גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: קורונה זה לא הזמן לשינוי קריירה

מדוע הסבה מקצועית מוצלחת היא מחזה נדיר, ולמה סיכויי ההצלחה יורדים עם הגיל?

חיפוש עבודה / צילום: שאטרסטוק
חיפוש עבודה / צילום: שאטרסטוק

בכמה מהטורים האחרונים התייחסתי לבעייתיות הגדולה בהסבה מקצועית בעת משבר כלכלי, המלצה שגררה לא מעט תהיות של קוראים שסוברים ההפך, והם אינם היחידים. בשבועות האחרונים אני מקבלת פניות רבות מאנשים שמעוניינים לנצל את העובדה שפוטרו או הוצאו לחל"ת כדי לעשות שינוי קריירה, ולא רק הם. גם עובדים שהקורונה לא פגעה בפרנסתם מרגישים אף הם שזה הזמן לשינוי, הגם שלא נשקפת סכנה לחוסנם התעסוקתי.

חיים פעם אחת

הגורמים לכך פסיכולוגיים ואחרים, ובראשם התחושה "חיים פעם אחת, אז נעשה מה שאנחנו אוהבים", שכה מתעצמת לנוכח הסכנה לבריאות הפיזית, או כפי שאמרה מרואיינת באחת הכתבות: "החיים קצרים, אני לא מתכוונת לעבוד יותר בשום דבר חוץ ממוזיקה". לזה מתווספות המלצות נחרצות של יועצים תעסוקתיים למנף את המשבר לחיפוש אחר הייעוד, ומספר מחפשי השינוי נוסק.

המעוניינים בשינוי איתם שוחחתי הם אנשים בגילאים שונים, מקשת רחבה של מקצועות ומגזרי תעסוקה, אך בעלי מאפיין משותף בולט - כמעט 100% מהם נשים, רובן ככולן אקדמאיות בעלות תואר אחד לפחות (בין הפונים היה גבר אחד שעשה הסבה בעבר אך הוא איננו מרוצה מעיסוקו החדש).

ההתפלגות המגדרית הזו איננה מקרית (הרחבה בטור 130 מנהלים עשו הסבה מקצועית). למרות ששיעור הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת גבוה בכ 25%-30% משיעור הגברים, הוא איננו מסביר את פער העצום ברצון להסבה מקצועית, שכן גם בימי פריחה כלכלית ושיעורי אבטלה נמוכים גברים ממעטים מאוד לעשות הסבות, משתי סיבות עיקריות.

הראשונה - הסבות מקצועיות כרוכות כמעט תמיד בירידה דרסטית בשכר (מעסיקים משלמים על ידע/ניסיון ולא על פוטנציאל), וגברים, שהם מכווני שכר הרבה יותר מנשים, לא מוכנים ו/או לא יכולים להרשות לעצמם לשלם את מחיר ההסבה, מה גם שבמרבית המשפחות הם המפרנסים העיקריים. לעומת זאת, נשים מוטות יותר גמישות/נוחות המאפשרות להן גם לעבוד וגם לשאת בעיקר העול של גידול המשפחה, ובעבורן הן מוכנות לפשרות עמוקות יותר בשכר.

נשים פתוחות יותר לשינוי

הסיבה השנייה, שלהערכתי משמעותית לא פחות, היא הפתיחות הגדולה יותר של נשים למסרים של שינוי, חיפוש עצמי, מימוש ומציאת ייעוד, ולתכנים/תהליכים רוחניים יותר באופיים. לזה מתווספת העובדה שרבות מהנשים אינן המפרנסות העיקריות, מה שמקל עליהן מאוד לספוג את הירידה המשמעותית בהכנסה, למרות הסיכון לחוסן התעסוקתי ולכושר הפרנסה העתידי, שלהן ושל ילדיהן.

למה משבר הקורונה הוא לא הזמן לשינוי קריירה? כי מדובר בתהליך מורכב מאין כמוהו, שלוקח חודשים ארוכים ואף יותר גם בזמנים רגילים, ובעת משבר כלכלי סיכויי ההיתכנות שלו קלושים עד לא קיימים. המשמעות הפרקטית היא התארכות תקופת האבטלה עד כדי פגיעה משמעותית לא רק בפרנסה אלא גם בערך השוק, גם למי שבסופו של דבר יוותר על רעיון ההסבה, וזאת עקב "חור" של שנה פלוס בקורות-החיים. ומאחר שמדובר בעיקר באוכלוסיית נשים, שממילא סובלות מאפליה בשוק העבודה ונפגעות כלכלית יותר מגברים במשבר הקורונה, מומלץ בחום שלא להעמיס קשיים מיותרים על הפוטנציאל התעסוקתי.

ומה בתום המשבר? גם אז צריך לשקול בזהירות רבה את רעיון ההסבה המקצועית, בפרט למי שמתכוון להישאר שכיר, ולקחת בחשבון שורה של פרמטרים ובראשם גיל. מדוע? ככל שגיל ההסבה מאוחר יותר סיכויי ההצלחה יורדים, כי לעובד אין מספיק שנים לטפס חזרה בסולם הארגוני/מקצועי (כמעט כל ההסבות כרוכות בירידה משמעותית בדרג הארגוני), והוא לא מגיע לממש את הפוטנציאל המקצועי/ניהולי/כלכלי שלו.

מהסיבות הלא נכונות

לזה תוסיפו את העובדה שמרבית ההסבות המקצועיות נעשות מהסיבות הלא נכונות, כלומר סיכוי לא מבוטל לחזור תוך שנתיים-שלוש לאותו מקום של חוסר שביעות-רצון מהעבודה גם לאחר השינוי.

לסיכום, אם המשבר מאלץ אתכם לעשות שינוי כדי להתפרנס, אל תהססו. קחו כל עבודה והמשיכו במקביל לחפש תפקיד איכותי בתחום בו ערך השוק שלכם הוא הגבוה ביותר. ולכשיסתיים המשבר, אם עדיין תחשקו בהסבה מקצועית, שיקלו בכובד-ראש את המהלך, וצאו אליו בזהירות רבה. בהצלחה. 

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?