הטלטלות בארקיע נמשכות: המנכ"ל ניר דגן פורש; אמיר ארז ימונה למנכ"ל החדש

על רקע המשבר שאליו נקלעה ארקיע, המנכ"ל ניר דגן פורש מהחברה. אמיר ארז, לשעבר מנכ"ל פזגז, ימונה למנכ"ל החדש של חברת התעופה. 

מארקיע נמסר בתגובה: "ניר דגן הודיע לפני מספר שבועות לדירקטוריון על בקשתו לפרוש מתפקידו אחרי כהונה בת שש שנים, במהלכה התפתחה ארקיע והצטיידה במטוסים חדישים. את דגן יחליף עו"ד אמיר ארז, שניהל עד לא מכבר בהצלחה את חברת פזגז. הדירקטוריון והנהלת ארקיע מודים לניר דגן על פעולותיו המשמעותיות למען החברה, ומברכים את אמיר ארז". 

סגירת מעגל 

לפני עשרה ימים הודיע ארז על פרישתו אחרי 13 שנים בקבוצת פז. לפני תפקידו כמנכ"ל פזגז שימש ארז במשך חמש שנים כסמנכ"ל פיתוח עסקי ושירותים בבית הזיקוק של קבוצת פז באשדוד. 

נציין כי במהלך שירותו הצבאי היה ארז טייס בחיל האוויר ובעברו אף שימוש כטייס בארקיע (בין השנים 1994-2007), כך שלמעשה עם מינויו למנכ"ל החברה הוא סוגר כעת מעגל. בנוסף, ארז אף שימש כחבר דירקטוריון ארקיע ב-2006, עם מכירת החברה לאחים נקש. 

בהתייחסות ראשונה ל"גלובס" אמר ארז: "אני נרגש מהאתגר ומודע לכובד האחריות. ארקיע מותג חזק שנכון לו עתיד רחוק. זו חברה ישראלית שתמשיך להמריא כנגד הרוח, ונגיע בבטחה לכל יעד שרוצים. אין טעם לפזר כעת הבטחות, אלא אומר שבאתי לעבוד. הכוונה היא לתת שירות ולהצליח בתחרות". 

לפני כעשרה ימים שיגר ארז לעובדי פזגז מכתב פיוטי, בו הוא הודיע על פרישתו. במכתב היו שזורים מספרים בסדר יורד מ-13 שנותיו בפז ועד ל-1: "דבר 1 שעמד לנגד עיניי תמיד והוא הרווח, אבל לרגע בלי לשכוח את הבסיס והוא האדם". המספרים שאובים מאגדת פסח, והמסר שעולה מהם בעקיפין הוא שארז ייכנס לתפקידו בארקיע לפני פסח הקרוב. 

 אמיר ארז / צילום: דפוס גרין

כאמור, ענף התעופה מוכר היטב לארז, שבעברו שימש כטייס בחייל האוויר ואף כטייס של ארקיע וכן כחבר דירקטוריון בארקיע בעת מכירת החברה לאחים נקש. עם השלמת המכירה אף אמר ארז בראיון ל"TheMarker" כי "חברת ארקיע הולכת לשנה קשה מאוד מבחינה תעסוקתית. לא יהיה מנוס מצמצום בכוח-האדם. מדובר ב-70-50 עובדים אשר יצטרכו לעזוב את החברה".

עוד אמר אז ארז: "תוכניתנו היא למצב את ארקיע החדשה לא כחברת תעופה הנגררת וניזונה מהשאריות של אל על וישראייר, אלא כאלטרנטיבה מועדפת לטוס עמה. בכוונתנו לא לשקוט על השמרים".

דברים ברוח דומה יכול ארז להגיד גם היום. אומנם גם הפעילות של אל על ושל ישראייר היא בממדים אחרים לחלוטין מזו שלפני כ-14 שנים, אבל הקושי של ארקיע מציב בפני ארז אתגר שהוא נכנס אליו כשהוא מודע למתרחש.

להוציא את האתגר שמציבה התחרות לארקיע, הצעד הראשון שיידרש מהמנכ"ל החדש הוא לבסס מערכת של אמון מול העובדים. מינוי מנכ"ל חיצוני (שסוגר מעגל במובן מסוים) מהווה אמירה חשובה מצד ההנהלה ביחס לנכונות ולרצון לא רק ליישם את הסכם ההבראה המתגבש בימים אלה, אלא גם למנף את החברה ולנצל את משאביה לטובת התמודדות בתחרות המחריפה בענף. 

צרות בצרורות

פרישת המנכ"ל דגן היא חלק מהטלטלה שעוברת ארקיע בחודשים האחרונים בעקבות סגירת שדה דב והירידה בביקוש בטיסות לאילת, התחרות מול חברות לואו קוסט בקווים לאירופה והאכזבה מהפעילות בטיסות ליעדים רחוקי טווח, להודו ולבנגקוק. 

את הקו לבנגקוק ארקיע סגרה בחודש אוקטובר האחרון, אחרי שנה בלבד. בשעתו הודיעה ארקיע כי מדובר בהפסקה לאור סיום מועד חכירת המטוס ששימש את החברה בטיסות לקו. אלא שההפסקה הזמנית הזו הפכה לקבועה גם אחרי קליטת מטוסי האיירבוס ניאו החדשים שהיו אמורים לשמש את ארקיע בטיסות הארוכות.

קו אחר שארקיע הימרה עליו בזירה הבינלאומית הוא לשני יעדים בהודו, גואה וקוצ'ין. הטיסות הללו פועלות נכון לעכשיו עד לחודש מאי. עם השקת הקווים להודו הצהירה ארקיע כי הטיסות יופעלו במתכונת שנתית בעונת המונסון, כלומר בחודשים יולי אוגוסט, אלא שטיסות למועד שלאחר מכן עדיין לא מופיעות במערכת ההזמנות של ארקיע - ואפשר ללמוד גם מזה באשר לעתיד הקווים.

הצרות של ארקיע ממשיכות גם בזירה המאוד תחרותית בכל הנוגע לקווי הטיסות ליעדים שונים באירופה. פתיחת השמים לפני שש שנים והכניסה המסיבית של חברות הלואו קוסט לישראל הציבה אתגר לא פשוט לשלוש החברות הישראליות, שנהנו הרבה פחות מהגידול בתנועת הנוסעים בקווים הבינלאומיים, שמספרה הגיע ל-24 מיליון נוסעים (הלוך ושוב). את 2019 סיכמו שלוש החברות הישראליות עם נתח של 30.6% מכלל הפעילות הבינלאומית: אל על תפסה נפח של 24%, לעומת 25.2% בשנה הקודמת; ישראייר צמחה מ-2.93% ב-2018 ל-3.19% ב-2019; וארקיע גדלה בשיעור נמוך, מ-3.0% ב-2018 ל-3.16% ב-2019. 

לא קראה נכון את המפה

האם ארקיע לא קראה נכון את המפה? בטיסות הפנים לאילת שולטת ארקיע ב-70% מהשוק, ואת שאר הטיסות מבצעת ישראייר. מאז שעברו הטיסות לקו נתב"ג-רמון עם סגירת שדה דב וסגירת הנמל באילת, צנח הביקוש לטיסות לאילת ב-30%. עם זאת, בניגוד לחשש כי גם ענף המלונאות ישלם את מחיר סגירת השדה, מספר הישראלים שמבקרים באילת לא ירד, המלונות ממשיכים ליהנות מתפוסה גבוהה, כשהנופשים מגיעים לאילת ברכב פרטי. הביקוש בטיסות לאילת ימשיך לרדת, ולא מן הנמנע כי גם המחיר היקר שלהן, שלא ירד במקביל, מרתיע רבים מהנוסעים, שגם עושים תחשיב לפיו הנסיעה מהמרכז ברכב משולה למשך המסע שכולל את הליך הטיסה מנתב"ג לרמון ומשם לאילת.

חודשים ארוכים לפני סגירת שדה דב ב-1 ביולי 2019, המאבקים נגד ובעד סגירת השדה לא ירדו מהכותרות. היה ברור שהחרב שהייתה מונפת מעל השדה התל-אביבי, שאמור להפוך לקרקע לאלפי דירות, תרד עליו לבסוף, והשאלה הייתה מתי. בארקיע היו זחוחים למדי ולא האמינו שמהלך כזה יקרה. ארקיע התעלמה מכך שהמדינה הפכה להיות שותפה בקרקע היקרה הזו, ולכן האינטרס הנדל"ני שלה היה חזק מהאינטרס התעופתי שלא מניב לה הכנסות באותה מידה.

סגירת שדה דב בחודש יולי האחרון הציתה את המשבר בין הנהלת ארקיע לעובדי החברה, שמספרם מנה בשעתו כ-700 עובדים. ימים לאחר סגירת שדה דב בישר אבי נקש, ששימש בשעתו כיו"ר ארקיע, לעובדים כי החברה תיאלץ לפטר כמחצית מהם. הלהבה שהוא הצית הובילה להכרזה על סכסוך עבודה, ומשם לרגיעה ולהבנה שהחברה תידרש להליך התייעלות והבראה. ההליך כלל פיטורים של 120 מעובדי החברה שקיבלו הודעה לאחרונה, במקביל לקיצוץ בשכר העובדים שנשארו. הסכם בין ההנהלה לעובדים מתגבש בימים אלה. החברה פועלת במודל ייחודי, משום שעובדי ארקיע מחזיקים ב-30% ממניות החברה.

זאת ועוד, ב-2018 התחדשה ארקיע בשלושה מטוסי איירבוס חדישים מדגם (LONG RANGE) A321neoLR. מטוסים אלה מיועדים לטיסות לטווח ארוך (עד 8 שעות), ליעדים דוגמת הודו ואיי סיישל, והם כללו השקעה כספית של עשרות מיליוני דולרים ברכישתם. המטוסים כוללים 220 מושבים במחלקה אחת, והם היו אמורים למנף את הפעילות הבינלאומית של ארקיע עם טיסות ליעדים רחוקים יותר; אלא שהפוטנציאל הזה, לפחות נכון לעכשיו, לא מוצה. יתרה מכך, מזה מספר חודשים שאחד מהמטוסים בצי החדש מושבת מפעילות בעקבות תקלה במנוע, כך שמטוס חדש לגמרי, במקום שיטוס בלי הפסקה ויגדיל את ההכנסות לחברה, עומד בהאנגר בנתב"ג ללא פעילות. 

קונסולידציה בענף התעופה? לא אצלנו

בשעה שישראייר חיזקה את מנעד המוצרים שלה לכיוון של חבילות נופש ביעדים קרובים, ארקיע מינפה את התחום הזה הרבה פחות. יש גורמים בענף הסבורים כי במציאות אחרת שבה ישראייר לא הייתה עומדת למכירה בשל הצורך במזומנים לבעליה, קבוצת אי.די.בי - מיזוג בין שתי החברות היה מוביל את שתיהן למקום אחר בתחרות בזירת התעופה המאתגרת.

קונסולידציה בענף התעופה הצילה לא מעט חברות בשווקים שונים. היא זו שהזניקה את השוק בארה"ב, שוק התעופה החזק והרווחי בעולם; ובישראל דווקא הרגולטור, דרך רשות התחרות, מנעו איחוד מתבקש כזה, כשהרשות לא אישרה לאל על למזג את ישראייר לתוכה בטענות לא רלוונטיות. גם דוחות אל על מלמדים על הקושי שהחברה חווה בתחרות המתחזקת בתעופה הישראלית, ויש להניח כי מיזוג כזה היה מאושר כיום ומאפשר לחברות הישראליות להתחזק. 

דגן: "זמן לפתוח דף חדש" 

"לפני מספר חודשים ביקשתי מהדירקטוריון, היו"ר והבעלים לסיים את תפקידי כמנכ"ל", כך כתב הבוקר (ג') דגן במכתב לעובדי ארקיע. מכתב שהוא נאלץ להוציא בעקבות הפרסומים על עזיבתו עוד לפני שהודיע לעובדים. "לאחר 28 שנים בארקיע, מתוכן 24 שנים בתפקידי ניהול, החל מטייס ראשי בצי הפ"א ודרך מנהל וסמנכ"ל מבצעים, המשנה למנכ"ל, מנכ"ל א.מ ומנכ"ל ארקיע, החלטתי שהגיע הזמן לפתוח דף חדש, לי, לכם ולארקיע היקרה והחשובה לי כל-כך. יחד עם היו"ר והדירקטוריון סיכמנו על מועד סיום לקראת האביב, אשר עד אליו נשלים את המשימות הרבות והחשובות שעומדות לפנינו, הכול כדי להביא את ארקיע ערוכה לאביב, לעונה ולשנה חדשה וטובה יותר מקודמתה".

דגן מכהן כמנכל ארקיע מזה שש שנים. קבוצת ג'ורדאש, שבבעלות האחים ג'ו רפי ואבי נקש (שהודיע לאחרונה על פרישתו מתפקיד יו"ר ארקיע, תפקיד שממלא מנכ"ל הקבוצה בישראל אבי חורמרו), מחזיקה בין היתר בבתי מלון (אורכידאה, סתאי, הרברט סמואל), בנמל אילת ובחברת אמפא נדל"ן. בפעילות הבינלאומית שלה מחזיקה הקבוצה גם בחברה העוסקת בליסינג למטוסים - פעילות שלא קשורה לארקיע או לפעילות שמתנהלת תחת חורמרו בישראל.

פרופ' ירון זליכה, שעומד בראש חברת ההחזקות של עובדי ארקיע (חברת תו"ת), מסר ל"גלובס": חברת תו"ת מודה לניר דגן על השנים הרבות שפעל למען ארקיע ועל מאמציו בחודשים האחרונים להוביל תוכנית לחידוש פניה של החברה. אנו מבינים את רצונו של ניר להמשיך הלאה ולהתקדם לעבר אתגרים חדשים. מכל מקום, התוכנית עליה עמלנו כולנו - הנהלה, הסתדרות ועובדים - תעלה את ארקיע לדרך חדשה ומוצלחת כבר השנה".