גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

חידת עדי קייזמן: מה עומד מאחורי העזיבה הפתאומית לחו"ל והאם לרוכשי הדירות יש סיבה לדאגה?

"גלובס" חוזר ללקוחות שממתינים לכספם, להבטחות, להופעה המסתורית של הרוכש האוסטרי, ולשאלה הגדולה שעולה כעת - האם מה שהחל בפגישות עם לקוחות במשרדים נוצצים יהפוך מולם לקרב משפטי על קו ישראל-ברלין-לוס אנג’לס

עדי קייזמן /  צילום: ענבל מרמרי
עדי קייזמן / צילום: ענבל מרמרי

ככמה ימים לפני ראש השנה האחרון ישבנו בגינה של איש העסקים עדי קייזמן בצהלה. קירות הבית בפנים היו עמוסים ביצירות אומנות, אחד מהכלבים המשפחתיים הסתובב בין הספות בחוץ, וקייזמן השיב לשורה של טענות נגדו מצד משקיעים ישראלים שקנו דירות בברלין. הוא דיבר בהתרגשות, לעתים בזעם, מעביר את התחושה שהוא נלחם על שמו הטוב. הוא הבהיר כי העסקים מעולם לא היו טובים יותר, שלחברות שבבעלותו יש "עודפי כסף משמעותיים" ושהכל עומד להסתדר על הצד הטוב ביותר.
חצי שנה קדימה, הדברים השתנו.

הבית המפואר בצהלה, על שלל יצירות האומנות שבו, פונה בחופזה והוצע להשכרה. הכלבים הוצעו לאימוץ. קייזמן, ביחד עם אשתו הדוגמנית אסתי גינזבורג ושני ילדיהם, עזבו את הארץ ללוס אנג’לס, כפי שחשף שי שלו ב"גלובס". קייזמן הקפיד לפזר ערפל מסוים סביב משך הנסיעה. לשלו אמר בתגובה, כי "משפחתי ואני חולקים את חיינו בעסקים בישראל ובארה"ב כבר קרוב לשנתיים".

ללקוחות "ברלין אספייר", החברה שבאמצעותה נמכרו מאות דירות לישראלים בבירת גרמניה בשנים האחרונות, כתב כי התכוון לעדכן אותם מראש, וכי מדובר ב"נסיעה לארה"ב כמדי שנה... מתוך בחירה לבלות תקופה זאת בחברת משפחתה של אשתי שחיה בחו"ל".

בכל מקרה, לקייזמן היה עדכון משמעותי לתקשורת ולמשקיעים: "לאחרונה נכנס משקיע זר (תאגיד אוסטרי) לחברה שהייתה בבעלותי ובימים אלו אני מתעניין במיזמים חדשים בתחומי הנדל"ן", אמר לשלו, בעוד למשקיעים הבטיח: "בתום מספר חודשים של משא ומתן הצלחתי לסיים עסקה ולהכניס לחברה משקיע בעל חברה אוסטרית זרה, שפועלת בעיקר בווינה...הפעם בעקבות השינוי המבורך שקרה, אני מתכנן לשהות כאן יותר זמן (למרות שאני מתכנן להגיע בסוף אפריל לכמה ימים), תלוי בהשפעת הקורונה". פרטי המשקיע או החברה האוסטרית שבבעלותו לא פורסמו.

מיד אחרי פרסום הידיעה החלו הטלפונים לצלצל. על הקו היו לקוחות של "ברלין אספייר" שניסו לדלות פרטים. "האם אתם יודעים איפה נמצא קייזמן?", שאלו. "האם אתם יודעים מה שמה של החברה האוסטרית?", "האם אתם מכירים לקוחות אחרים שלו שנפגעו?". כמה דיווחו כי כתובות הדואר האלקטרוני של "ברלין אספייר" ו"ברלין אסטייט"- שפירסמו בשנים האחרונות באתרים ישראלים מודעות רבות עם ההבטחה ל"דירות להשקעה בברלין עם הון עצמי של 50 אלף אירו" - הפסיקו לתפקד.

המצב אולי השתנה, אבל הטענות נגד קייזמן דומות לאלו שהגיעו לידי "גלובס" בעבר. כמו אז גם עכשיו, רבים מלקוחות החברה חוששים להזדהות, ומקווים כי קייזמן - שממשיך להיות בקשר עם חלקם דרך הטלפון - יפתור באופן אישי את המחלוקות והסכסוכים הכספיים ביניהם. בשבועות האחרונים, עם זאת, השיחות לובשות אופי בהול יותר, החשש בקרב הלקוחות גדול יותר. אחרי הכל, קייזמן עכשיו רחוק מהם, רחוק מישראל.

השיטה: אופציות לרכישת דירות

עדי קייזמן, 48, הוא אחד מאנשי העסקים הישראלים הראשונים שזיהו את הפוטנציאל הנדל"ני של ברלין. הוא הגיע לעיר בתחילת שנות ה-2000, והקים במהרה חברה שצברה בפורטפוליו שלה בניינים שלמים, אותה קרא על שם ראשי התיבות שלו, של ביתו ושל בת זוגו דאז עפרה שטראוס (ADO). החברה צמחה בהדרגה, וניצלה את הזינוק המהיר והסבסוד האדיר של בירת גרמניה, עד שנמכרה ב-2.7 מיליארד שקל לפני כחצי שנה. קייזמן עצמו פרש ממנה הרבה לפני, ועבר לעסקים פרטיים שבמרכזם מכירת דירות בברלין לשוק הישראלי.

צריך להבהיר, חלק מהלקוחות של "ברלין אספייר" מרוצים מההשקעות שעשו. "גלובס" דיבר גם איתם. מי שקנו דירות בשוק הגרמני מבלי להבין בו ממש, תוך כדי שהם חותמים על חוזה ישראלי שאינו תקף בגרמניה, אך שבסופו של דבר קיבלו במחירים נמוכים-יחסית מהשוק דירות הרשומות על שמם בטאבו, הרוויחו במקרים רבים באופן ממשי, או לפחות "על הנייר".

המודל של "ברלין אספייר", חברה רשומה בברלין, ו"ברלין אסטייט" - מותג שהוקם בישראל לצורך המכירה (כפי שהסביר קייזמן עצמו) - פעל בעשור האחרון בבירת גרמניה בהצלחה יחסית עד הקיץ האחרון, עד שכמה מהחברות מוזגו לפעילות חברה אחת - "Berlin Aspire Construction" שמה, ואתרי החברה "נסגרו לשיפוצים". במקביל, צצה חברה חדשה, בשם "גראנד אורבן", בכתובת אחרת, המטפלת באותם נכסים שהיו בעבר של החברות המוכרות. מנכ"ל "גראנד אורבן", אגב, הוא בכיר לשעבר ב"ברלין אספייר".

בראיונות שונים אמר קייזמן כי למעשה הוא אינו הבעלים של החברות. על חלק מהחוזים הוא חתום כמיופה כח, או כנציג מטעמן. עם זאת, בשיחה בביתו עם "גלובס" לפני כחצי שנה, אחרי שהוצג סבך החברות הרשומות בישראל, אוסטריה וגרמניה, אמר איש העסקים כי נכון לספטמבר 2019: "בשרשור אחזקות מסוים, אני הבעלים של הכל". החברה הישראלית שבה מחזיק קייזמן נכון ללפני חצי שנה היא "איי.די.או החזקות".

מודל הפעילות היה כזה: החברה הברלינאית לקחה הלוואה כדי לקבל אופציה לרכישת בניין שלם. האופציה העניקה לה תקופת זמן מסוימת (לרוב חצי שנה) לגייס את הכסף. בתקופת זמן זו שיווקה החברה את הדירות במחירים נמוכים ממחירי השוק, לישראלים שקנו אותן מבלי לבקר בהן, וכך גייסה את הכסף. היא גם שמרה לעצמה לרוב את זכויות הבנייה על הגג, שהיו שוות הרבה בברלין עד שהעירייה עצרה אותן בהדרגה בחלק השכונות - ואז התקדמה עם תהליך החלוקה.

הבעיות: מחלוקות כספיות

אם הכל הלך חלק, בתוך שנתיים או שלוש היתה למשקיע הישראלי דירה רשומה על שמו בטאבו הגרמני, השווה "על הנייר" כפול ולפעמים גם פי שלושה מהערך שבה רכש אותה. לפי ארגוני דיירים בברלין, "ברלין אספייר" אחראית לכ-40 פרויקטים כאלה ברחבי ברלין, כאשר כל אחד מהם נוהל על ידי חברה עצמאית שהוקמה לצורך העסקה. קייזמן סיפר ל"גלובס" כי מכר לא פחות מ-1,500 דירות למשקיעים, רובם המכריע ישראלים.

אבל לא תמיד הדברים הלכו חלק. מהצד הגרמני, צצו טענות על פינוי דיירים בשיטות מפוקפקות, על שיפוצים רועשים ועל אי התחשבות בדיירים. קייזמן הכחיש טענות אלה. "אני לא עובר על הכללים הלגיטימיים, והחוק גם לא מאפשר לי", אמר ל"גלובס", "אני לא יכול לפזר עכברים ולא ג’וקים, או לשים דבק במנעול". עדיין, כתבת תחקיר שהתפרסמה בעיתון "ברלינר צייטונג" בפברואר 2019 (שקייזמן הגיש נגד חלקים ממנה תביעת לשון הרע, ובית משפט הורה לשנות חלקים ממנה), פגעה במוניטין של החברה.

מהצד הישראלי, בבניינים שבהם הפרצלציה התעכבה, בדירות שלגביהן ההסכמים בוטלו, או שהיו אמורות לעבור שיפוץ או במקרים אחרים - התעוררו לפי העדויות לעתים מחלוקות כספיות בין המשקיעים לקייזמן. בימים אלה, כפי שנודע ל"גלובס", מי שמכנים את עצמם "נפגעי קייזמן" מקימים קבוצות ווטסאפ שבהן הם מתייעצים מה לעשות, מתקשרים לעיתונאים, יוצרים קשר עם עורכי דין ולעתים עם קייזמן עצמו - ותוהים מה הדרך הטובה ביותר לקבל את הכספים שלטענתם מגיעים להם.

ד’ וש’, זוג מישראל, סיפרו ל"גלובס" לפני כשבועיים (חלק מהפרטים בסיפורם שונה לאור דרישתם לשמור על אנונימיות). כי נפגשו מספר פעמים עם קייזמן באופן אישי במשרדי "ברלין אסטייט" בתל אביב במהלך 2016, אחרי שנחשפו למודעות באתרי האינטרנט על הזדמנויות לרכישת דירה בברלין. לאחר שבחנו מספר הצעות, בחרו דירה בשווי של כ-150 אלף אירו בצפון העיר. הם חתמו על חוזה. העסקה כללה העברת כמחצית מהסכום לחברה באופן מיידי, ושאר הסכום ברגע שיושלמו התהליכים הבירוקרטיים והדירה תעבור לרשותם. בינתיים, נאמר להם שיהיו זכאים למחצית משכר הדירה שיתקבל.

לאחר שנה וחצי, אחרי תלונות חוזרות ונשנות על כך שתהליך חלוקת הבניין לדירות מתעכב, הם נפגשו שוב עם קייזמן. בשיחה עם "גלובס" סיפרו כי ביקשו לבטל את העסקה וכי איש העסקים הסכים, ללא תנאים מיוחדים. התוצאה הייתה מסמך שהציגו ל"גלובס", שבו לכאורה מתחייב קייזמן - כנציג אחת החברות המעורבות ברכש הבניינים - כי החברה תשיב להם את מלוא הסכום - כ-75 אלף אירו.

מאז, במשך כשנה וחצי, השניים "רודפים" אחרי קייזמן והחברות הקשורות לפעילותו ומנסים לקבל חזרה את מלוא הכסף. לטענתם, קייזמן אינו נעלם לגמרי ואינו "מנתק מגע", אלא ממשיך כל הזמן בהבטחות שאוטוטו יהיו חדשות. "הוא ממשיך כל הזמן להבטיח שההעברה תתבצע בקרוב, ונוקב כל פעם בתאריך יעד אחר - עוד חודשיים, אחרי השנה החדשה, אחרי משבר הקורונה, אבל הכסף לא מגיע", סיפרה ש’.

הידיעות על כך שעזב ללוס אנג’לס מדאיגות אותם. "זה כסף שאנחנו עדיין משלמים לבנק בעבורו, כי לקחנו הלוואה כדי לממן את חלקו. בסופו של דבר אין לנו דירה, אין לנו חלק מדירה, ואין לנו את הכסף שהעברנו - בפועל מדובר על מעל רבע מיליון שקל שנעלמו", אמרה.

ההבטחה: איפה התשואה השנתית

יש גם מי שמגדירים את עצמם כ"נפגעים" טריים יותר. שני משקיעים שפנו ל"גלובס" סיפרו כי החברה הפסיקה בחודשים האחרונים באופן חד-צדדי להעביר ביחד עם שכר הדירה את תוספת התשואה השנתית של 5% שהובטחה להם. תשואה זו היתה במקרים רבים חלק מהניסיון לשכנע ישראלים להשקיע דווקא בברלין, ודווקא באמצעות "ברלין אספייר".

הבטחת התשואה לא היתה סעיף חריג, אלא חלק מהפרסומות של הקבוצה באינטרנט. במהלך שלוש השנים הראשונות שאחרי רכישת הדירה, התחייבה החברה, היא "תשלים" את שכר הדירה המתקבל מההשקעה, כך שישקף תשואה של 5% בשנה על ההון.

כעת, כאמור, סיפרו ל"גלובס" כמה משקיעים כי בעקבות השינויים של החודשים האחרונים והשותף המסתורי החדש, הופסקה באופן חד-צדדי "ההשלמה" הזו. "הפעם האחרונה שבה קיבלתי את זה הייתה בפברואר 2020", סיפר אחד מהם, "עכשיו אני מקבל רק את שכר הדירה, בניכוי דמי הניהול".

טענה דומה, אגב, מופיעה גם בתביעה נגד קייזמן שהגישו בני הזוג יורם וג’ייבי לוי, שנחשפה ב"גלובס" בשבוע שעבר על ידי מתן ברניר. השניים מתגוררים בארה"ב, ורכשו לפי כתב התביעה ארבע דירות - שתיים לבדם ושתיים עם שותפים - מ"ברלין אספייר". הם טוענים כי גם להם הופסקה העברת אותה "השלמה" מצד "ברלין אספייר". קייזמן מסר בתגובה לדיווח המקורי כי "אין לי מושג במה מדובר", והפנה את "גלובס" לעורך דינן של החברות הגרמניות שבבעלותו ונתבעו יחד עמו. לא התקבלה תגובה מהם.

אבל יש מי שמצאו הד לשינוי במצב כבר בהודעתו של קייזמן עצמו למשקיעים בתחילת אפריל, שבה כתב: "חשוב להבין שהמשקיע החדש עובד בסגנון אירופאי, הוא ייצמד להסכמים ויפעל תוך כדי שהוא נענה אחד לאחד להוראות החוק ולא תהיינה לא ‘עיגולי פינות’ ולא ‘מחוות’ שאנחנו ניסינו לתת לכם הקונים שלנו".

אחד מהמשקיעים סיפר ל"גלובס" כי הוא נואש מהניסיון לרדוף אחרי הכסף וליצור קשר עם קייזמן, והוא מוותר על כ-15,000 אירו שעדיין חייבים לו, לטענתו. "העיקר שהדירה שלי רשומה בטאבו", אמר. זוג אחר סיפר כי היא מוכן לוותר על חוב של עשרות אלפי אירו, גם משום שהדירה שלהם נרשמה על שמם בטאבו, והם אינם רוצים להמשיך ולהסתבך בפרשה.

הדילמה: לוותר או לתבוע?

אחרי ימים רבים של תחקיר בנוגע לקייזמן, ושיחות במהלך השנה האחרונה עם עשרות משקיעים ישראלים שהיו בקשר אתו, נראה שמה שמאפיין רבים מהפונים הוא החשש להיחשף. רבים מציגים חוזים והתכתבויות, אבל חוששים לפרסם את שמם. הם מספרים על חובות, אך לא מוכנים לפרסם את המסמכים בתקשורת. חלקם מוותרים על הכספים שהחברה חייבת להם לכאורה. בשביל רבים מהם זה מהלך הגיוני - ערך הנכס עלה בצורה שמקזזת גם הפסדים חלקיים. הם מוכנים לקבל "תספורת", העיקר שהדירה תהיה רשומה על שמם.

בשביל אחרים זה לא. הם מוצאים את עצמם מחכים לתשובה מקייזמן. איש העסקים העניק את המספר שלו לכל מי שהיה מעוניין בכך, ולפי עדויות עדיין זמין בעבור חלק מהמשקיעים בווטסאפ. הוא עונה לשאלות, מבטיח לסדר את המצב או במקרים רבים אחרים - מבהיר כי הוא אינו הכתובת לטענות ומפנה את המשקיעים לברלין.

נכון לעכשיו, הוא גם משדר מסר אחיד למי שפונה אליו: עדיף לא לפנות לתקשורת או לגורמים אחרים, משום שהדבר עלול לפגוע בהשקעה. "אני מבקש מכם בימים באלה לגלות איפוק וסבלנות ולתת לנו לפתור את מה שצריך", כתב בעדכון למשקיעים, "כל פעולה אחרת שתעשה מצדכם עשויה כרגע לפגוע גם בנו, אך בעיקר בכם".

מבחינה זו, התביעה שהוגשה בשבוע משנה את התמונה. חלק מהמשקיעים אמרו ל"גלובס" כי הם נחושים לקחת את קייזמן לבית המשפט. חלק סבורים כי עדיף להם לסגור את הדברים באופן אישי. בכל מקרה, הסכר עשוי להיפרץ. מה שהתחיל בתור שאיפות להשקעות נדל"ן מניבות, שהמשיך בפגישות במשרדים מהודרים מלאי יצירות אומנות ובחלומות על נכס בבירת גרמניה - עלול להפוך בקרוב לקרב משפטי ופיננסי על קו ישראל-ברלין-לוס אנג’לס.

תגובת קייזמן

"גלובס" פנה לקייזמן ביום רביעי בבקשת תגובה ותשובה לטענות חלק מהמשקיעים עד ליום חמישי בבוקר. תגובתו הגיעה רק לאחר מועד ירידת העיתון לדפוס. קייזמן ביקש להבהיר בתגובה כי "'ברלין אספייר' זו חברה שמעולם לא הייתה בבעלותי" וכי "לא פרשתי מעסקי הנדל"ן בברלין , קיים לי אינטרס בפעילות והפירות העתידים בחברה. בנוסף, נמשיך לחפש הזדמנויות עסקיות בברלין".

לגבי מעברו ללוס אנג'לס והאפשרות שיבקר בישראל, אמר קייזמן: "הגענו לכאן ללוס אנג'לס בלי הרבה יומרות, אנחנו לא פוסלים שום אפשרות. בוודאי שאגיע לישראל, איזו שאלה זאת?!".

כשנשאל לגבי האשמות משקיעים לגבי הפסקת תשלום התשואה שהובטחה (5%), כפי שמפורט, ענה קייזמן: "בכל שנות פעילות החברה תחת הנהגתי, החברה עמדה בכל התחייבויותיה כלפי מלוא הרוכשים. הגיע משקיע חדש והבנתי שהוא החליט לא לקיים התחייבות זו. זה בוצע ללא ידיעתי ובטח שללא הסכמתי".

"השותף החדש הינו תאגיד אוסטרי אשר מוחזק על ידי אזרח ישראלי", אמר קייזמן בתשובה לשאלה מיהו אותו תאגיד אוסטרי עליו עידכן את משקיעיו, "הוא פעיל באותו תחום בווינה ומבקש לשמור על פרטיותו ואני מכבד את רצונו". בנוגע להאשמות באי-תשלום סכומים שהחברה והוא התחייבו אליהם הבהיר קייזמן "חשוב לציין שההתחייבויות של החברה כלפי משקיעיה לא השתנו כתוצאה מכניסת השותף. ככל שנחתמו הסכמי ביטול כאלה ואחרים, החברה ובעל השליטה החדש יצטרכו לכבד אותם".

קייזמן הוסיף לגבי התביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב: "התביעה שהוגשה היא שקרית ביסודה. מדובר על זוג שרכש 4 דירות: שתיים רשומות בטאבו כבר מזמן, שתי דירות נוספות נרכשו במשותף עם שני חברים נוספים. בשל מחלוקת פנימית ביניהם, הרישום טרם הושלם. לא היה מעולם שום עיכוב מצד המוכרת".

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם פיצה מושלמת ונוף גלילי: היישוב בו גילינו פיסה מנאפולי

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

במכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של חברת נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, לרשות החברות ולדירקטוריון החברה, היא מאשימה את הרשות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" ● רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?