ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
בציבוריות הישראלית הנוכחית הורדוס מוכר לנו כ"המלך הבנאי". אכן, מי ששלט ביהודה עד השנה הרביעית לפני הספירה, נודע במפעלי הבנייה הראוותניים שלו שהוציאו את שמו לרבים. החל מבית המקדש, עליו אמרו חז"ל "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו", עבור בעיר קיסריה וכלה במצדה ובהרודיון, שם נקבר. אלה הם רק חלק ממבני הפאר, שחלקם עומדים על תילם גם היום, 2024 שנים אחרי מותו של הורדוס, וממשיכים לפאר את שמו.
אבל אותו הורדוס היה גם הורס ומחריב. זה נכון לגבי הממלכה היהודית בכלל ולגבי מערכת המשפט היהודית שפעלה אז בפרט. לא בכדי אנו מקפידים ללמד את פרחי המשפט שלנו את משפט הורדוס כדוגמה לסכנה האורבת לעצמאות כל מערכת שפיטה באשר היא.
כידוע, הורדוס הועמד לדין הסנהדרין על הוצאה להורג ללא משפט של קבוצה מיהודי הגליל. בניגוד לכל הנשפטים במשפטי רצח שהיו מגיעים כשהם לבושים בגד שחור ושערם מגודל - מראה שמלמד על הכנעתם לדין - הורדוס הופיע למשפט לבוש במחלצות פאר, מבושם, כששערו עשוי בקפידה, והוא מלווה במשמר מזוין. המטרה הייתה ברורה: להלך אימים על השופטים שייזהרו.
במידה רבה הוא הצליח. למעט שמעיה (יש הסבורים שזה שמאי) שדיבר בלהט נגד הביזיון שנהג הורדוס בבית הדין ודרש למצות את הדין עימו - השאר אפשרו לראש הסנהדרין לדחות את סיום המשפט ולאפשר להורדוס להימלט על נפשו.
בדיעבד, מעילה זו של הסנהדרין בחובתה לנהוג שוויון בנשפטים שלפניה, הייתה ראשית ההידרדרות של המוסד הזה. במהרה סמכויותיו יקוצצו, חבריו ימונו על-ידי הורדוס, והעצמאות השיפוטית היהודית תעבור מן העולם.
כבן של היסטוריון שעסק גם בפרשה זו וכראש הממשלה המשכיל ביותר שקם לנו, בנימין נתניהו מכיר היטב את משפט הורדוס לפני הסנהדרין. הוא מודע גם מודע לחורבות שהותירה התנהגות הורדוס במערכת המשפט היהודית שהייתה מקור לגאווה לפניו. למרות זאת, הוא בוחר לנהוג באופן דומה ולנהוג לא כנאשם שמרכין את ראשו בפני שופטיו, אלא כבעל-בית אשר דורש הנחות לעצמו רק משום שהוא שליט ורק כי הוא יכול.
בקשת נתניהו להיעדר מפתיחת משפטו, בטיעון השערורייתי ש"ההתייצבות מיותרת", היא חזרה מסוכנת על מעשה הורדוס, הן מבחינת מועדה, הן מבחינת מהותה והן מבחינת המסר שמשודר גם לשופטים שעל הכס וגם לציבור הכללי. קשה להבין את התבונה שמצויה בזלזול כה בוטה בבית המשפט, למעט אם המטרה זהה לזו של הורדוס: להלך אימים על בית המשפט, וזאת גם במחיר של החרבתו.
אני מאמין לנתניהו שהוא מרגיש שנעשה לו עוול ושמערכת אכיפת החוק נהגה בו שלא בצורה הוגנת. אבל זה לא מהווה צידוק למעשה הורדוסי שכזה. אדם שאוהב את עמו ואת מדינתו חייב להרכין את הראש בפני שופטיו ולנהוג כמו כל שאר הנאשמים. אחרת יקרה לנו שוב מה שקרה לנו אז, 74 שנים לאחר מותו של הורדוס, ונדמה לי שנתניהו יודע היטב במה מדובר.
הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.