גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הבנקים המרכזיים מנסים להציל את העולם

האמונה של המשקיעים כי הפדרל ריזרב יגן על עליהם מכל ירידות שערים ניכרות, עומדת כיום בפני אחד המבחנים הגדולים בהיסטוריה ● לנו לא נותר אלא לאחל לפד בהצלחה, כי כישלון שלו יביא מפולת כלכלית עולמית

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press
ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

פעם, לא כל כך מזמן, חשבו כל המומחים הכלכליים כי הרחבה כמותית של בנקים מרכזיים, שבמסגרתה הם רוכשים אג"ח ממשלתיות בשוק המשני על מנת להוריד את עלות מימון החוב הממשלתי, היא מהלך נועז, השמור רק לאירועים כלכליים קיצונים. התפיסה המסורתית הייתה כי הבנק המרכזי קובע את הריבית קצרת הטווח, ואילו המשקיעים הם אלה שקובעים את עלות המימון של החוב הארוך של הממשלות על בסיס הנחות אינפלציה, גירעון והתחייבויות.

במרוצת השנים צברו מדינות רבות בעולם חובות גדולים ביחס לתוצר הלאומי הגולמי שלהן, והמשקיעים התחילו לדרוש פיצוי בדמות מרווח סיכון גבוה על הסיכון הכרוך במימון מדינות אלה לטווחים ארוכים. התייקרות עלות המימון לטווחים ארוכים באופן חד ייקרה באופן ישיר את עלות המימון של הממשלה והיוותה עול תקציבי נוסף, ייצרה מחנק אשראי גובר בפירמות והניבה הפסדים למערכת הפיננסית העמוסה בחוב זה. במציאות זו, לא היה מנוס ממניפולציה אגרסיבית של תשואות החוב הארוכות כדי להפחית את עלות המימון הארוכה ולהביא לרגיעה בשווקים הפיננסיים.

החשש הגדול של מתנגדי ההרחבה הכמותית הייתה כי זו תביא עמה עלייה חדה באינפלציה. ואולם, האינפלציה במדינות שבהן נעשה שימוש בהרחבה כמותית, לא הרימה ראש - ואפילו דעכה - מסיבות מגוונות. העובדה שהאינפלציה לא הרימה ראש הגדילה את הנועזות של הבנקים המרכזיים במשבר הקורונה, והביאה אותם לנקוט צעדים הלקוחים פחות מספרי הכלכלה ויותר מספרי המדע הבדיוני.

הפדרל ריזרב אמנם ניסה אשתקד להקטין את היקף האג"ח הממשלתיות שהחזיק על מאזניו, וזה ירד בכ- 700 מיליארד דולר בשלהי 2019 לרמה של 3.8 טריליון דולר, במקביל לניסיון לנרמל את הריבית בארה"ב, אבל הניסיון התפרק לרסיסים. היקף המאזן הנוכחי של הפד הוא כ- 6.2 טריליון דולר, לאחר שבתוך כארבעה שבועות רכש הפד אג"ח בהיקף מצרפי של 1.7 טריליון דולר.

משבר הקורונה עשוי להביא את מאזניו של הפד לרמה דמיונית של 9-10 טריליון דולר, בזמן שערב המשבר הפיננסי הגדול של 2008 עמד מאזן הפד על כ-700 מיליארד דולר בלבד, ובשיא המשבר הזה עמד המאזן על 4.5 טריליון דולר. היקף המאזן הנוכחי של הפד מהווה כרבע מכל התוצר של ארה"ב, והוא צפוי כאמור להמשיך ולגדול.

באביב 2020, הרחבה כמותית שבמסגרתה רוכשים הבנקים המרכזיים אג"ח ממשלתיות, היא כלי מוניטרי קונבנציונלי, שבו נעשה שימוש בהיקפים עצומים.

באחרונה לקח הפד את נשק ההרחבה הכמותית למקום קיצוני, ולצד רכישות ענק של חוב ממשלתי אמריקאי, הוא התחיל לראשונה בתולדותיו לרכוש אג"ח קונצרניות בדירוגים מגוונים, כולל אג"ח של חברות בדירוג חוב נמוך, או בשפת שוק "אגח זבל", תחת הגדרה של "כוכבים נופלים" - כלומר, כאלה שהיו בדירוג השקעה ערב המשבר הנוכחי. באופן כזה, מבצע הפד מניפולציה ברישיון לא רק של מבנה עקום התשואות הממשלתי ותשואות החוב הממשלתיות, אלא על מרווח הסיכון הקונצרני בהיקפים גדולים.

מצחיק לחשוב שעד לא מזמן דקלמנו כי ארסנל הכלים של הבנקים המרכזיים התרוקן, וכי במשבר הכלכלי הבא, שמתרחש בימים אלה, לא יהיו להם כלים. יום-יום אנו למדים על כלים פיננסים דמיוניים שמופעלים על ידי הבנקים המרכזיים.

מחסנית הדולרים של הפד בלתי מוגבלת

במציאות הכלכלית המתהווה, אנו לא רחוקים מהיום שבו הפד יבצע, אם יידרש לכך, הרחבה כמותית בשוק המניות, וינסה לקבוע את רמתו הרצויה של שוק זה, בלי קשר ישיר למצב הכלכלה הריאלית ולרווחי החברות. מחסנית הדולרים של הפד היא בלתי מוגבלת, ומעטים מהמשקיעים יעזו לתפוס פוזיציה הפוכה מזו של הפד, אם הוא יסמן את המניפולציה של שוק המניות כיעד פומבי. העובדה שגם הבנק המרכזי האירופי (ECB) והבנק המרכזי היפני נוקטים פחות או יותר אותן שיטות, מקטינה את הסיכון לקריסת הדולר ולמעבר למטבעות חלופיים.

הצעדים הרדיקליים שמבצעים הבנקים המרכזיים, עשויים לא להסתיים ברכישת נכסי סיכון בשוק הפתוח, אלא לסלול את הדרך למימון ישיר של גירעונות ממשלתיים על ידי הדפסת כסף והעברתו להקטנת הגירעון הלאומי ומימון פעילות הממשלה. ניצנים לפעילות כזו בוואריציות כאלה ואחרות כבר ניתן לראות כיום, שהרי הבנק המרכזי של יפן רוכש כל שנה אג"ח בהיקף של הגירעון הממשלתי השוטף. ואולם, שימוש מאסיבי באפשרות זו היא נשק יום הדין של הבנקים המרכזיים. מימון ישיר של הממשלות באמצעות הדפסת כסף בלתי מבוקרת צפוי להחזיר את האינפלציה, ואפילו היפר-אינפלציה, מבית הקברות - ולאיים על הכלכלה העולמית עם מחלה מסוכנת וישנה, שבה נלחמו הבנקים המרכזיים מעצם תפקידם המרכזי.

הבנקים המרכזיים משתמשים בנשק מוניטרי גרעיני כדי לפתור בעיות נזילות ולהגן על המערכת הפיננסית ממחיקות אשראי. ואולם, מטרת-העל היא לייצר מצג של שליטה במציאות הכלכלית, שתביא להתייצבות באמון המשקיעים בפד ככל יכול ובחוסנה של הכלכלה. אם הבנקים המרכזיים ישיגו את מטרתם, הרגיעה בשווקים תחזיר את הטרייד הכי מפואר של השנים האחרונות - טרייד האין-אלטרנטיבה, שבו המשקיעים רוכשים נכסי סיכון במחירים גבוהים, מהסיבה שלא קיימת אלטרנטיבת השקעות בסיכון נמוך המניבה תשואות סבירות.

עליות השערים בנכסי סיכון, כפועל יוצא מצעדי הבנקים המרכזיים והממשלות המבצעות מצדן הרחבות פיסקאליות נועזות, הן מתכון מעולה לבנייה של תיאוריות כלכליות, שלפיהן עליות במחיר נכסי הסיכון מנבאות התאוששות מהירה בסגנון V, וכי אינן מבטאות בהכרח מניפולציה גסה של מחירי הנכסים הפיננסיים על ידי הבנקים המרכזיים. על פי תפיסה זו, התוצר הלאומי של שנת 2021 יהיה בקרוב התוצר של 2019, והעולם ישוב לצמוח בקצב של 2%-3% בשנה. על פי גישה זו, החברות יאבדו שנת רווחים אחת או שתיים, והמשקיעים יעשו אתחול מחדש של המדידה ויתמחרו התאוששות עתידית.

הבנק המרכזי, בתפקיד מציל הכלכלה העולמית, יקנה זמן עבור כל הפירמות ואזרחי העולם ויעמיס לקרבו כל סחורה רקובה או חצי-רקובה בעתיד הנראה לעין - וכך ירכוש זמן עבור העסקים והאזרחים לשקם את מצבם הכלכלי, למחזר חובות ולבסוף לפרוע את החובות לבנק המרכזי. הנזק מפשיטות הרגל שיתרחשו על גבי המאזן של הפד, ימוזער על ידי רווחי ההון מרכישות החוב האחרות.

אנו מצויים בעיצומם של ימים שבהם הקלישאה "אופציית ההגנה של הפד", שבבסיסה עומדת האמונה של המשקיעים כי הפד יגן על עליהם מכל ירידות שערים ניכרות, עומדת בפני אחד המבחנים הגדולים בהיסטוריה - ולנו לא נותר אלא לאחל לפד בהצלחה, כי כישלון שלו יביא מפולת כלכלית עולמית. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ישראל קנדה מייעדת את החברה הממוזגת לת"א 35. זה לא יהיה קל

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים