גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הקורונה תכתוב חוקים חדשים ל"מגרש המשחקים" של השווקים?

כל משבר כלכלי מכתיב כללים שנשארים איתנו קדימה עד למשבר הבא, שבו הם משודרגים, או שמתווספים עליהם חדשים ● באילו מקומות יעלה משבר הקורונה שאלות קשות שעשויות להוביל לשינוי, ומהן אותן שאלות

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס
בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מבט על ההיסטוריה מראה לנו שבכל משבר כלכלי נקבעים חוקים חדשים ב"מגרש המשחקים" של השווקים. קצת מזכיר מגרשי משחקים אחרים שאנחנו מכירים. למשל, משבר התוצאות הנמוכות בכדורסל בארה"ב, שהביא את חוק שעון ה-24 שניות, או כמו המשבר הנוכחי שעתיד להכניס חילוף רביעי בכדורגל, כיוון שבמקום לשמור על כושר שחקני כדורגל פתחו שולחן מימונה יומי, ועכשיו יותר קשה לרוץ 90 דקות.

המשבר הפיננסי ב-2008 הביא איתו שורה של כללים ששינו הרבה ממה שהכרנו בשוק ההון. במשבר ההוא הבנק המרכזי האמריקאי מינה את עצמו בלית ברירה כקומישינר של שוק ההון, וארסנל הכלים שהשיק ליווה אותנו לכל העשור וקצת האחרונים, ואף השתדרג עם הזמן.

משוק קפיטליסטי המתמחר סיכויים וסיכונים התקדמו השווקים לעבר שוק אחר ששואל את עצמו כיום בלב משבר הקורונה - כיצד ייתכן שהחדשות הרעות שגולמו במרץ התגלו כטובות אף פחות כאשר פורסמו הנתונים הרשמיים, ואילו השווקים המשיכו במסע התיקון צפונה שהחל כבר לפני כמעט חודשיים?

על הסיבה הראשית כתבתי כאן בגלובס לפני כשנה, במאמר "נס המעבר מרבעון אחרון ב-2018 לראשון ב-2019". אז העטלף שהכניס אותנו לברוך הזה עוד לא נולד, אבל התשובה לשאלה במאמר ההוא כנראה זהה לתשובה לשאלה במאמר הנוכחי: החוק הבלתי רשמי שמלווה אותנו כבר מעל עשור - "אל תילחם בפד".

הוא שולט בכמות הכסף, הוא שולט במחיר הכסף ובהשאלה ממקום אחר - "בעל המאה הוא בעל הדעה" (אפילו החזרה לשוק יורד במאי מלווה בירידה בקצב התמיכה של הפד בחוב האמריקאי ביחס לאפריל). רק שהפעם נכנסנו למשבר כלכלי חדש. עוצמתי. כזה שאנחנו יודעים שעשוי להכתיב כללים חדשים כמו שעשו קודמיו. והשאלה המעניינת היא מה עשויים להיות אותם חוקים?

על כוחו של הבנק המרכזי וחברות זומבי 

האם העתיד יביא איתו חוקים שיגבילו את הבנקים המרכזיים? צריך להבין, מצד אחד העצמאות של הבנקים המרכזיים מהווה מנוף (תרתי משמע) ליציאה מהמשבר, אבל בדרך היא דורסת כמה הגבלות קיימות כמו גם כמה מחוקי היסוד של הכלכלה. כבר תקופה לא קצרה שהחלטות ההשקעה והקצאת ההון מונעות פחות ע"י היסודות, ויותר מכמות התמיכה במגזר הציבורי ע"י כוח בלתי מוגבל של הבנק מרכזי בארה"ב, השולט במטבע היתרות הגדול בעולם.

את משמעות הכוח הבלתי מוגבל של בנק מרכזי ראינו ביפן שמחיה שנים חברות כתוצר לוואי של דיכוי פיננסי, כולל שמירה על ריביות נמוכות ושמירה על השווקים בכל מחיר. יש לזה שם: כלכלת זומבים.

ההגדרה של חברת זומבי היא חברה עם פעילות עסקית חיה ונושמת, כשהיחס בין הרווח (לפני מס) להוצאות הריבית נמוך מ-1. במילים אחרות, הפעילות העסקית לא יודעת לשרת את החוב. רק חוב חדש ישרת חוב ישן. לחברות הללו אין באמת זכות קיום.

התוצאה של השארת החברות האלה בחיים דרך רכישת החוב שלהן ע"י הבנקים המרכזיים היא אובדן גילוי המחירים האמיתי, ושחיקה של היכולת להקצות הון בצורה יעילה. זה גם מחליש את היכולת של השווקים להטיל משמעת ניהולית על החברות.

אם המשקיעים יודעים שחברת פורד תנפיק חוב בריבית 11% שאותו ירכוש הפד, מדוע שירכשו את החוב של אפל, הנסחר בתשואה הנמוכה מ-2% ומשולם ממקורות החברה? אגב, רכישה בשוק המשני אסורה על הפד בחוק. אבל זה לא מונע מהבנק המרכזי להתגבר בקלות על המכשול דרך הקמת קרנות ממשלתיות ייעודיות שאותן הוא מממן, אשר הן אלו שמבצעות את הפעולה בשבילו.

לכן גם לא מופרך להקיש שיום יבוא והפד יעקוף גם את איסור רכישת המניות באותה צורה. ופה נשאלת השאלה - האם הפד ימשיך לכתוב מחדש את החוקים או שייכתבו חוקים חדשים אשר יגבילו ויאכפו את עצמאותו מתוך מבט על משברים עתידיים? גם פה הסיכון גדול, שכן מסגרת צרה מדי תתקע מקלות בגלגלי הכלכלה, ואילו מסגרת רחבה מדי תייצר תופעות לוואי שיגדלו למשברים עתידיים הגדולים מקודמיהם.

תסיסה ציבורית בעניין הרכישות העצמיות

איך ייראו בעתיד חוקי הרכישה העצמית (buy back)? אין ספק שמשבר הקורונה הביא לתסיסה ציבורית רחבה הנוגעת להתנהלות החברות טרום ופוסט המשבר. גם כך הרכישה העצמית קיבלה במה שלילית תקשורתית ופוליטית ככל שהחברות האמריקאיות ניצלו את רפורמת המס, שהגדילה את השורה התחתונה, כדי לקנות מחדש את מניותיהם (במקום להשקיע בייצור, במו"פ או בכל השקעה פרודוקטיבית בציוד או במפעל).

ולמה לא בעצם? שבו רגע בכיסא של מנכ"ל חברה ציבורית. לרכישה עצמית יש השפעה חיובית על הרווח למניה, היא מעלה את התשואה על ההון, וליד הקפה היא מגדילה גם את הבונוס של מנהליה הניזונים מיחסים פיננסיים אלה. בסה"כ לטווח הקצר היא מייצרת פעילות חיובית לבעלי המניות, ואם אתה משקיע קצר טווח מה אכפת לך שהחברה תמות בייסורים בטווח הארוך?

שתי תופעות הלוואי המרכזיות של הרכישה העצמית הן גידול במינוף של החברה בעקבות הקיטון במזומנים, ושנית, שהיא נורא ממכרת. ב-1982 נקבע רשמית בארה"ב שרכישה עצמית אינה מניפולציה במניות כל עוד היא לא תעלה על 25% מהמסחר היומי במניה, והמניות לא יירכשו במחיר הגבוה מהמחיר הממוצע. בהמשך התווספו מבחן הרווח (קיום רווחים מאזניים לחלוקה) ומבחן ההון העצמי (כדי להגן על בעלי החוב של החברה).

מאז גרף הרכישות העצמיות נמצא בעלייה, וכיום ההערכה היא שהחזרים לבעלי המניות בחברות ה-S&P 500 - בין שבדיבידנדים ובין שברכישה עצמית - מותירים רק 5% מההכנסה נטו להשקעה חזרה בחברה, או מהווים כרית ביטחון למקרה של הרעה עסקית פתאומית שבמקרה הנוכחי עונה לשם קורונה.

ומה קורה לאותן חברות שנדבקו בנגיף ולא יודעות לשרוד, כי הכסף נמצא כבר מזמן בחשבון הבנק של בעלי המניות? נכון; מתחננות לעזרה מהמדינה. התסיסה כבר קיימת, העונש (המשבר) כבר איתנו, והשאלה היא האם ייכתבו חוקים חדשים שיצרו ויגבילו את הרכישות העצמאיות, כגון, הגבלות מהותיות יותר על סכום הרכישה מההון העצמי, אולי מבחני לחץ למאזני החברות בטרם חלוקה, או הגבלות קשוחות יותר על מינוף החברה פוסט החלוקה. 

עמי רוזנברג, מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מה חושב ניר ברקת על הבורסה בת"א? "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, ברקת קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק