גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה מאבדת קשר עם הכלכלה הריאלית? "המשבר צפוי לפגוע בשווי שוק המניות ב-30%-35%"

בהיעדר שיפור בתחזיות נזקי המשבר, המשך עליית מחירי המניות בטווח הקצר לא מתיישב עם הכלכלה הריאלית ● אחד הגורמים לכך עשוי להיות המדיניות המוניטרית המקלה שנוקטים בנקים מרכזיים בעולם, והסיוע שמוגש לעסקים שנפגעו

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מאז שהתחיל משבר הקורונה, אנו עדים לפערים בין השיח והנתונים המאקרו-כלכליים, לבין מחירי ניירות הערך בבורסות בישראל ובעולם, שסובלים מתנודתיות גבוהה. עם התבהרות היקפי המגפה, מאמצע פברואר ועד לאמצע מרץ, מדדי המניות המובילים ירדו בשיעורים של 30% ויותר. מאז, המדדים חזרו לעלות בשיעורים דו-ספרתיים למרות ההחרפה במשבר הבריאותי והכלכלי.

האם התנודתיות משקפת את הנזק הריאלי הצפוי לערך החברות? האם ערכי ניירות הערך משקפים את ערך החברה? וכיצד נוכל להעריך את שוויין של החברות בנסיבות של אי ודאות?

כדי להשיב על כך יש לקשור בין מחיר המניה לפרמטרים מאקרו-כלכליים. נעשה זאת באמצעות מודלים של הערכות שווי, שמשקיעים ואנליסטים מיישמים כדי להעריך שוויין הכלכלי של חברות. יש כמה שיטות להערכת שווי חברה, פעילות עסקית או נכס מניב אחר. הנפוצה היא שיטת היוון תזרים מזומנים (DCF - Discounted Cash Flow), שבמסגרתה מחשבים את הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים שהחברה צפויה להניב במהלך חייה הכלכליים.

מיתון כלכלי מוגדר לרוב כירידה בתוצר הגולמי במשך שני רבעונים רצופים. מקובל לסווג אירועי מיתון כלכלי לשלושה סוגים עיקריים: תבנית בצורת V - התרחיש הנפוץ ביותר, שכולל זעזוע כלכלי קצר-טווח, שבעקבותיו מגיעה תקופה של צמיחה מואצת המפצה על אובדן רוב התפוקות הכלכליות; תבנית בצורת U - התרחיש הנפוץ פחות, שכולל זעזוע כלכלי ממושך יותר, שבסופו הפעילות הכלכלית משתקמת באופן מלא וחוזרת לרמה שלפני המיתון, אבל ללא פיצוי על התוצר האבוד; תבנית בצורת L - התרחיש הנדיר ביותר, הכולל זעזוע כלכלי שבעקבותיו הכלכלה אינה משתקמת באופן מלא, ונותר נזק קבוע.

לא כל הענפים ייפגעו באופן דומה

רוב המשברים הכלכליים שנגרמו בעקבות מגפות (למשל, מגפת SARS בשנת 2002, השפעת האסיאתית ב-1968, שפעת הונג קונג ב-1958 או השפעת הספרדית ב-1918), סווגו כמיתון בתבנית V - כלומר, מיתון בצורתו הקלה ביותר.

לעומת זאת, משברים פיננסיים משמעותיים (כמו השפל הגדול מ-1929, המשבר הפיננסי ביפן שנות ה-90 של המאה שעברה, או משבר הסאב-פריים של 2008) סווגו כמיתון מסוג U או L. אמנם מקור המשבר הנוכחי במגפה, אבל הצפי הוא שמדובר במשבר עמוק יחסית, שישליך על הכלכלה לטווח בינוני ואפילו לטווח ארוך.

כדי לשקף את השלכות המשבר במודל הערכת השווי, יש להוסיף את שיעור הפגיעה בהכנסות בטווח הקצר ושיעור הפגיעה הפרמננטית. אנחנו מעריכים כי המשבר הנוכחי יהיה בצורת V לענפי משק רבים, אבל יהיו ענפים, בעיקר תעשיית התיירות והפעילויות הקשורות בה, שבהם המשבר יהיה בצורת U. ההתאוששות תהיה תלויה בקצב החזרת המשק לפעילות סדירה, ובמניעת גל שני של האפידמיה.

ביצוע הערכת שווי של השוק כולו אינה פשוטה, והיא בעיקר סובייקטיבית. משימה קלה יותר, אבל עדיין מורכבת, היא לנסות להעריך את השינוי הצפוי בשווי כתוצאה מאירוע מסוים. לשם כך, אנו מניחים כי מחיר השוק רגע לפני פרוץ משבר הקורונה שיקף את השווי הכלכלי של החברות.

בשלב הראשון, נאמוד את ההשפעה הצפויה של המיתון על רווחי החברות ותזרימי המזומנים שלהן בטווח הקצר, ואת ההתאוששות בטווחים הבינוני-ארוך לאחר החזרה לשגרה. בשלב השני, נאמוד שינויים במחיר ההון המשמש לחישוב הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים.

יש שונות גבוהה בהשפעות המשבר על חברות וענפים שונים, אבל ברמה המצרפית של השוק כולו מתקיים מתאם גבוה בין הכנסות החברות לפעילות הכלכלית של המשק, הנמדדת בתוצר הגולמי.

על פי התחזית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מאפריל בנוגע לשיעורי הצמיחה הצפויים בתוצר לפי מדינות, תוך התחשבות בהשפעות המשבר הנוכחי, יחוו כלכלות ישראל וארה"ב ב-2020 צמיחה שלילית של מינוס 6.3% ומינוס 5.9%, בהתאמה. לפי אותה תחזית, הצמיחה בישראל ובארה"ב ב-2021 צפויה לעמוד על 5% ו-4.7%, בהתאמה. תחזית זו מתארת מיתון עמוק עם נזק ארוך טווח גם לאחר שנה של התאוששות. שיעור הנזק ארוך-הטווח הוא כ-5% עד 10% בהשוואה לפעילות הכלכלית שהיתה צפויה לפני המשבר.

בהסתמך על תחזית זו ונתוני עבר של שינויים בתוצר בהכנסות וברווחים המצרפיים של חברות, נעריך את הפגיעה הצפויה ברווחיהן השנה ב-25%-35%, ואת הירידה הפרמננטית מ-2021, לאחר התאוששות, ב-10%-15% בהשוואה למצב שלפני המשבר.

לצורך הפשטות, סביר להניח כי בבתי מלון, מסעדות, רשתות בתי קולנוע ועסקים אחרים, שהיו סגורים חודשיים ויותר תהיה, ירידה בתזרימי המזומנים של 20%-40% השנה ועוד 5%-15% בשנה הבאה, עד להתאוששות המלאה.

שינויים בפרמטרים המשפיעים על מחיר ההון

היבט נוסף הוא בחינת ההשפעה על מחיר ההון באמצעות אומדן מחיר ההון באמצעות מודל תמחור הון (CAPM) בשקלול בין עלות מקור המימון של החברות לבין התשואה ההולמת להון המושקע. בימים כתיקונם, רוב הפרמטרים נגזרים באופן ישיר מהשווקים הפיננסיים.

אחת הדרכים להתמודדות עם עיוותים רגעיים של תנודתיות הבורסות היא הסתמכות על ערכים ממוצעים, תוך הבחנה בין השפעות מבניות להשפעות קצרות טווח. חשוב להבחין בין שינויים המשקפים עלייה בסיכון כתוצאה משינוי מבני המשפיע לטווח ארוך על תפיסת הסיכונים בשוק, לבין תנודתיות קצרת טווח הנובעת מחוסר הנזילות במסחר.

בעקבות המשבר חלו כמה שינויים בפרמטרים המשפיעים על מחיר ההון. מחד, חלה ירידה בריבית חסרת הסיכון, המתבטאת בתשואות על אג"ח ממשלתיות. מנגד, חלה עלייה בפרמיית הסיכון לאור שינויים מבניים והשפעות מאקרו של עליית סיכון בשוק ועלייה במחיר החוב הקונצרני. ניתן לצפות כי ברוב החברות מחיר ההון בימי המשבר יהיה גבוה יותר בהשוואה לטרום המשבר. לצורך הדיון, נניח שחלה עלייה של 10% במחיר ההון - כלומר, חברה שהעריכה שמחיר ההון המשוקלל שלה לפני המשבר היה 10%, תשתמש עתה באומדן של 11%.

כעת, נזין לתוך המודל הערכת שווי פשטנית של השפעות המשבר הצפויות על תזרימי החברות בטווח הקצר והארוך ואת ההשפעות על מחיר ההון. התוצאה, תחת ההנחות שפירטנו, היא שמשבר הקורונה צפוי לפגוע בשווי המצרפי של שוק המניות ב-30%-35%.

בפועל, מדדי המניות ירדו בשיעורים דומים עוד לפני תחזיות המאקרו הקודרות. ירידות אלה נבעו, בין השאר, מפאניקה של משקיעים, בעיקר בקרנות הנאמנות. ואולם, אף שבחודש האחרון התחזיות על נזקי המשבר החמירו, מדדי המניות חזרו לעלות וצמצמו את הירידות המצטברות ל-15%-20%.

לא מדובר בפער משמעותי, לאור רמת הדיוק הנמוכה של האומדנים, אבל ניתן להעריך כי בהיעדר שיפור בתחזיות נזקי המשבר, המשך עליית מחירי המניות בטווח הקצר לא מתיישב עם הכלכלה הריאלית. אחד הגורמים לכך עשוי להיות המדיניות המוניטרית המקלה שנוקטים בנקים מרכזיים בעולם, והסיוע שמוגש לעסקים שנפגעו.

נציין כי הפגיעה אינה אחידה על פני ענפי המשק השונים, וההבדלים ביניהם מהותיים. להקלות המוניטריות ולמדיניות הפיסקלית המרחיבה יהיה מחיר כלכלי מתמשך בצורת עליות בשיעורי המס, קיצוצים בתוכניות ובתקציבי ממשלה - ואולי אף עליית שיעור האינפלציה. 

דן גלאי הוא פרופסור למימון באוניברסיטה העברית ויו"ר סיגמא קרנות נאמנות; רו"ח אשר שקלר הוא שותף-מנהל במשרד הייעוץ הכלכלי והמימוני וריאנס-אסכולה

עוד כתבות

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר