר גולן.
שחר צפריר, שותף בקרן TLV Partners, מספר כי ההשקעה שלו בחברת Aidoc, שמפענחת צילומים רפואיים, שינתה אצלו את התפיסה: "השקעתי בחברה לפני חמש שנים. בהתחלה לא עבר לי בראש שהם מצילים חיים, ואני זוכר שישבתי אצלם והופיעה על המסך אינדיקציה לכך שיש מישהו עם דימום במוח ושהרופא הגיב וזה הציל לו את החיים. זה הרגיש נפלא. זה דחף אותי להשקעות ביוטק נוספות, שכל אחת מהן - אם תצליח - תציל חיים. אני מאמין קודם כול שצריך להשקיע באנשים מדהימים ובטכנולוגיה מצוינת, ולהאמין שההשקעה תניב תשואה. העובדה שהחזון של החברה זה להציל את האנושות הופכת את זה להרבה יותר נעים.
"השקענו בחברה שפיתחה טכנולוגיית בינה מלאכותית שמסייעת לגלות מולקולות יותר טובות לתרופות, ובחברה אחרת שמסייעת למחקר בטיפול בסרטן. אי אפשר לדעת בזמן ההשקעה אם זה יעבוד. השיקול היה שזה יביא הרבה כסף ויעשה משהו טוב לעולם, אבל על איזה אחוז מהקרן אתה מהמר על הדברים האלה? 5%? 10%? רוב הקרנות אפילו לא עושות את זה", אומר צפריר.
מה הצד השני, באיזה תחומים לא היית משקיע?
"אני חושב שהעובדה שנשפכו כמויות גדולות של כסף לתעשיית האדטק היא דוגמה קלאסית לקפיטליזם חזירי. הרבה כסף של אנשים טובים שלא עשה משהו טוב לעולם, חוץ מזה שהמשקיעים האמינו שזה ייתן להם תשואה טובה. יש גם אנשים שמשקיעים בהימורים או בפורנו, שזה מבחינתי הרבה מעבר לקו האדום. באופן כללי בהשקעות, כל שותף שואל את עצמו איפה הוא מותח את הגבול המוסרי שלו".
"לא צריך לזלזל ב'סתם' עסק"
"אני חושב שתעסוקה זה מאוד חשוב, יש היום מיליון מובטלים", אומר המשקיע מייקל אייזנברג מקרן Aleph, בתשובה לשאלה האם יש חשיבות גם לאפליקציות שלא משנות את העולם, כמו אפליקציה שמיועדת לדוג-ווקרים. "צריך להיזהר בזלזול ב'סתם' עסק. כשאמזון הקימה חנות ספרים היא הורידה את יוקר המחיה, היא מעסיקה היום מאות אלפי עובדים ועכשיו מגייסת עוד 100 אלף עובדים. גם הורדת יוקר המחיה זה דבר בעל משמעות.
"כשהקמנו את הקרן דיברנו על ערכים משותפים. כל אחד מהשותפים מגיע מרקע אחר, ובכל זאת אנחנו מסכימים על הרבה ערכים, למשל שאסור לעשות מניפולציות כדי להרוויח כסף או להשקיע בדברים שמיטיבים עם העולם - כמו חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד שחלק מהמודל שלה זה העברת כסף לצדקה, או Riseup שעוזרת לאנשים לייצר עוצמות כלכליות. יש הרבה מודלים עסקיים שקורסים כי הם לא מסונכרנים עם הלקוחות שלהם. אנשים רוצים להזדהות עם מותגים, וזה יוצר הזדמנות. אני חושב ששילוב של ערכיות כחלק ממוצר זה דבר שהופך להיות סופר חשוב".
אייזנברג מדגיש כי "המוטיבציה של הרווח היא כנראה המוטיבציה הכי גדולה לעשיית שינוי. אני חושב שעסקים היום הם הנשא הכי טוב לשינויים חברתיים מרחיקי לכת. הממשלה נהייתה איטית מדי ועם מעט אימפקט, במיוחד בארץ. מי שהוריד את יוקר המחיה בעולם היא אמזון, לא אף ממשלה. מי שקידם שוויון שכר לנשים זאת סיילספורס. מי שהופך את הביטוח לזול יותר זאת למונייד".
הבעיה היא שלא תמיד אפשר (וצריך) לקבוע האם חברה עושה טוב לעולם או לא. וולט ותן ביס, למשל, עושות משלוחים בעבור מסעדות וכך מביאות להן לקוחות, אך הן גם גובות עמלות גבוהות שלא בהכרח משתלמות לאותם עסקים; או אובר וליפט שמאפשרות לנהגי מוניות גמישות תעסוקתית, אך לא מעניקות להן זכויות בסיסיות. "האם אובר ו-וולט שיפרו את החיים של אנשים שעושים גיג אקונומי או לא? אני לא יודע לענות על זה, אבל מבחינתי זה עובר את הקו בקלות כי הם לא מכריחים אנשים לעבוד שם", אומר צפריר.
באחרונה התייחס גם חמי פרס, שותף-מייסד בקרן ההון סיכון פיטנגו, לסוגיית ההשפעה. בראיון ל"גלובס" לפני כחודש הוא אמר: "כל הנושא של חדשנות משתנה בעולם כי הוא היה מונע מצורך, אבל העולם נהיה חזק מבחינה כלכלית וביטחונית ועולה השאלה מה ידחוף את החדשנות קדימה. לדעתי, מה שידחוף את החדשנות זו התכלית, לאן אנחנו הולכים כעולם, איך אנחנו שומרים על כדור הארץ, איך אנחנו שומרים על החברה האנושית, איך אנחנו מתמודדים עם הסכנות הגלובליות שאנחנו יוצרים במו ידינו, כמו השפעות האקלים".
מה עם השורה התחתונה?
לפני חצי שנה הצהיר "השולחן העגול של העסקים", פורום שמאגד כ-200 חברות ענק אמריקאיות, כי שורת הרווח היא לא הדבר היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניהן. "בעוד שכל חברה יחידה שלנו משרתת את המטרה התאגידית שלה, אנחנו חולקים מחויבות יסודית לכל בעל העניין שלנו. אנחנו מחויבים לספק ערך לכולם, למען ההצלחה העתידית של החברות שלנו, הקהילות שלנו והמדינה שלנו", נכתב בהצהרה. מלבד לבעלי המניות, בפורום שמים דגש על "יצירת ערך ללקוחות, השקעה בעובדים, קידום רבגוניות והכללה, טיפול הוגן ואתי בספקים, תמיכה בקהילות שבהן אנחנו עובדים והגנה על הסביבה".
האם גם קרנות צריכות לשאול את עצמן האם השורה התחתונה, התשואה שהן מניבות לשותפים המוגבלים שלהן (ה-LP's), היא הדבר שצריך להיות בראש סדר העדיפויות? במקרה של הקרנות, התגמול לשותפים בקרן נגזר גם מהתשואה.
"אתה בתור המשקיע מחויב למנדט שקיבלת מה-LP's, וזה מה שצריך להנחות אותך. כל שיקול אחר הוא לא רלוונטי", אומר גולן. "אני חושב שה-LP's המקצועיים, למשל המוסדיים, מתחילים להתוות דרך למשקיעים, יותר בארה"ב מאשר בישראל, אבל גם אם יש אמירות כאלו - הן כלליות. בלי נשק וסמים, ואולי גם לשים דגש על מגוון. לא תקבל אמירות של האם אובר היא מוסרית או לא - זה ממש עניין של השקפה.
"לפחות בשנים הראשונות, ההשפעה האמיתית היא של היזם ואיך שהוא רוצה לנהוג, והאחריות היא של דירקטוריון החברה. בסופו של דבר, לרוב הקרנות יש נציגים בדירקטוריון - אם בכלל - לתקופה מוגבלת, עד שהם מוחלפים על ידי נציגיו של משקיע גדול יותר. לחבר הדירקטוריון כן יש מחויבויות לא פשוטות. לטעמי, הדרך האפקטיבית לדאוג להתנהלות טובה יותר לסביבה ולחברה של חברות סטארט-אפ עוברת דרך חוקי חברות וחוקי המדינה ולא במערכת היחסים בין קרנות, LP's וסטארט-אפים", אומר גולן.
מי שבחר להכניס שיקולים של אחריות וערכים באופן רשמי להשקעות שלו היא קרן פיטנגו, שהודיעה השבוע על החלטה להטמיע בקרן מודלים של השקעות בנות קיימא - ESG (סביבה, קהילה וממשל תאגידי). בקרן גם ציינו כי יתייחסו מעתה ל-17 יעדי הקיימות של האו"ם כ"קו מנחה לטובת גיוס טכנולוגיה ישראלית לפתרון הבעיות הקריטיות המאיימות על העולם. הכוונה היא ליישם את מתודולוגיית הרווח הכפול - מקסום רווח כלכלי במקביל לרווח חברתי וסביבתי". הקרן הודיעה על מינויה של ססיל בליליוס לראש תחום אימפקט וקיימות בפיטנגו. בליליוס הקימה את Impact1st, גוף שמבצע השקעות אימפקט בחברות טכנולוגיה.
התחשבות בפרמטרים כאלו היא לא שכיחה בקרנות הון סיכון, אך בשוק ההון היא תופסת תאוצה. לפי מחקרים, למרות ש-ESG לא לוקח בחשבון פרמטרים פיננסיים, השקעה בחברות בעלות דירוג ESG גבוה יותר מניבה תשואה גבוהה יותר לאורך זמן. ניתן לראות זאת גם בתקופת המשבר. כך למשל, למדד MSCI WORLD, שמאגד מניות מכל העולם, יש שתי "גרסאות", אחת כללית ואחת כוללת חשבון ששמות דגש על השפעות חברתיות. הגרסה הכללית הניבה תשואה שלילית של 15% מתחילת השנה, ואילו החברתית הניבה תשואה שלילית של 10% באותה תקופה, כלומר תשואה עודפת.
יש לכך גם הסברים פיננסיים וניהוליים: למשל, חברות עם ESG גבוה יכולות להיות מוצלחות יותר מכיוון שיחס הוגן לעובדים וללקוחות משפר את הפעילות העסקית או שמנהלים שמנסים לחסוך באנרגיה מייעלים את פעילות החברות. התחום גם סופג ביקורת מכיוון שהוא הרחבה של נושא האחריות התאגידית, שמבוססת לא פעם על דיווחי החברות. דוגמה מהעבר היא חברת פולקסווגן שנהנתה ממוניטין חיובי עד שהתברר שזייפה את נתוני זיהום האוויר של מכוניותיה.
קביעת הערכים - עניין סובייקטיבי
"לקרנות יש תפקיד חשוב בעולם ההשקעות ואני מקווה שקרנות אחרות יילכו בעקבותינו", אומר רמי קליש, שותף בפיטנגו. "העולם הטכנולוגי יכול לעשות אימפקט אקספוננציאלי, ואנחנו רואים בזה חלק מהעבודה שלנו בפיטנגו. אני לא חושב שההשפעה של המהלך שלנו תהיה אותו דבר עבור כל החברות. יש לנו הרבה חברות שכבר היום עושות הרבה דברים טובים. הדבר הראשון הוא לנסות להראות לעצמנו ולחברות שלנו ולתעשייה שאפשר לעשות את זה. בסוף זה מוביל לתוצאות יותר טובות".
יש הרבה סימני שאלה סביב הנושא הזה, למשל ניגוד בין חברות שפועלות בתחום שנוי במחלוקת, אבל יש להן ייצוג מגדרי שוויוני בהנהלה. דוגמה אחרת יכולה להיות חברת Venn שהשקעתם בה, שיוצרת דיור שיתופי וקהילתי, אך סופגת ביקורת על כך שהיא מקדמת ג'נטריפיקציה.
"ESG זאת אמירה מאוד כללית שגם יכולה להיות חפיפניקית", אומרת בליליוס. "יש קרנות וחברות שהצהירו על עצמן שהן מחויבות ל-ESG, אבל ברגע שיש משבר הן שוכחות את זה - למשל באופן שבו הן מפטרות, מביאות חומרי גלם או שמות דגש על זיהום אוויר. יש בדיחה עצובה שמי שקיבלה את הציון הכי גבוה בארה"ב הייתה חברה שהביזנס שלה היה בתי כלא פרטיים. פיטנגו מלכתחילה לא נכנסת להשקעות בתחומים שהם מזיקים, ואנחנו נעזור לחברות להבין איך הן משרתות את יעדי האו"ם ואיך הן עומדות בפרמטרים בינלאומיים. זה יעזור להן להיות חברות טובות יותר", היא מוסיפה.
קליש: "ערכים זה בעיני המתבונן, וזאת באמת שאלה מאוד מורכבת. אנחנו מאמינים בערכים שלדעתנו צריכים להנחות אותנו. בחברות סייבר התקפי ונשק אנחנו גם ככה לא משקיעים, ונעבוד עם חברה כמו Venn כדי לזקק את העקרונות האלו וליישם אותם בצורה שתהיה טובה גם לחברה. בסוף, מי שמנהל את החברה הם היזמים והמנהלים, והתפקיד שלנו זה לנסות לעזור להם להגיע לאג'נדה משותפת ולהוביל את החברות שלהם. אם אני חושב על החבר'ה שהולכים להוביל את העולם ב-20 השנים הקרובות - אלו החברות שהם רוצים לעבוד בהם, שהם רוצים לקנות מהם את המוצרים והשירותים, ואלה החברות שהדור החדש של המשקיעים רוצה להשקיע בהם".
איך אתם בוחנים את פיטנגו מבחינת ESG, למשל בהקשר של מגוון? (בפיטנגו מועסקות 8 נשים מתוך 21 עובדים, אך מתוך 11 שותפים יש רק אישה אחת).
"אנחנו יכולים להגיד שאנחנו מאמינים בזה ביג-טיים, אבל גם יכולים להשתפר. זה נושא שמעסיק את כולנו הרבה זמן, איך לוקחים את ההייטק והופכים אותו למקום יותר מאוזן ומגוון. אפשר גם להגיד שיש מאחורי זה סיבות אובייקטיביות והיסטוריות, אבל גם לפני הרבה שנים היו לנו שותפות בקרן, אז זה לא ששינינו את התפיסה שלנו. אני כן אומר שאנחנו צריכים לשאוף להיות טובים יותר. בנושאים אחרים, כמו ממשל תאגידי, אנחנו בטופ העולמי".