גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המשבר חשף את נקודות התורפה שנוצרו על ידי הגלובליזציה"

דיוויד ווה, מנהל משותף של בנק קרדיט סוויס וראש תחום טכנולוגיה בבנק: "משבר הקורונה לא רק יאיץ מגמות טכנולוגיות שכבר קיימות. בהחלט צפוי גם ניתוח מתבקש ויסודי של תחומים חדשים לפיתוח טכנולוגי"

דיוויד ווה / צילום: EY Israel
דיוויד ווה / צילום: EY Israel

עכשיו, כשנראה שהעולם חוזר לאט ובזהירות לשגרת פעילות תחת הפעלת "אמצעים מיוחדים", אחת השאלות המסקרנות ביותר ששואלים את עצמם משקיעים היא האם וכיצד נגיף הקורונה ישפיע על הפעילות בטווח הארוך ?

"הקורונה בהחלט ישפיע על מגוון מגזרים. אנו לומדים מתקופה זו ונתאים את עצמנו אליה בזמן אמת ובעתיד. למרות שזה לכאורה ברור, נגיף הקורונה מזכיר לנו את חשיבות הבריאות והבטיחות. למעשה כמעט כל ההיבטים בחיינו נבדקים מחדש כדי להבטיח את שני האספקטים האלה. כרגע העדשה שדרכה אנו מסתכלים "מטושטשת" על ידי המגפה. בכל מגזר שמביא אנשים למרחבים ציבוריים - תיירות, מלונאות, הופעות חיות - ישנו משבר אמון בקרב הצרכנים בנוגע לבטיחותם. ברור כי הרבה עבודה תעשה בטווח הקרוב ובעתיד על מנת להחזיר את תחושת הביטחון. עם זאת, אני לא מאמין שהמגפה כשלעצמה תשנה את הענפים האלה באופן קיצוני", כך אומר בריאיון ל"גלובס" דיוויד ווה, מנהל משותף של בנק קרדיט סוויס וראש תחום טכנולוגיה בבנק.

מגזרי טכנולוגיה שונים התבלטו במהלך המשבר. למה אפשר לצפות מתעשיית הטכנולוגיה בעתיד?

"הנה משהו שכדאי לזכור: בעשרים השנים האחרונות, תעשיית הטכנולוגיה רדפה באופן חסר מנוח אחר החדשנות, ושום דבר, בין אם אירועי 11 בספטמבר 2001, בועת הטכנולוגיה שהתפוצצה או המשבר הפיננסי העולמי, לא הסיט אותה מדרך זו. כתוצאה מכך, אותם שינויים טכנולוגיים שיעשו מהפכה כמעט בכל מגזר כלכלי, כבר החלו. המגפה שימשה מבחן לגבולות האפשריים של טכנולוגיה משבשת (disruptive technology). אמצעי העבודה מהבית ומהלכי הסגר לא היו יכולים לקרות ללא חדשנות על פני הרבה סוגים של טכנולוגיה".

"האם אנשים מאמינים כי בימים שלאחר הנגיף ההוצאות ברכישות המקוונות יגדלו? יגדל השימוש בפתרונות עבודה מרחוק ותוכנות שיתוף פעולה? אוטומציה ורובוטים בפסי הייצור? שאלות אלה הן רטוריות במקרה הטוב. משבר הקורונה ללא ספק הטיל סימן קריאה על הערך המוסף של מגזרי טכנולוגיה רבים. לקוחות שלנו מהתחומים הטכנולוגיים מכירים בכך ומתכננים להאיץ מגמות טכנולוגיות שכבר קיימות".

לדיוויד ווה אחריות ישירה על העסקים הגלובליים של הבנק בתחומי טכנולוגיה, מדיה וטלקום, נדל"ן, גיימינג ותיירות. מאז 1996, מר ווה היה חלק מקבוצת הטכנולוגיה של קרדיט סוויס, והוביל את החטיבה הגלובאלית במשך 15 שנה משנת 2005 ועד 2020.

בעולם שאחרי הקורונה, האם תעשיות ההיי-טק יחזרו למצב של "עסקים כרגיל"?

"עבור הטכנולוגיה, ובתורה גם התעשייה הטכנולוגית, שינוי דינמי ומהיר הוא "עסקים כרגיל". אבל יש לציין שמשבר הקורונה לא רק יאיץ מגמות טכנולוגיות שכבר קיימות. בהחלט צפוי גם ניתוח מתבקש ויסודי של תחומים חדשים לפיתוח טכנולוגי. אני מאמין שמחקרים טכנולוגיים בתחומים כמו שירותי בריאות ותחבורה, למשל, יתעצמו. כמו כן, קיימות הזדמנויות חדשות אשר ידרשו את כל האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו, כולל, בין היתר, פיתוחים בתחומים כמו בינה מלאכותית, מחשוב, סמיקונדוקטורים, פתרונות ענן ובלוקצ'יין. אני יודע שכל לקוחותינו התאגידים וכן בחברות הון סיכון, כבר עכשיו משקיעים מאמצים בבחינת הזדמנויות השקעה פוסט-קורונה חדשות".

אילו תוצאות, חיוביות או שליליות, אנו עשויים לחוות בשנים הקרובות?

"ישנה השקפה רווחת בטכנולוגיה כי בכל ההיסטוריה, השינויים שהתרחשו בעקבות חדשנות מעולם לא התרחשו באותה מהירות כמו שאנחנו חווים היום, ובעתיד הנראה לעין, אנו נסתכל על השינויים שהתרחשו היום וגם אז נאמר שהקצב לעולם לא יהיה שוב כה איטי. מצד שני, הסיכון מצב ההאצה המתמיד הזה הוא שלא ניתן לצפות באותה מהירות את ההשלכות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות של החידושים הטכנולוגיים. כתוצאה מכך, השפעתה המשבשת, בין אם זו מכוונת או לא, יכולה להיות רצינית למדי אם לא לאזן אותה. סוגיות הנוגעות לפרטיות, ביטחון ובריאות עלולות שוב להתעורר, כאשר יהיה מאוחר מדי".

"בצד החיובי, אולי תעשיית הטכנולוגיה היום מרחיבה יותר את המאמצים שלה לעומת העבר. הטכנולוגיה שינתה את העולם בתחומים רבים, היא זו שמאפשרת לנו את "המהיר יותר והטוב יותר". ועדיין המגפה הצליחה לחשוף בפנינו תחומים שהטכנולוגיה מעולם לא התמודדה איתם והם קריטיים עבור החדשנות. אולי המשבר הזה לא רק ימנע משברי בריאות עתידיים, אלא גם יוביל התייחסות לנושאים דומים, כמעט קיומיים, כמו שינויי האקלים. זו הסיבה שיש גם צד חיובי למשבר הזה - המגפה מחייבת אותנו לחשוב מחדש על תחומים שבהם החדשנות הכי נדרשת. זוהי הזדמנות פז, מכיוון שאנו יודעים מהעבר כי תעשיות הטכנולוגיה אוהבות להתמודד עם בעיות".

אתה מעריך שמשבר הקורונה יוביל לפגיעה בעמדה של סין בעולם בטווח הארוך?

"נגיף הקורונה העלה סוגיות בנוגע לשקיפות של סין שאינן חדשות, וההשלכות הכלכליות והחברתיות של הנגיף יוצרות גם סוגיות משמעותיות עבור סין ועליה להתמודד איתם. עם זאת, בטווח הארוך ישנם היבטים שלא מאפשרים לנו לדמיין איך לסין לא תהיה השפעה רבה על הכלכלה העולמית. סין מייצגת את שוק הצרכנים הגדול ביותר על פני כדור הארץ והוא הרחיב בהתמדה את השפעתו ברחבי העולם. יתר על כן, היא משקיעה ענקית בטכנולוגיה, בעיקר בטכנולוגיות "עומק" בסיסיות. דווח כי בשנת 2019 הקימה סין קרן השקעות לטכנולוגיות סמיקונדוקטורים והקציבה לכך כ-29 מיליארד דולר. בנוסף, בעוד שקשה לאשש את הסכומים שהושקעו, סין השקיעה השקעות משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית. אין ספק שסין תמשיך להשפיע בעולם".

חברות רבות מיקמו בעשורים האחרונים את מפעלי הייצור שלהן בסין, האם ישתנו שרשראות האספקה שלהן כתוצאה מהמשבר?

"אם עשיית עסקים בסין תוך כדי ניווט בין מהמורות ורדיפה אחר ההזדמנויות, היה משחק שחמט לפני כן, כעת זה משחק שחמט תלת ממדי. חברות יבדקו מחדש את אסטרטגיית הייצור שלהן ולכל הפחות ינסו לאזן את הפעילות שלהן באופן כזה שלא תהיה לו תלות מוחלטת בסין. תהיה גם השפעה ממשלתית מאחורי השינויים, כפי שאנו רואים עם התמריצים שיפן הציבה בכדי להעביר את פעילות שרשרת האספקה בחזרה ליפן או למדינות אחרות באסיה. עם זאת, נותר קשר מורכב וסימביוטי בין חברות רב לאומיות לבין סין. אף חברה לא תרצה ולא תאמין שהיא יכולה להפחית באופן דרמטי את חשיבותה של סין לשרשרת האספקה העולמית. יתר על כן, מה שמסבך את העניינים הוא יוזמת "סין 2025" של סין עצמה, המבטאת את מטרתה להיות פחות תלויה בטכנולוגיה זרה ולמצב את עצמה כמובילה בשוק הגלובלי".

מה יקרה להערכתך עם הגלובליזציה בכלל? האם נראה לוקליזציה רבה יותר של השקעות, במיוחד במדינות ארה"ב וגוש האירו?

"המשבר חשף את נקודות התורפה שנוצרו על ידי הגלובליזציה, ולכן הייתי מצפה שההשקעות יופנו לאזורים מקומיים, במיוחד בארה"ב ובאירופה. עם זאת, קשה לחזות עד כמה הדבר יתפרש כצמצום משמעותי בכלכלה העולמית. תהיה הרבה רטוריקה פוליטית בנושא, אך יש גם השלכות שליליות רבות לסגירת הגבולות וצמצום הזדמנויות מסחריות גלובליות. באופן אישי שמתי לב שבקרב לקוחותינו ישנם יותר מאמצים להעריך ולהתכונן לתרחישים שבהם ההסתמכות על סין תהיה מצומצמת יותר מבעבר, תחול ירידה בגישה לשוק הסיני או בביקוש מצד השוק הסיני ויהיה צורך מחודש לבחינת העמידה שלהם במדיניות של מדינת המקור".

עוד כתבות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק