ארקיע / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
האם בעלי חברת התעופה ארקיע, האחים אבי, רפי וג'ו נקש, "הרימו ידיים"? מדובר בשאלה קשה, והתשובה תלויה בגורם העונה. בקרב העובדים עולה תחושה מבשרת רעות לנוכח מסרים שקיבלו על כך שאין בכוונת הבעלים להתחייב לערבות על הלוואה שתינתן במסגרת סיוע לחברה.
עם זאת, יו"ר ארקיע אבי חורמרו מציג תמונה שונה. חורמרו מתעקש כי "זה בשום אופן לא נכון להגיד שהבעלים יתנערו מערבות"; אך באותה נשימה הוא אומר כי "המשבר יחייב מהלכים של התייעלות, דרך פיטורים וקיצוץ שכר".
חברת ארקיע משתייכת לקבוצת ג'ורדאש של האחים נקש, המחזיקים ב-70% ממנה בשותפות עם העובדים, שמחזיקים ב-30% במסגרת מועצת תו"ת (תעופה ותיירות), שבראשה עומד פרופ' ירון זליכה. עוד לפני משבר הקורונה החלה ארקיע בתוכנית התייעלות שכללה פיטורים של כ-120 עובדים. כיום מועסקים בחברה כ-550 עובדים.
אתמול (ב') כינס זליכה מאות מעובדי ארקיע לשיחת זום טעונה. לטענת העובדים, במהל השיחה זליכה עדכן אותם כי התנהלות הבעלים מצביעה על כך שאין בכוונתם לערוב להלוואה שתינתן לארקיע במסגרת סיוע להתמודדות עם הלשכות הקורונה.
מדובר בהלוואה בהיקף של 100 מיליון שקל, בדומה לזו שצפויה לקבל ישראייר. לפי מתווה ההלוואה, מסתמן כי המדינה תערוב ב-75% להלוואה שיעניקו בנקים, בעלי החברות יערבו ב-15% (עם אפשרות לוותר על 5%), והבנק יהיה ערב בחלק הנותר.
כרגע הדיונים מול האוצר נמשכים, ואישור עדיין לא התקבל - גם לא לאל על, שהתריעה בתחילת אפריל כי לא תשרוד מעבר לשבועות ספורים ללא הסיוע. בימים אלה ממשיכה אל על לדון עם הבנקים, ולפני שתקבל אישור מהאוצר, היא תצטרך להציג הסכם המשקף הסכמה מהעובדים. ישראייר סיכמה עקרונית עם בנק מלווה; וארקיע, לפי חורמרו, מקיימת משא-ומתן עם הבנקים.
"אם היינו רוצים לפרק את ארקיע, היינו עושים את זה מזמן"
המסר שקיבלו העובדים בשיחת הזום היה כאמור שבלי ערבות בעלים לא תוכל ארקיע לקבל את הסיוע המיוחל ולהמשיך לפעול. לעניין זה אומר חורמרו כי "לא נכון שהבעלים לא יתנו ערבות. לפני המשבר השקענו 19 מיליון דולר לצד השקעות רבות בחברה. אם היינו רוצים לפרק את ארקיע, היינו עושים את זה מזמן. אנחנו נכונים לקבל הלוואה, אבל לצערנו אין אישור רשמי מהאוצר, והבנקים לא יכולים להתקדם באופן הזה, וזו הבעיה העיקרית. אנחנו מנהלים משא-ומתן עם הבנקים אבל מחכים לנייר מהאוצר".
כאשר זליכה נשאל על-ידי "גלובס" לגבי המסר שהעביר לעובדים, הוא הכחיש את טענותיהם. "למיטב הבנתי המידע אינו נכון", אמר זליכה ל"גלובס". "בעלי השליטה תמכו בחברה בסכומים ניכרים בשנה האחרונה (בניגוד לבעלי השליטה בחברות התעופה האחרות) וישתפו פעולה עם כל מתווה הלוואה שיוחלט. המדינה הודיעה כי תחיל את המתווה שמוצע לאל על גם על יתר החברות. לצערנו, התהליך מתמשך ונמרח באופן בלתי סביר, עד כדי סיכון עצם קיומן של החברות. לפי שעה משרד האוצר שולח את חברות התעופה אל הבנקים, ואילו הבנקים שולחים אותנו חזרה לאוצר".
מסר נוסף שקיבלו העובדים הוא שארקיע מתכננת לפטר עובדים ולערוך קיצוץ בשכר. לעניין זה משיב חורמרו: "אנחנו חייבים לעשות צעדים משמעותיים, וזה כולל פיטורים והורדה בשכר בפרופורציה לגובה ההשתכרות. יש שיתוף-פעולה בינינו ובין ההסתדרות ובין תו"ת. ההחלטות מתקבלות פה-אחד, למרות שאנחנו רוב בעלי המניות".
לעניין הפיטורים הצפויים, זליכה אמר ל"גלובס" כי "קבלת ההלוואה בערבות המדינה תחייב גם להחזיר אותה. לא יהיה מנוס מתוכנית התייעלות שתייצר רווחים נאותים, מעבר לתוכנית העסקית הרגילה. עובדי החברה ייכנסו מתחת לאלונקה, כפי שנכנסו בעבר. עובדי ארקיע יעשו כל מה שנדרש כדי להבטיח את קבלת ההלוואה".
בשיחת הזום רבת-המשתתפים פירט זליכה לעובדים כי בעלי ארקיע קיבלו החלטות מאחורי גב הדירקטוריון. ל"גלובס" אמר זליכה: "לא אסתיר כי אכן נלקחו החלטות שלא באישור הדירקטוריון, ובפרט הפרויקט לתאילנד (השקת קווים ישירים לתאילנד. קווים אלה נסגרו אחרי שנה וחצי, מ.ר.ח). מדובר על אירועים ישנים מלפני למעלה משנתיים, אשר אין להם השלכות לימים טרופים אלה. אנו פועלים כעת תחת יו"ר חדש והתנהלות אחרת. בתקופה הנוכחית דירקטוריון ארקיע מתכנס באופן שוטף, ואין לי טענות כלפי תפקודו".
חורמרו ציין כי "זה מידע שגוי". עם זאת, הוא מסביר כי "לא על כל קו שפותחים דנים עם הדירקטוריון, ולא על כל קו שפותחים מרוויחים מיד כסף. צריך להסתכל על המכלול. ההנהלה מקבלת החלטות, חלקן טובות יותר וחלקן פחות, ובשורה התחתונה הבעלים הוציאו מכיסם כספים שהוזרמו לתוך החברה".
המנכ"ל לא יוחלף
עדכון נוסף בשיחת הזום התייחס לכיסא המנכ"ל: העובדים עודכנו כי הליך החלפת המנכ"ל עליו הכריז הדירקטוריון זה מכבר - לא יתבצע. ב-1 לאפריל אמור היה להחליף את ניר דגן, המכהן כמנכ"ל מזה 6 שנים, מנכ"ל חדש - אמיר ארז, לשעבר מנכ"ל פזגז. אלא שזה לא יקרה. דגן נקרא להישאר בתפקיד (חברת תעופה תאבד את רישיונה ללא מנכ"ל מכהן), ויתרה מכך, מחודש מאי הוא ישתכר בשכר סמלי של שקל אחד מדי חודש.
ככל הידוע, דגן נשאר לתקופה מוגבלת. בסביבת דגן אומרים כי השכר הסמלי "מהווה קריאת כיוון בענף התעופה, לפיה רמות השכר שיהיו אחרי המשבר לא יהיו דומות למה שהיה קודם לכן".
לפי זליכה, "את אשר אני חושב על החלטת המנכ"ל המיועד להשהות את הגעתו לארקיע, אני אשאיר לשיחה ביני לבינו. אני מאמין כי לארקיע יש תפקיד חשוב בתחרותיות בענף התעופה בישראל, ואת תפקידה זה היא עוד תמלא שנים רבות".
חורמרו הוסיף כי "הנושא מוקפא במצב הנוכחי שבו החברה נמצאת בהדממה".
אמיר ארז מסר בתגובה: "יו"ר החברה מסר לי בצורה אחראית ומכובדת כי לאור המצב, המינוי שלי מוקפא עד להודעה חדשה, אם בכלל. למצער, ירון זליכה לא עודכן. אני גאה שלא נטשתי בשעת משבר הקורונה את פזגז, שכל-כך דאגתי לה 7 שנים כמנכ"ל. למרות הצעה נדיבה של מנכ"ל פז להישאר בתפקיד, אני בוחר לסיים, לאור תחושת מיצוי, במועד שיתואם עם פז. היות שארקיע כנראה לא על הפרק, באין ברירה, אחפש חלופה אחרת. היכולות והרקורד לא משתנים, כאשר דלת נסגרת, אלא אדרבא - הרצון רק מתגבר להצלחה. ברור כי עד לסיום התפקיד בפזגז אני עסוק כולי בהמשך קידום החברה, בהתאם לחזון האסטרטגי, כי כזה אני, בא לעבוד ולא בא לעבודה, וזה יקרה רק במקום שרוצה וצריך אותי".
"אות קלון לממשלה"
ארקיע הייתה אמורה להתעורר מההדממה באמצעות הפעלה של טיסות מטען לסין. בסופו של דבר המהלך הזה לא הבשיל, אחרי שבארקיע נימקו כי הלקוח שעבורו הייתה אמורה להתבצע העבודה הזו - נסוג מההסכם.
בשעה שאל על וישראייר מצליחות להפעיל טיסות בתחום המטען, גם באמצעות מטוסי נוסעים, ארקיע נשארת עם המטוסים על הקרקע. את פעילות המטען מגדיר חורמרו "שולית".
לפי זליכה, "אנו שואפים לשוב לטוס בהקדם, בכפוף לעמידה במבחנים כלכליים. דירקטוריון ארקיע מינה צוות לבניית תוכנית ליום שאחרי, בראשות גדי טפר, מנכ"ל החברה בעבר. לבקשתי, המטלה הראשונה שבוחן הצוות היא החזרת פעילות הקו לאילת. אלא שכל תוכנית מותנית באישור ההלוואה בערבות המדינה. לא ניתן יהיה לחברת ארקיע, כמו גם לחברותינו לענף, להתקיים ללא אישור ההלוואות בערבות המדינה, והעובדה כי אישורן משתהה כבר שבועות ארוכים (בניגוד למקובל בכל מדינות המערב) היא אות קלון לממשלת ישראל".
בשורה התחתונה העובדים, שמצויים ברובם בחל"ת, חשים תסכול וחוסר ודאות בשל התחושה שהמאמץ להיכנס מתחת לאלונקה שמצופה מהם - לא נעשה מכיוון הבעלים. הפתרון ששב ומציע חורמרו, כפי שגם אמר בראיון שהעניק ל"גלובס", הוא דרך מיזוג החברות. "אין מקום בשוק לשלוש חברות תעופה. השאיפה היא להתמזג עם ישראייר, עם אל על, והכי נכון יהיה למזג את כל השלוש. אחרת אף חברה לא תשרוד. הקורונה הובילה למציאות שונה, וצריך לחשוב מחוץ לקופסה".
עם זאת, חורמרו מציין כי "זה רעיון שנזרק לאוויר. אנחנו לא מקיימים שיחות עם מנהלי החברות האחרות".