גן ילדים / צילום: עינת לברון
אני מומחה לגיל הרך ובעל רקע בעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה התפתחותית. מומחים רבים כמוני בתחום הגיל הרך כבר פנו אל ראש הממשלה ושרים רלבנטיים שיעכבו את פתיחת מסגרות הגיל הרך, בעיקר מלידה עד גיל שלוש, עם קריאה דחופה להקים צוות רב-מקצועי שידון ויציע מתווה חזרה שלוקח בחשבון את צרכי הילדים, ההורים, הצוותים שעובדים במעונות היום, והארגונים המפעילים, תוך התחשבות משמעותית גם בפן התקציבי הנלווה למתווה ראוי ומיטבי.
באופן טבעי, כשאני מגן על חשיבות הגיל הרך בימים כתיקונם וכיום במשבר הקורונה, אני עושה זאת דרך תחומי התמחותי. הפעם, אדבר בשפה כלכלית, אולי זה יחלחל טוב יותר לתודעה ולהחלטות של מעצבי המדיניות, כשמדובר על החזרת מערכת הגיל הרך לשגרה.
פרופ' ג'יימס הקמן מאוניברסיטת שיקגו הוא חתן פרס נובל בכלכלה בשנת 2000, והוא מראה בעבודותיו כיצד לממשלות כדאי להשקיע משאבים בגיל הרך כדי לשפר את הכלכלה הלאומית. במחקריו, הקמן משתף פעולה עם דיסציפלינות אחרות מלבד כלכלה, כמו פסיכולוגיה, חינוך, גנטיקה, מדעי המוח ואפידמיולוגיה, על מנת לבחון את איכות ההתפתחות בגיל הרך מצד אחד ואת התרומה לכלכלה מצד שני.
מדינת ישראל ניצבת כיום בפני אתגר גדול ולא פשוט לשקם את הכלכלה. השקעת משאבים מיידית במסגרות השונות בגיל הרך תהיה אחד המנופים החזקים בשיקום הכלכלה. למעצבי המדינות ועושי ההחלטות כדאי להתייחס ברצינות לעניין. זה גם יהיה לטובת הילדים, לטובת ההורים, ולטובת הארגונים המפעילים, אך לא פחות מכך - גם לטובת הכלכלה.
יש כאן חוק כלים שלובים. כדאי לזכור שני דברים שחתן פרס נובל לכלכלה מעלה חדשות לבקרים, לצד כלכלנים בכירים בבנק העולמי ובנקים מרכזיים אחרים.
ראשית, השקעה של דולר אחד במסגרות לגיל הרך מניבה חיסכון של 7 דולר בהוצאה הציבורית. יש לכך הוכחות כלכליות, ויהיה מאוד מרענן לדעת שמעצבי מדיניות, גם במחוזותינו, יראו את התועלת הכלכלית ויגלו אומץ להשקיע בכיוון זה. במה בעצם דברים אמורים? אי השקעה בגיל הרך נמצאה כתורמת בסופו של יום לעלייה בעוני, באבטלה ובעבריינות, באי הצלחה במערכת החינוך ופוגעת בבריאות הנפש.
שנית, מהיבט נוסף, השקעה במסגרות לגיל הרך נמצאה כתורמת להגדלת התשואה הלאומית בסדר גודל של כ-15%. בימים שבהם קשה כל כך להשיג תשואה משמעותית ובטוחה עבור השקעות, אין השקעה יותר בטוחה וגבוהה לחברה ולכלכלה מאשר השקעה זו בגיל הרך.
אני מודע לכך שבימים קשים אלה, לאוצר יש קושי לקבל החלטה אמיצה ולהקצות תקציב גדול לגיל הרך ולשם כך נדרשת תובנה מאוד עמוקה בדבר הקשר הידוע בין השקעה במסגרות בגיל הרך ובין פריחה כלכלית. כדאי מאוד לשקול זאת ברצינות ובדחיפות. בעיקר חשוב להקטין באופן משמעותי את גודל הקבוצות ולהגדיל את מספר המטפלות-מחנכות.
נכון זה יקר אך משתלם בסוף, במיוחד לאור הדוח של בנק ישראל כי העלות השבועית של השבתת גני הילדים והמעונות היא 2 מיליארד שקל משום שהורים חייבים להישאר עם ילדים קטנים בבית. הנה לנו דוגמה של ממש כיצד אי השקעה בגיל הרך כבר מביאה לנזק כלכלי עצום.
עוד צריך לזכור כי הקורונה לא עזבה אותנו, ועוד עשויים להיות מצבי משבר כאלה או אחרים. לכן, חשוב להשקיע כבר היום במה שחסר וכל כך נחוץ, כדי לאפשר פתיחה בטוחה של מעונות היום. זה יסייע ליציאה מהמשבר הכלכלי שנגרם בגלל מגפת הקורונה.
הכותב הוא המייסד וראש המרכז (אמריטוס) לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה