ד"ר מתן גוטמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מה שלומך?
"בסדר גמור. אנחנו בתקופה שבה קשה ללמד, אז את הקורס העיקרי שאני עוסק בו, 'שומרי הסף', במרכז הבינתחומי בהרצליה, אני מעביר באמצעות הזום. אבל התקופה הנוכחית נותנת לי זמן לחקור, אז אני מפרסם ספר על בסיס הדוקטורט שלי. ויש לי גם זמן לעמוד טלגרם שאני מתחזק, ואני גם כותב ערך באנציקלופדיה הבינלאומית של אוקספורד על חוקה בלתי כתובה".
במה עוסק הדוקטורט?
"ביחסי גומלין בין הכנסת לבין הממשלה. הוא מאוד אקטואלי. התאוריה שלי מאוד סדורה. אני חושב שבמציאות הישראלית הכנסת היא מעין חותמת גומי ולא מהווה גורם פיקוח של ממש על הממשלה, ולכן אנחנו צריכים שומרי סף חזקים. אנחנו צריכים בית משפט עליון חזק, ייעוץ משפטי פנימי בממשלה שמשמש כבלם ומאזן, אנחנו צריכים שירות ציבורי מקצועי ומבקר מדינה שבוחן את תוכן ההחלטות, מבצע ביקורת בזמן אמת ועוסק בזכויות אדם".
לפחות בכל הקשור למבקר המדינה, אנחנו כבר לא שם.
"אנחנו רואים שיש שינוי מדיניות משמעותי במוסד מבקר המדינה. המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן, שינה מדיניות שהתגבשה ב-20 השנה האחרונות והשתרשה באופן מהותי. המדיניות שהתגבשה ואנגלמן משנה אותה היא שביקורת צריכה להיעשות בזמן אמת, שככל הנראה כבר לא תתקיים; ושנית, שהמבקר מטיל אחריות אישית על המבוקרים ומפרסם את שמותיהם. גם זה הופסק. בנוסף, נראה שכבר לא יהיה עיסוק מאוד אינטנסיבי בשחיתות שלטונית או בפגיעה בזכויות אדם.
"בעיניי, הפרשנות שנותן אנגלמן היא שגויה ואינה מתאימה למציאות הישראלית. עם זאת, צריך להיות הגונים ולומר שזה לגיטימי לפרש את סמכויות המבקר באופן שבו הוא מפרש אותן".
מה דעתך על הביקורת שנמתחת על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בין היתר סביב מעורבותו בפרשת הרפז?
"אני מכיר טוב את היועמ"ש, ואני חושב שהוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה ואדם ישר. אני בטוח שזו גם הייתה עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי הוא דחף למינוי שלו.
"אני מרגיש שיש פה עכשיו מתקפה מתוזמרת על היועמ"ש. בזמנו נורו חיצים על שי ניצן שעזב את המערכת, ועכשיו הם נורים על מנדלבליט. זה מרגיש כניסיון לעשות ליועמ"ש דה-לגיטימציה, וזה נראה כתבנית חוזרת. לצערי זה עלול להגיע גם לשופטים בבית המשפט המחוזי שידונו בתיק ראש הממשלה. אני מקווה שאני טועה".
הופתעת מפסיקת בג"ץ בשבוע שעבר שדחתה את העתירות נגד נתניהו וההסכם הקואליציוני?
"ההערכה שלי הייתה שבסוגיה המשמעותית של הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת נאשם בפלילים, דעת הרוב תקבע שאין להתערב, אז בתוצאה לא הופתעתי, אבל הופתעתי מכך שפסק הדין התקבל פה-אחד ברוב של 11:0. אני חשבתי שתהיה דעת מיעוט חזקה בעד קבלת העתירה. גם לגבי הסוגיות של ההסכם הקואליציוני התוצאה הייתה צפויה. השופטים השאירו את האקדח למערכות הבאות, ותוך כדי תנועה הביאו להבהרת חלק מהסוגיות הבעייתיות בהסכם".
איך קורה שפסקי דין בשאלות משפטיות די מורכבות מתקבלים פה-אחד?
"אני חושב שהנשיאה אסתר חיות עשתה את הדבר הנכון כשהביאה לקונצנזוס בנושאים שהם בלב המחלוקת הציבורית".
מה הכוונה "הנשיאה חיות הביאה לקונצנזוס בין השופטים"? הרי כל שופט אמור לפסוק על-פי דעתו ובאופן עצמאי ומנותק מעמיתיו להרכב.
"עבדתי בעבר בבית המשפט העליון. זה לא שכל שופט רק יושב עם עצמו וכותב את פסיקותיו בלי לדבר עם האחרים. השופטים בסופו של יום מדברים ביניהם ומביאים בחשבון גם שיקולים מוסדיים. זה תהליך שקורה גם מאחורי הקלעים, וזה תהליך של שכנוע שהוא לגיטימי. עם זאת, אני מרשה לעצמי להמר שכשיפורסמו ההנמקות המלאות, שטרם פרסמו, נראה חילוקי דעות בהנמקה בין השופטים".
מה דעתך על השידורים החיים מהדיונים שהתאפשרו בעקבות בקשת "גלובס"?
"השידור החי היה בעיניי הצלחה מסחררת. ולראיה - יותר ממיליון צפיות נרשמו, וההנגשה של ההליך השיפוטי סייע לציבור להבין טוב יותר את אופן התנהלותם של ההליכים בבתי המשפט ואת תהליך החשיבה המשפטית. אני חושב שהשידור החי חיזק את מעמדו של בית המשפט ואת אמון הציבור בו. צריך לתת קרדיט למשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, שהוביל את המהלך בעליון".
שופטי המחוזי בירושלים דחו את בקשת ב"גלובס" לאפשר לנו שידור של דיון הקראת כתב האישום בתיק ראש הממשלה ב-24 במאי. מה דעתך על ההחלטה?
"אני חושב שבית המשפט צריך היה לקבל את בקשת 'גלובס' ולשדר בשידור חי את הדיון ממשפט נתניהו. ההחלטה הלא מנומקת של השופטים השבוע אינה מבוססת ואינה עולה בקנה אחד עם ההמלצות של ועדת דורית ביניש, שפורסמו כבר ב-2004, בוודאי כאשר מדובר בדיון הקראת כתב אישום שאין בו שמיעת עדויות.
"אין ספק כי מדובר בדיון תקדימי עם עניין ציבורי חריג ביותר, שראוי היה לשדרו. זה מקרה יוצא דופן וייחודי כפי שצוין במסקנות ועדת ביניש. היה ראוי לפחות שהשופטים היו מבקשים את התייחסות כלל הצדדים להליך לבקשה, והיה ראוי שהחלטה בסוגיה כה משמעותית לפומביות הדיון תהיה לכל הפחות מנומקת, כדי שאפשר יהיה להבין את הרציונל מאחוריה".
מהי בעצם הסיבה שלא לאפשר שידור של דיון כזה? הרי הטכנולוגיה קיימת, הדיון ממילא משודר לאולמות סמוכים, ועיקרון פומביות הדיון הוא עיקרון יסוד בשיטה שלנו שאמור לאפשר לכל אחד לצפות בדיון בבית המשפט.
"התכלית העיקרית של המשפט הפלילי היא גילוי האמת. יש מי שחושש שמימוש פומביות הדיון בשידור חי יביא למצב שתהיה פגיעה בהליך התקין. יכול להיות חשש שעדים יושפעו מעצם הנוכחות של מצלמות.
"השיקול של השפעת שידור על העדים הוא לגיטימי, אבל חשוב לומר שבמרבית המחקרים שנערכו בארצות-הברית, המסקנה הייתה שהשידור החי לא משפיע על העד, והוא לא ישנה את עדותו בגלל צילום הדיון. עצם המעמד של מתן עדות בבית משפט משפיע, אבל זה היינו הך אם יש מצלמה פתוחה או אין מצלמה פתוחה".