"לחברה בגודלנו לא כדאי להיות ציבורית": היזמת שמוכרת עסק שהקימה לפני 30 שנה

למעלה מ־30 שנה לאחר שהוקמה, מתוכן כ־26 שנה שהיא נסחרה בנאסד"ק, חברת הטכנולוגיה הישראלית מאינד CTIנמכרת לחברה קנדית בתמורה ל־25.4 מיליון דולר. זאת לפי מחיר של 1.3 דולר למניה, ששיקף פרמיה של 49% על מחיר השוק טרום הדיווח. מאינד, שהוקמה ומנוהלת על־ידי מוניקה ינקו, היא ספקית פתרונות בילינג (גבייה) ושירות לקוחות עבור חברות תקשורת. מטה החברה נמצא ביקנעם, ויש לה גם סניפים בגרמניה ורומניה.

● עזבו את מיקרוסופט וגייסו 70 מיליון דולר כדי להתחרות בענקיות הדאטה
● היזמת יוצאת 8200 חושפת חברת הסייבר עם גיוס של 50 מיליון דולר

הרוכשת היא Enghouse Systems, שנסחרת בבורסה הקנדית בשווי כ־984 מיליון דולר קנדי. למאינד יש תקופה של 30 יום לחיפוש הצעות טובות יותר (go-shop) ואחריה, אם לא יגיעו כאלה, העסקה תובא לאישור בעלי המניות. ינקו שמחזיקה ב־15.5% מהמניות (ששוויין בעסקה כ־4 מיליון דולר) התחייבה לתמוך במכירה. מניית מאינד קפצה בתגובה ב־45% והתקרבה למחיר המכירה, ימים ספורים אחרי שהגיעה לשפל של עשור ואיבדה 77% מהשיא של 2021 (בתקופת בועת הדוט.קום שווייה היה גבוה יותר).

בשיחה עם גלובס מספרת המייסדת ינקו, כי Enghouse Systems היא גוף פיננסי קנדי שרוכש חברות בתחומי התוכנה ומבצע סינרגיות עם חברות פורטפוליו שלו, וכבר פועל בישראל (ברעננה). לדבריה, הרוכשת מתכננת להמשיך להחזיק את הצוות בישראל - מספר העובדים בארץ הוא 22. במקביל היא תמשיך להחזיק את הסניפים ברומניה ובגרמניה, אך שם ייתכנו איחודים לוגיסטיים עם חברות פורטפוליו של Enghouse.

"התוכנית שלהם זה להצמיח את הפעילות, והחברה בישראל תישאר כמו שהיא, ביקנעם", היא מדגישה. "אני בטוחה שבמסגרת החברה החדשה, שחשוב לה לשמר את הידע והלקוחות, ימשיכו לתת לצוות הטוב והנאמן של מאינד - לתחזק את הדרך הזאת".

לדבריה, הרוכשת מדברת עם החברה מספר שנים: "כשהמניה ירדה לשפל, הם רצו לנצל את ההזדמנות. הם אמנם משלמים פרמיה אבל בעצם מנצלים חולשה של המניה", אומרת ינקו בכנות.

"אנחנו חברה מאוד קטנה. להיות ציבוריים זו עלות של מאות אלפי דולרים בשנה - לשלם לנאסד"ק, להחזיק רואי חשבון, ביטוחים לדירקטורים, פרסום תוצאות, ומעבר לזה המון זמן שמתבזבז ברמת ההנהלה על דברים מאוד אדמיניסטרטיביים והרבה בירוקרטיה. אני לא ממליצה לאף חברה בגודל שלנו להיות חברה ציבורית, כי זה 'אוכל' הרבה מהרווח", אומרת ינקו.

"החלום היה הנפקה"

ינקו, בעלת תארים ראשון ושני מהטכניון, הקימה את מאינד עם ליאור סלנסקי ב־1995 וניהלה אותה לאורך רוב התקופה; לפני שנתיים עברה לתפקיד היו"ר, אך בחודשים האחרונים שוב שימשה מנכ"לית זמנית. את התקופה הארוכה בניהול חברה ציבורית היא מסכמת בתור "חוויה בלתי נשכחת". היא מספרת כי "עליתי מרומניה בגיל 16, הקמתי את מאינד ב־1995 וב־1997 קיבלנו השקעה ראשונה. בניתי את החברה עם מסלול ברור ורצון לצאת עם מוצר לשיווק בחו"ל, לגייס כסף ולהגיע להנפקה. בשנות ה־90 החלום היה הנפקה, לא אקזיט, ואכן כל המסלול קרה".

לדבריה, "לאורך השנים היו לנו תקופות של צמיחה וגם משברים. הנפקנו ב־2000, וב־2001 בעת משבר מניות הטכנולוגיה סבלנו מנפילה חזקה; ב־2008 המשבר הפיננסי השפיע מאוד על שוק הטלקום, שדורש השקעות מאוד גדולות. התאוששנו משני המשברים, והיו תקופות יותר טובות, אבל המשבר הנוכחי בשוק התקשורת שהתחיל לפני יותר מעשור, הוא לא חד־פעמי אלא משקף דעיכה מתמשכת של השקעות בתחום".

לא צופה צמיחה בשוק

מאינד מושפעת מאוד משוקי התקשורת בעולם, שהם הלקוחות שלה. "חברות התקשורת סבלו בעשור האחרון מירידה בהכנסות פר־לקוח, מצד שני הן נדרשות להשקעות מאוד גדולות בתשתיות חדשות, וזה מאוד מקשה עליהן. התקציבים להחלפה ולשדרוג מערכות והוספת פיצ'רים ירדו, וגם אנחנו נפגעים", אומרת ינקו.

"גם בישראל, אם בעבר שילמתי 1,000 שקל לחודש לחברת הסלולר, היום אני משלמת 30 שקל - אולי אני לא לקוחה מייצגת כי היו לי גם שיחות לחו"ל, אבל הסכומים ירדו ממאות לעשרות שקלים. אז ברור שהתקציבים שחברות יכולות להרשות לעצמן הרבה יותר נמוכים, וזה מוריד את כל שרשרת המזון של החברות שנותנות שירותים לתעשייה".

איך שרדתם את התקופה הזו, כחברה קטנה בתחום?
"עם ניהול שצופה קדימה את השינויים, ונקיטת צעדים נכונים בזמן נכון. ידענו מתי לגדול או לקטון, ומתי להציע פתרונות כאלןו ואחרים".

ועכשיו הצעד הנכון הוא להימכר?
"כן, שוק הטלקום הוא במקרה הטוב יציב, אבל נראה בירידה מתמדת, אנו לא צופים בו צמיחה עתידית וחושבים שחבל על הזמן הניהולי, והכסף שצריך להוציא כדי להיות חברה ציבורית".

מאינד נמכרת ב־25.4 מיליון דולר, בקופתה 13.7 מיליון דולר, כך ששווי הפעילות לא גבוה, אך ייתכן שתצוץ הצעה משופרת בתקופת ה־go-shop. ינקו מפחיתה ציפיות: "זה לא סוד ששוק התקשורת פחות מעניין את המשקיעים, מאשר אם היינו למשל בשוק הסייבר".