גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: גם עובדי הייטק עתידים להיפגע מעבודה מהבית

מי מעובדי ליבת ההייטק עלולים לאבד את עבודתם, וכיצד ניתן למזער את הסיכון?

עבודה בהייטק / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
עבודה בהייטק / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

אחד הענפים שעובדיו נפגעו הכי פחות ממשבר הקורונה הוא הייטק, שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק כ-11% מהם הוצאו לחל"ת, לעומת שיעור של כ-24% מהעובדים בכלל המשק (נכון לסוף חודש מרץ).

הנתונים הללו לא מפתיעים, במיוחד לנוכח המחסור במהנדסים, ובמהנדסי תוכנה בפרט, אך למרות זאת נראה שמודל העבודה מהבית, שנפוץ במיוחד במגזר ההייטק, עלול לפגוע בחסינות התעסוקתית של חלק לא מבוטל מהעובדים ובראשם המתכנתים המתחילים (ג'וניורים). מדוע? כי כעובדים מתחילים במקצוע מורכב במיוחד הם זקוקים לזמן הכשרה ארוך ויקר (עלות מעסיק של מתכנת מתחיל היא כ 25 אלף שקל ומעלה), זמן שילך ויתארך בשל הקושי להדריך אותם מרחוק. המשמעות היא מעמסה כלכלית כבדה מאד על חלק לא מבוטל מחברות ההייטק, שתתקשינה להמשיך לממן עובדים למרות תרומה קטנה בשל הדרכה לא מספיקה, ותיאלצנה להיפרד מחלק מהם.

האם כל המתכנתים המתחילים עתידים להיפגע במידה דומה? בהחלט לא. נתחיל במי שסיכוייהם להיפגע הם קלושים - בוגרים מצטיינים של האוניברסיטאות המובילות, שהם מהמתכנתים המבוקשים במשק ועל כן רבים מהם "ניצודים" על ידי החברות הגלובאליות, שממילא עשירות מספיק כדי לממן תהליכי הכשרה ארוכים של הג'וניורים הכי יקרים. לעומתם, למתכנתים מתחילים בוגרי מכללות סיכוי גבוה יותר לאבד את מקום עבודתם עקב העבודה מהבית כי הם מבוקשים פחות, מה גם שרבים מהם עובדים בסטארט-אפים וחברות פחות מבוססות (לגבי בוגרי בוטקאמפים אין בכלל שאלה, אם כי הללו פחות רלוונטיים שכן הם מהווים כ 3% מהמתכנתים בשוק).

ההבדל בין הקורונה לבועת הדוט-קום

התופעה הזו לא חדשה. עם התפוצצות בועת הדוט-קום בשנת 2000, שהביאה לגלי פיטורים מתמשכים גם בחברות הגדולות ביותר, הנפגעים העיקריים היו מתכנתים צעירים שחלק לא מבוטל מהם לא הצליחו לחזור לתעשיית ההייטק כמתכנתים. חלקם התפשרו על תפקידים נחותים מפיתוח תוכנה (בדיקות תוכנה, IT , תמיכה וכו'), ואילו אחרים מצאו תפקידי תכנות פחות מורכבים בגופים לא טכנולוגיים (בנקים, חברות ביטוח וכדומה), על כל המשתמע מכך מבחינת ערך מותג / שכר וכו'.

האם זה מה שצפוי לצעירים גם כעת? להערכתי לא, וזאת בעיקר מפני שהמחסור באנשי פיתוח הוא כל כך גדול (על פי הרשות לחדשנות חסרים כ 20 אלף, להערכתי חסרים יותר), שגם מי שיפוטר קרוב לוודאי שיצליח למצוא את דרכו חזרה לתעשייה כמתכנת, בפרט אם ישכיל להשקיע בפיתוח מיומנויות בתקופת האבטלה. אלו שילמדו טכנולוגיות רלוונטיות, ישפרו יכולות מקצועיות (לתכנת, לתכנת, לתכנת), ובמקביל יחפשו עבודה באופן אינטנסיבי (יש לא מעט משרות פיתוח פתוחות), סיכוי לא רע שיעברו בהצלחה מבחני מיון מקצועיים, וימצאו תפקידי תכנות איכותיים, ואפילו די מהר.

יתרה מכך, מתכנתים צעירים יכולים לעשות לא מעט כדי לשרוד בארגון למרות המשבר, אם יניבו יותר תוצרת/יותר איכותית מג'וניורים אחרים. ישקיעו יותר, ילמדו באופן עצמאי, יהיו יותר פרואקטיביים, "ישאבו" יותר משאבי הדרכה מרחוק, או אפילו יעבדו בצוות במידה וזה ניתן (במשרדי החברה או בבית עם מתכנת/ים נוספים).

השקיעו, שפרו, תקשרו

ומה על עובדים מתחילים בתחומים אחרים, האם גם הם עלולים לאבד את משרתם עקב עבודה מהבית? כל עובד ששיעור העלות/תועלת שלו גבוה יחסית נמצא בסיכון גדול בתקופת משבר כלכלי, בין אם הוא עובד מהבית ובין אם לאו, בוודאי עובדים לא מנוסים במקצועות מורכבים. לכן טוב יעשו כולם, והמתחילים בפרט, אם ישקיעו יותר, יגבירו תפוקה וישכילו לתקשר לממונים את השיפור בביצועים (עובדים מרחוק מוערכים פחות, כפי שכתבתי בהרחבה בטור רוצים קריירה? אל תעבדו מהבית), אחרת סיכוי ניכר שהמאמץ יהיה לשווא. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור