גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים נדבקו בקורונה: לקראת השנה החלשה ביותר מאז משבר 2008

בנק לאומי הזהיר כי יציג הפסד, ובנק הפועלים דיווח על צניחה ברווח ברבעון הראשון ● עיקר הפגיעה צפויה ברבעון השלישי, לאחר תקופת הדחיות האוטומטית בהחזרי הלוואות ומתן הלוואות בקרן בערבות מדינה ● בשוק ההון ציפו לגידול ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי בבנקים ולא הופתעו

בהתאם להערכות ולחששות המוקדמים, הרבעון הראשון של 2020 עלול להיות הקשה ביותר של המערכת הבנקאית המקומית מאז משבר 2008 - וזאת כתולדה ישירה של ההשלכות החריפות של משבר הקורונה. על פי הערכות גורמים בשוק ההון, הרבעון הראשון השנה עלול להיות הרבעון הבעייתי ביותר בהיבט הפסדי האשראי, וגם ביחס לשורה התחתונה של הרווחיות, מאז הרבעון הרביעי ב-2008.

בדיעבד התברר, שיחסית לעולם המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008 פסח על המשק הישראלי. אך לא מן הנמנע שבשוק יעברו בקרוב לדבר על מיתון 2002 כנקודת ההתייחסות למה שמשבר הקורונה יגרום למערכת הבנקאית המקומית. זאת אם וככל שמשבר הקורונה יעמיק, ויוביל להפרשות ניכרות נוספות מעבר לאלה שצפויות להירשם ברבעון הראשון השנה - ושבחלקן כבר נרשמו עוד בדוחות לרבעון הרביעי ב-2019 אצל הפועלים, ובמידת מה גם בדיסקונט. 

על פי דוחות בנק הפועלים לרבעון הראשון השנה ולרבעון הרביעי אשתקד, כמו גם בצל אזהרת רווח שפרסם בנק לאומי, ניתן להעריך כי נכון לסוף הרבעון הראשון השנה תהיה קפיצה של ההוצאות בגין הפסדי אשראי במערכת הבנקאית בשיעור של 1.2%-1% מתיק האשראי. כך, הפסדי האשראי יגדלו בסדר גודל של כ-4 מיליארד שקל, בשקלול "הפרשות הקורונה" הפרטניות מהרבעון הרביעי של הפועלים - שכבר הפריש להפסדי אשראי בגין משבר הקורונה סך כולל של כ-1.43 מיליארד שקל - ושל דיסקונט.

עדיין מוקדם לאמוד את ההשפעה על המערכת

אך הרבעון הראשון הוא לא היחידי השנה שיהיה קשה, והוא לא ימצה את השלכות משבר הקורונה. על פניו נראה כי שני הרבעונים הקרובים קשים לצפייה בגלל כמה מגמות סותרות. בראשן המשך המשבר הריאלי מצד אחד ומידת הדחייה של השלכותיו בגלל הדחייה האוטומטית שניתנה בהלוואות רבות, ושמתישהו תיפסק. או אז, כשהמוסיקה תיפסק נראה מי נותר ללא כיסא, וכמה משקי בית, עסקים וחברות לא יוכלו לעמוד בהלוואות שלקחו. על כן, ובהתחשב בתקופות ה"גרייס" כאמור, נראה סביר כי הרבעון השלישי עלול להיות הכי קשה השנה, אף מעבר לרבעון הראשון, שיהיה קשה בשל שמרנות והיערכות למשבר. לפיכך, אלא אם תהיה התאוששות מהירה מאוד במשק ובמצב החברות והעסקים, וכזו שתהיה ניכרת בהרבה ממה שצפוי עתה, הרי שהתוצאות השנתיות של 2020 עלולות בסבירות גבוהה להיות החלשות ביותר מאז 2008, ואולי אף מאז 2002.

בכל אופן, כבר עתה ניתן לקבוע בוודאות כי משבר הקורונה הגיע לדוחות הבנקים וברור שהוא יתבטא בגידול ניכר בהוצאותיהם במסגרת היערכותם להפסדי אשראי בהיקפים ניכרים. במה שנתפס כתגובה מערכתית ראשונה למשבר הגלובלי החריף שהביא לעצירת הפעילות במשק לשבועות רבים, פרסם ביום ראשון בערב בנק לאומי, שבניהול חנן פרידמן, דיווח בדבר אזהרת רווח לרבעון הראשון השנה. זאת לאחר שבנק הפועלים, שבניהולו של דב קוטלר, פרסם את דוחותיו לרבעון הראשון השנה כבר בשבוע שעבר. למעשה, שני הבנקים הגדולים מספרים על הגדלה ניכרת של ההוצאות בגין הפסדי אשראי, שיגרעו מאות מיליוני שקלים מהשורה התחתונה בדוחות הכספיים לרבעון הראשון ב-2020, בכל אחד מהבנקים.

בשוק ההון ציפו לגידול ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי, כך שלא מדובר בהפתעה ומניות הבנקים, להוציא אחד, נסחרו בעליות שערים ביום שני. זאת לאחר שבחמשת ימי המסחר האחרונים הם נסחרו בירידות של כ-9% בממוצע, כולל בימים שקדמו לפרסום הדוחות של הפועלים ולאזהרה של לאומי. למעשה, העצירה של הפעילות הכלכלית והעובדה שהיא טרם שבה לשגרה, הצריכו גידול ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי בבנקים. ואולם, מוקדם מאוד לנסות לסכם ולכמת את השלכות משבר הקורונה, כך שקשה מאוד, ואף בלתי אפשרי, לכמת את השפעתו על המערכת הבנקאית.

ירידות בצל משבר הקורונה ובציפייה לפרסום תוצאות הרבעון הראשון

הפרשה קבוצתית כתחזית להיקף הפגיעה

מציאות מורכבת זו היא שהובילה את הפועלים ואת לאומי לבצע הגדלה של ההוצאות בגין הפסדי אשראי ובמידה רבה בהפרשות הקבוצתיות. זהו כלי שהינו תולדה של השינויים במשק, ושמשמש במידה רבה להיערכות להפסדי אשראי בשל בעייתיות גוברת בהחזרי הלוואות. אלה טרם קרו, אך היום כבר הרבה יותר סביר להניח שיקרו מכפי שהוערך טרום משבר הקורונה. למעשה, ההפרשה הקבוצתית היא תחזית לגבי היקף הפגיעה העתידית בתיק האשראי, כל בנק לפי תפיסתו, לקוחותיו ומידת השמרנות שלו (בהתייחס למידת השמרנות המשתנה והלא ידועה כיום בהסתכלות לעתיד וכפי שהייתה בעבר , במועד בו האשראי ניתן בפועל).

לפי שעה רק הפועלים פרסם את דוחותיו המלאים לרבעון הראשון כשהוא גם הבנק היחיד שביצע הפרשות משמעותיות בגין משבר הקורונה כבר בדוחותיו לרבעון הרביעי ב-2019. ביום ראשון בנק לאומי הצטרף אליו כשנתן גילוי שבמסגרתו התריע כי יפסיד ברבעון הראשון השנה בין 200 מיליון שקל ל-300 מיליון שקל. בלאומי הסבירו במסגרת האזהרה שפרסמו כי המעבר להפסד ברבעון הראשון יקרה בשל גידול בהוצאה להפסדי אשראי, בעיקר בשל חיזוק ההפרשה הקבוצתית בעקבות משבר הקורונה. אבל, ההפרשות הקבוצתיות הן לא רק כריות ביטחון לשמירת מרווח ביטחון לעתיד לבוא, מתוך הערכה כי מצב המשק החמיר ויש צורך בשינוי התחזיות הקודמות של הבנק, אלא הן גם תולדה של שינויים שכבר קורים בתיקי האשראי של הבנקים בעיקר בנוגע לגידול באשראי בעייתי בחובות קטנים ובשל גידול בימי פיגור בהחזרים, בעיקר לגבי הלוואות קטנות של משקי בית ושל עסקים קטנים.

לצד זאת ישנן גם הפרשות פרטניות בגין לווה מסוים. כאלה יש לנו לפי שעה בעיקר בבנק הפועלים שהפריש מאות מיליוני שקלים בגין אשראי שהעמיד, לפי הערכות, לקבוצת דלק, לאל על ולחברת המלונאות פתאל. גם דיסקונט כבר הציג ברבעון הרביעי ב-2019 גידול ניכר בהפרשות אלה. גם בלאומי יהיו הפרשות פרטניות, אך שם מדובר ככל הנראה בעיקר בהגדלה ניכרת של ההפרשות הקבוצתיות.

כך או כך, ההפרשות האלה קרוב לוודאי שיגדלו בהמשך השנה, הן הקבוצתיות ובוודאי שהפרטניות, הגם ש"הרבעון הראשון הוא הרבעון בו יש מקום לשמרנות ולהכנה לעתיד", כדברי גורם בשוק עמו שוחחנו. עם זאת, נראה כי יהיה עוד גל של הגדלת הפסדי האשראי לאחר תום תקופת ה"גרייס" - הדחייה הזמנית והאוטומטית בהחזרי הלוואות שהמערכת הבנקאית והפיקוח על הבנקים סיכמו עליה - ולאחר שתסתיים תקופת מתן ההלוואות בקרן הסיוע שבערבות המדינה, שכיום נותנת מענה משמעותי לעסקים קטנים ובינוניים.

כמו כן, הפועלים כבר דיווח בדוחותיו כי "אירוע התפשטות נגיף הקורונה מביא לגידול הסיכון בפעילות מול בנקים זרים ובכללו לגידול בסיכוני אשראי וסליקה מולם", כשהוא ולאומי מדווחים על הפסדי השקעה בתיק הנוסטרו בעקבות הירידות בשוקי ההון ברבעון הראשון, בשל משבר הקורונה. עם זאת, בבנקים גם מדווחים כי עליות השערים בשווקים עד כה ברבעון השני סייעו מאוד בהיבט זה, כך שההפסדים בנוסטרו התקזזו במידה רבה ביחס לתום הרבעון הראשון, דבר שיסייע לתוצאות הרבעון.

ועוד נקודה שמסייעת לבנקים ברבעון הראשון השנה, ומקזזת במידת מה את הפסדי העתק מההרעה בתיקי האשראי ומהירידות בשווקים - גידול חד במסחר ברבעון הראשון השנה, דבר שהוביל לזינוק בעמלות בגין פעילות בניירות ערך. עם זאת, ככל הידוע מדובר בהשפעה חיובית זמנית, הגם שהיא כנראה תופיע ביתר דוחות הבנקים. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות