עם עשרות ניגודי עניינים, לירן אבישר לא תחתום על הסדר. זו הסיבה

בחירתה של ח"כ לירן אבישר בן-חורין ממפלגת ביחד ליו"ר ועדת הכספים הזמנית של הכנסת בידי ראשי גוש השינוי הפתיעה רבים במשק, ולא רק בגלל ריבוי הח"כים שקיוו לקבל את התפקיד. אבישר בן-חורין מגיעה אמנם עם רזומה עשיר, כולל כמנכ"לית משרד התקשורת וכשותפה בקרן קיסטון, אך גם עם רשימה ארוכה של ניגודי עניינים.

חלקם נובעים מתפקידיה הקודמים וחלקם בשל היותו של בן זוגה איתי בן-חורין, הבעלים של משרד היח"צ בן-חורין־אלכסנדרוביץ. באתר משרד היח"צ מופיעים עשרות גופים עסקיים שמקבלים ממנו שירותים, בהם בנק מזרחי טפחות, טבע, כאל, פוקס, שטראוס, סמסונג ואלטשולר שחם. מה המגבלות שיכולות להיות מוטלות עליה?

● מבנק מזרחי טפחות ועד טבע וכאל: יו"ר ועדת הכספים החדשה מגיעה עם שק של ניגודי עניינים
● ועדת הכספים החדשה תפקח מקרוב על העברות המיליארדים של האוצר

ההבדל בין ח"כ לשר

כל חבר כנסת, חבר מן המניין או יו"ר ועדה, חייב להצהיר על ניגוד עניינים. הלשכה המשפטית של הכנסת בוחנת את ההצהרה ומנחה אותו כיצד הוא נדרש לפעול. במסגרת החוק, אין חובה חוקית לערוך לח"כ הסדר ניגוד עניינים והמסגרת המשפטית היא תחת כללי האתיקה של הכנסת.

הלשכה המשפטית של הכנסת בוחנת את ההצהרה ומנחה אותו כיצד הוא נדרש לפעול. היקף ההסדר נקבע לגופו של כל מקרה. ממידע שהגיע לגלובס בעבר נערכו הסדרי ניגוד עניינים לחברי כנסת, אך נראה שאין חובה שכזו בחוק ואת המסגרת המשפטית היא כללי האתיקה של חברי כנסת.

"הגם שכללי האתיקה לחברי הכנסת אוסרים על הימצאות במצבי ניגוד עניינים, היישום של כללי האתיקה לחברי כנסת שונה מזה של שרים וסגני שרים ובמרבית המקרים לא נערכים לחברי הכנסת הסדרים למניעת ניגוד עניינים", מסביר פרופ' איתי בר סימן טוב מהפקולטה למשפטים באונ' בר אילן. "יושבי ראש ועדה אינם מחויבים בהסדר ניגוד עניינים מיוחד כפי ששרים וסגני שרים מחויבים".

במאמר משותף שכתב עם קרן הורוביץ הוא מציע להחיל דין דומה בין שרים ליו"ר ועדה בכנסת. "יש מקום להטיל על יושב ראש ועדה מגבלות ביחס למעורבות בחקיקה המשפיעה על גורם שליושב ראש הוועדה יש זיקה אליו. במאמר אנו ממליצים כי ייקבע בתקנון הכנסת כי יושב ראש ועדה חדש ייפגש עם היועץ המשפטי לכנסת או מי מטעמו ויקבע אם יש מקום להטיל על יושב הראש מגבלה לעסוק בקידום חקיקה בעניינים מסוימים", ציין פרופ' בר סימן טוב.

סעיף 5(א) לכללי האתיקה של חברי הכנסת קובע ש"לא יהיה לח"כ במילוי תפקידו עניין אישי ולא יהיה ניגוד עניניים בין מילוי תפקידו כח"כ לבין עניינו האישי". סעיף 6 קובע חובת גילוי והגבלות על השתתפות. על הפרת כללי האתיקה מוטלות רק סנקציות אתיות בוועדת האתיקה של הכנסת, שבין העונשים שיכולה הוועדה להטיל הם נזיפה, הרחקה מישיבות הכנסת ואיסור הגשת הצעות חוק.

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, שלחה בעבר מכתב לחברי הכנסת בנושא ניגוד עניינים בהצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון המבקשת להקפיא את מעצרי העריקים. אפיק הדגישה כי כאשר קיים לח"כ "עניין אישי" בנושא, עליו לערוך גילוי על כך. למשל, ח"כ שיש לו קרוב, שכבר הוצא נגדו צו מעצר בשל אי התייצבות ומתכוון להשתתף בדיון או בהצבעה על הצעת החוק, עליו לפעול לגילוי נאות לפני ההצבעה. עם זאת, הובהר כי אין מניעה בהצבעת חברי הכנסת במליאה על הצעת החוק לאחר הגילוי.

המקרה של מיקי זוהר

בר סימן טוב נותן מספר דוגמאות מהחלטות קודמות של ועדת האתיקה של הכנסת, שמהן ניתן לשאוב כללים. החלטה אחת הייתה כשהשר מיקי זוהר, בעת שכיהן בעבר כיו"ר הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי בכנסת, קיים בתוך עשרה חודשים שלוש ישיבות בעניין הנוגע באופן ישיר לתשתיות בשכונה שבה התגורר, כרמי גת שבקריית גת, ואישר לרעייתו בעלות על חמישה נכסים בשכונה.

בקובלנה שהוגשה בנושא, ועדת האתיקה קבעה כי יושב ראש הוועדה הפר את כללי האתיקה המחייבים להימנע מאפשרות של ניגוד עניינים. בהחלטה אחרת של ועדת האתיקה בעניינו של ח"כ דאז יואל חסון, בעת שכיהן כיו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, הבהירה ועדת האתיקה כי על ח"כ להימנע מניהול דיון בעניין הנוגע לקרוב משפחתו, בפרט בשעה שהוא חבר הכנסת היחיד המשתתף בדיון ומצביע על החלטת הוועדה.

במסקנות הוועדה להכנת כללי האתיקה לחברי כנסת משנת 2006, שלא אומצו בסופו של דבר, אפשר למצוא כמה עניינים רלוונטיים שהיו יכולים להשפיע על הסיטואציה עם אבישר בן-חורין. ראשית, ניגוד עניינים קיים לא רק כשלח"כ יש עניין ישיר בהחלטה אלא גם כשיש לו עניין עקיף בהחלטה. למשל, עניין אישי של בן משפחה (הכולל בן זוג) או עניין של גוף עסקי שח"כ קשור עמו. עוד נכתב כי בתפקיד של הח"כ טבוע רכיב של ניגוד עניינים, שבא לידי ביטוי כשהוא אמור להשתתף בקבלת ההחלטות הנוגעות למפלגתו או למגזר שאליו הוא משתייך. אבל, ככל שימנע בעד הח"כ להשתתף בקבלת ההחלטה, זה יעמוד בסתירה למהות התפקיד של הח"כ.

ניגוד עניינים הוגדר אצל איש ציבור כניגוד שקיים בין מילוי התפקיד הציבורי לבין אינטרס חיצוני לתפקיד כמו החלטה שתניב לו באופן אישי רווח כספי. אחד מכללי האתיקה קובע כי ח"כ המצוי במצב של ניגוד עניינים בנושא מסוים חייב להימנע מיוזמה או משותפות ליוזמה באותו נושא במישרין או בעקיפין. כך לדוגמא, ח"כ חייב להימנע מפנייה אל יושב ראש ועדה של הכנסת בבקשה שיעלה לדיון בוועדה נושא שיש בו עניין אישי לבן משפחה.

נקיטת יוזמה על ידי הח"כ חמורה יותר מבחינה אתית מאשר השתתפות בדיון ובהצבעה. הח"כ נבדל מעובד ציבור רגיל בנושא ההצבעות: בעוד עובד הציבור אמור להימנע מהשתתפות בקבלת ההחלטה, תפקיד הח"כ מחייב אותו להשתתף בדיון ובהחלטה. אם יוטל על ח"כ איסור גורף להשתתף בדיון ובהחלטה, כך נכתב, בכל מצב של ניגוד עניינים עלול הדבר לפגוע בתפקוד הראוי של הח"כ. הפתרון הרצוי הוא לקיים ככל האפשר את האינטרסים ולו רק חלקית, כאשר כל אינטרס מצמצם את עצמו.