עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חשבון החשמל שלכם עלה מאז שאתם עובדים מהבית? המזגן עובד כל היום? קניתם מחשב, מדפסת, אוזניות (כי הרעש של הילדים ברקע לא מאפשר לכם להתרכז), ריהוט לפינת עבודה ביתית שלא הייתה קיימת לפני תקופת הקורונה והעבודה הכפויה מהבית?
רבים מהעובדים במשק, עצמאים ושכירים, נאלצו לעבור למתכונת עבודה מהבית בחודשים האחרונים, והוציאו סכומי כסף שונים כדי לאפשר לעצמם סביבת עבודה נוחה. האם מישהו יחזיר להם את הכסף שהוציאו? ואם הבית כבר הפך למשרד אז למה שלא ישלמו לעובדים מהבית גם השתתפות בדמי השכירות או המשכנתה וחלק מתשלום הארנונה וועד הבית?
מומחי מס סבורים שרשות המסים היא זו שצריכה להרים את הכפפה, ולהתיר גם לשכירים וגם לעצמאים לנכות מהמס שהם משלמים את ההוצאות שהוציאו לצורכי העבודה מהבית. רשות המסים מנגד לא מקבלת את הפרשנות המרחיבה הזאת, ומבהירה: "החוק אינו מתיר ניכוי הוצאות שהוציאו שכירים במהלך עבודה מהבית".
עסקים כן, שכירים לא
פקודת מס הכנסה מאפשרת לדרוש כהוצאה מוכרת (ולנכות אותה מהמס המשולם על ההכנסה), כל הוצאה אשר נחשבת להכרחית למען ייצור הכנסה. באופן זה מקטינים העסקים את שיעור המס שהם משלמים. על פי חוק, כדי להכיר בהוצאות בגין עבודה מהבית בעל העסק המופעל מהבית צריך להקדיש לכך אזור ייחודי, חדר עבודה (שנמדד במ"ר ביחס לכל הבית, במספר חדרים שהוקצו מתוך הבית או במדד אחר שישקף את ההוצאה שניתן לייחס לחדר שיוחד לעסק), ועל החלק היחסי הזה ניתן לדרוש ניכוי הוצאות ארנונה, חשמל, ועד בית, חומרי ניכוי, הוצאות טלפון (במגבלות שונות), שכירות (במגבלות) או חלק יחסי מהמשכנתה ופחת בגין החלק היחסי שיוחד לעבודה מתוך הנכס.
אבל, וזה אבל גדול, שכירים העובדים מהבית לא זכאים להכרה דומה בהוצאות. בשגרה, כל ההוצאות בגין עבודה מהבית נופלות על כתפיהם.
עו"ד רני שורץ, שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', מסביר כי "במצב רגיל, המעביד דואג לעובדיו השכירים לסביבת עבודה ולתנאים בסיסיים לעבודה, כגון שולחן, כיסא מחשב וכדומה. לכן, בדרך כלל שכירים לא נדרשים להוציא הוצאות בשל עבודתם, ולכן מרבית ההוצאות אינן מותרות לשכירים בדרך כלל. הוחרגו מכך הוצאות מיוחדות כגון השתלמויות מסוימות, הוצאות בגין שכר טרחה, רו"ח בעבור הגשת דוחות למס הכנסה וכדומה".
אלה שאת התקופה הנוכחית לא ניתן להגדיר כ"שגרה" או "מצב רגיל". נגיף הקורונה שינה את הרגלי העבודה של כולם, שלא מרצונם, ואילץ את רוב הציבור לעבוד מהבית. כשהם עובדים מהבית המעסיק לא נושא בחלק היחסי של הוצאות החשמל, השכירות/המשכנתה, הארנונה שלהם וכדומה.
על הרקע הזה, סבור עו"ד רני שורץ כי גם גישת המס צריכה להשתנות, ויש להתיר בניכוי ההוצאות הללו גם לשכירים. לדבריו, "בעוד שבעמדת רשות המסים אין שינוי לדעתנו היות שמרביתנו עבדנו מהבית - עצמאים ושכירים כאחד - יש להכיר בהוצאות ביד רחבה, לא לעמוד על קיומו של "משרד" בבית כתנאי להכרה בהוצאות, ויש להשוות מעמדם של שכירים שעבדו מהבית ונשאו בעצמם בהוצאות שונות בדומה להוצאות שמותרים לעצמאים".
כדאי לפנות למעסיק?
לגישת שורץ גם השכירים יכולים עכשיו לפנות לרשות המסים ולדרוש את הפחתת המס בהתאם להוצאות שהוציאו. לדבריו, "מכיוון שהשכירים נדרשו לעבוד מהבית והם אלו שספגו את העלויות הכרוכות בכך, הרי שלדעתנו גם ציבור השכירים יוכלו לדרוש את ההוצאות שנשאו בהם (ולא מומנו על ידי המעביד) עקב עבודתם מהבית".
באילו הוצאות מדובר לדעתו? אין רשימה סגורה. שורץ: "הוצאות אלו כוללות בין היתר הוצאות הבית (באופן יחסי לחלק שהוסב לעבודה) כגון: מים, חשמל, ארנונה, כבלים, שכירות, אינטרנט, ריבית על המשכנתה, ועד בית וכו'; הוצאות שנדרשו על מנת ולהסב את המקום בבית לחדר עבודה כגון: כיסא, שולחן, מחשב, תוכנות למחשב וכו'".
גם עו"ד יובל נבות, שותף במחלקת המסים במשרד הרצוג פוקס נאמן, סבור שהתקופה מחייבת הרחבת הזכאים להכרה בהוצאות של העבודה מהבית, אך זאת בהנחה שהמעביד סירב לשפות אותם על ההוצאות. לדבריו, "שכירים יכולים לנכות הוצאות, בתנאי שהם ביקשו קודם החזר מהמעביד ולא קיבלו ממנו. העיקרון השולט במיסוי הכנסה הוא הטלת מס אמת, ולכן מס הכנסה אמור לחול על ההכנסה האמיתית של העובד. אם יש הוכחות ברורות לגבי ההוצאות בהן נשא העובד לצורך עבודתו, נכון יהיה לקזז אותה. יש פסיקה חד משמעית בנושא של בתי משפט לאורך השנים, המאפשרים לשכירים לנכות הוצאות. מן הראוי שרשות המסים תוציא הנחיות בנושא, לגבי תפעול ההכרה בהוצאות שכירים בתקופת הקורונה, כדי שהדברים יהיו ברורים וקלים ליישום. טכנית, כדי שהוצאותיהם יוכרו, יצטרכו השכירים להגיש דוח שנתי למס הכנסה, למרות שרובם אינם מגיעים לרף ההכנסה המחייב אותם להגיש דוח".
עו"ד בועז פינברג, שותף ומנהל מחלקת מיסוי בתדמור לוי ושות', מוסיף כי "אין מקום בפקודת מס הכנסה המונע משכיר לדרוש הוצאות על מנת לחשב את הכנסתו החייבת. הוצאות שהוצאו לייצור ההכנסה. שכירים שיושבים בבית, עובדים על המחשב הפרטי, אכן יש להם הוצאות שהמעסיק אינו משפה אותם עליהם.
"הקושי הוא ביכולת של השכירים לדרוש את ההוצאות, וכיום עליהם להגיש דוחות מס לצורך כך. אבל לאור המצב הנוכחי, ראוי היה לשקול לקיים מסלול מיוחד שבמסגרתו ניתן יהיה לנכות הוצאות יחסיות של עובדים מהבית שהמעסיק לא משפה אותם על אותן הוצאות, ושהוצאות אלה יכללו בתלוש השכר, במקום לאלץ את אלפי אם לא עשרות אלפי השכירים העובדים מהבית להגיש דוחות מס".
עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה מוסיף כי כיום יש תחושה שהעבודה "השתלטה" על הבית, ואחד הפתרונות הקיימים הם פנייה למעסיק לשיפוי על חלק מההוצאות שהוצאו לצורכי עבודה. לדבריו, "רכישת עזרים לעבודה, כגון, מחשב, אוזניות, הארד דיסק, וויפיי נייד וכדומה - יכול העובד לבקש מהמעסיק להחזיר לו את העלות תמורת קבלה מבית העסק, הרי גם אם המעסיק רוכש הוא מגיש את ההוצאה להנהלת החשבונות. יש אפשרות שהמעסיק ירכוש בעצמו וישלח לעובד".
עם זאת, לגישת פינברג, לא בטוח שכדאי לעובדים ללכת על כל הקופה ולבקש מהמעסיק השתתפות גם בהוצאות הבית השוטפות. פינברג: "לגבי הוצאות שמתווספות לעובד בתקורות ביתו, בהם הפעלת מזגן וחשמל וכיוב', אני מציע שלא להתחשבן עם המעסיק, כאשר מול תשלומים אלה ממשיך העובד לקבל תשלומים לנסיעות או הוצאות רכב, שפחתו בפועל, אך המעסיק ממשיך לשלמם לעובד. לדוגמה, במשרדנו, עורכי דין שעבדו בתקופת הקורונה מהבית - קיבלו מחשבים ואת כל הציוד הנדרש. הציוד שהמעסיק רוכש - נחשב קניינה החברה ובמקרה שהעובד מסיים תפקידו - משיב למעסיק את הציוד.
"בכל מקרה", מסביר פינברג, כי "שכיר שמרגיש שהעבודה 'משתלטת' לו על הבית ומבקש מהמעסיק להשתתף עמו בחשבון, חשמל, מים, מזגן והוצאות שקשורות בתקורות - והמעסיק יהיה מוכן לשלם, הדבר מצריך תשלום דרך תלוש השכר של העובד, ולכך יש משמעויות במס שישלם העובד, כך שצריך לבדוק את הכדאיות".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים דוחה את העמדה המובאת בשם מומחי מס באשר לניכוי הוצאות הבית. תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) אוסרות במפורש לעובד שכיר לנכות חלק מהוצאות הבית כפי שמפורט באותן תקנות.
"קביעה זו נכונה לכל תקופה, גם לתקופת משבר הקורונה. עמדתה רשות המסים נשענת על החקיקה כפי שנקבעה בכנסת של פקודת מס הכנסה האוסרת במפורש ניכוי לצורכי מס של הוצאות הבית, הוצאות פרטיות, או הוצאות מעורבות (הוצאות שחלקן פרטיות)".