חיפוש עבודה / צילום: שאטרסטוק
אחת הטענות הנפוצות של מחפשי עבודה מנוסים, בכלל ובימי הקורונה בפרט, היא כי הם מאבדים הזדמנויות קריירה לטובת בוגרי אוניברסיטאות שאך יצאו לשוק העבודה. רבים מהם משוכנעים שהמגייס יעדיף על פניהם בוגרי אוניברסיטאות צעירים כי הם עולים הרבה פחות, ועל כן הם, המנוסים, נפסלים על הסף ואפילו לא מגיעים לראיונות עבודה.
לא מתחרים על אותם תפקידים
כמובן שמדובר בתפיסה שגויה שלא מחוברת בשום צורה למציאות, שהרי עובדים מנוסים ועובדים חסרי ניסיון אינם מתחרים על אותם התפקידים, ולראייה, אחד האתגרים הקשים בקריירה הוא החדירה של עובדים לתפקיד המקצועי הראשון בשוק העבודה.
אז למי בכל זאת הם מאבדים את הזדמנויות הקריירה? אכן לעיתים מעסיקים מעדיפים להסתפק בבעלי ניסיון מועט יותר כדי לצמצם עלויות, אבל סיכוי גבוה יותר שהמועמד שנבחר על פניהם הוא מי שנהנה מערך מותג גבוה יותר, ו/או מי שהניסיון הקודם שלו מתאים יותר לדרישות התפקיד (סוג תעשיה, סוג חברה וכו'), דהיינו זמן/עלות הכשרתו נמוכים יותר.
גרסה אחרת לטענה הזו היא של בעלי מקצועות שלא דורשים השכלה אקדמית, החוששים כי הם עתידים להפסיד הזדמנויות מקצועיות לטובת בעלי השכלה אקדמית. רק השבוע שמעתי טענה כזו מפי טכנאי מנוסה שפוטר וחושש כי מעסיקים יעדיפו על פניו בעלי תואר אקדמי. כמובן שגם החשש הזה מופרך, שכן גם בעל שני תארים ללא ניסיון טכני לא יכול להחליף טכנאי בעל 13 שנות ניסיון בתחום מאוד ייחודי (המתחרים העיקריים מולם הוא מתמודד הם בעלי ידע מקצועי מקביל).
לא מחפשים כראוי
החששות הללו מאוד מובנים, בפרט בעיצומו של משבר כל כך עמוק, לכן חשוב שמחפשי עבודה ידעו מהם שלושת החסמים העיקריים המקשים על מציאת עבודה, שחלקם פשוטים לפתרון.
החסם הבעייתי ביותר - חוסר זהות מקצועית ברורה. מדובר באנשים שלא ברור מהו המקצוע שלהם ועל כן הם מתקשים להגיע לראיונות עבודה, בדרך כלל תוצאה של דילוג בין מקצועות ותחומי תעסוקה שונים, כפי שהסברתי בהרחבה בטור "אתה עב"מ או כולבויניק?". במצבים אלה צריך לנסות ולזהות במסלול הקריירה עמוד שדרה מקצועי שסביבו ניתן לבנות זהות מקצועית ברורה יותר, לרוב תוך התמקדות בעולם המקצועי שבו יש למחפש העבודה הכי הרבה ניסיון.
החסם השני, שהוא די פשוט לפתרון - קושי במציאת עבודה עקב תהליך חיפוש לקוי. אנשים רבים מתקשים למצוא עבודה רק משום שהם לא יודעים איך לחפש ו/או לחלופין משתשים בכלים לא מספיק טובים. זו בעיה טקטית שנפתרת עם שיפור הכלים ודרכי החיפוש.
לא מכוונים למקום הנכון
החסם השלישי שלהערכתי הוא הנפוץ ביותר, וגם הוא איננו מורכב לפתרון - התמודדות על תפקידים מבלי שהמועמד עומד בדרישות התפקיד כפי שהוגדרו על ידי המעסיק.
בהקשר לחסם הזה ישנם שני סוגים עיקריים: הראשון, הגשת מועמדות לתפקידים בכירים מידי בהגדרתם ו/או בתכולת האחריות שלהם, מהלך שסיכוייו אפסיים שכן לא מתקדמים במעבר בין חברות. השוק רווי באנשים בעלי מספיק ניסיון אף יותר מזה הנדרש, ולמעסיקים אין שום סיבה להסתכן עם חסרי ניסיון מספק, לא משנה כמה הם מוכשרים. לכן הפתרון הוא להתמקד בתפקידים התפורים לניסיונכם/מידותיכם, בתקווה להתקדם בתוך אותו הארגון.
הסוג השני והנפוץ לא פחות - ניסיונות להסבה מקצועית, כלומר הגשת מועמדות לתפקידים בהם למועמד אין כל ניסיון קודם במקצוע/בתחום. באופן מפתיע (או שלא) דווקא בתקופות של משבר כלכלי עולה הרצון להסבה מקצועית שזוכה לעידוד רב גם מפי העוסקים בעולמות קריירה שמפצירים באנשים לנצל את התקופה לחיפוש פנימי אחר ייעודם ולשנות מקצוע.
ובכן, הסיכוי לעשות הסבה מקצועית כשכיר הוא קלוש עד לא קיים, אלא אם מדובר בעבודה לא מקצועית (מוכרנים, שליחים וכו'). גם הפתרון העצמאי הוא לא ממש מומלץ בימי קורונה, בפרט כשמדובר בעסק עצמאי ראשון.
מאתגרים את השוק
אין ספק שכעת, בעיצומו של המשבר, יותר קשה למצוא עבודה, וזו בדיוק הסיבה מדוע כל כך חשוב שלא לאתגר את השוק עם שאיפות שקשה לממש גם בעת פריחה כלכלית. מומלץ בחום שלא לאבד זמן על אתגרים לא לגמרי מציאותיים (קידום במעבר בין חברות, שיפור שכר, הסבה מקצועית וכו'), לכוון לתפקידים ריאליים ולהתמיד בחיפושים גם אם השוק לא מגיב. גם אם זה ייקח יותר זמן, הרוב המכריע ימצאו בסופו של דבר עבודה, בתקווה שרוב היוצאים לחל"ת ישובו לתפקידם הקודם. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com