ועדת חוץ ובטחון / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
במסגרת דיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים אתמול (ג') בכנסת בנושא המשך איכון ניידים על ידי השב"כ כאמצעי להתמודדות עם מגפת הקורונה - התברר שהשב"כ אינו מסתפק יותר בהיותו צד להליך הרפואי, אלא שנציגי השב"כ דורשים להיות חלק ממקבלי ההחלטות הרפואיות.
אחרי כשלוש שעות של דיונים, בהם עלו הטונים מדי פעם, באשר לאופן שבו השב"כ אמור לפעול, הצטרף לשיחה באמצעות תוכנת הווידיאו זום, משתתף מטעם השב"כ. "שלום, אני ניצן, אינכם יכולים לראות את תמונתי", הוא אמר. "אני סגן היועץ המשפטי של השב"כ ואני לא מסכים לחלק מן הסעיפים בהם אתם דנים, צריך להבין שהשב"כ לא יכול להיות מופעל בלי שתתקבל דעתו של ראש השב"כ. ההחלטות צריכות להיות בתיאום עם ראש השירות".
את הדיון ניהל היו"ר החדש של ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האוזר מסיעת דרך ארץ. האוזר החליף בתפקיד את ח"כ גבי אשכנזי שנכנס לממשלה לתפקיד שר החוץ לפני עשרה ימים. מאז פרץ משבר הקורונה, הדיונים בוועדה הזו התאפיינו בניסיונות לרסן את השב"כ ואת הממשלה ולאפשר לוועדה הספציפית הזו לפקח באופן הדוק על מהלכי הממשלה, שהנם חריגים במיוחד.
הוועדה קוצבת זמנים, ואז מעניקה הארכות
אין מדינה דמוקרטית אחת ברחבי העולם, למעט ישראל, שהחליטה להפעיל את השירות החשאי שלה כדי לאתר חולי קורונה או אנשים שנמצאו בסמוך לחולי קורונה. גם כעת, בחלוף חודשים מפרוץ המגפה, אף מדינה לא אימצה את השיטה הדרקונית בה אנשי שב"כ מקבלים הסמכה לפרוץ למכשירים ניידים וזאת על מנת להודיע לבעליהם כי עליהם להיכנס לבידוד כיוון שחלפו ליד אדם שנודע כחולה קורונה.
הממשלה החליטה על השימוש בכלי הקיצוני הזה באמצעות תקנות שעת חירום, תוך עקיפת הכנסת מיד אחרי התפרצות המגפה בישראל בחודש מרץ. תוך זמן קצר הוגשו מספר עתירות לבג"ץ על כך שהרשות המבצעת לא אמורה להכשיר, באמצעות תקנות שעת חירום, מהלכים קיצוניים שלא עברו הליך חקיקה מסודר. בעקבות פסק דין של בג"ץ הממשלה ביטלה את התקנות לשעת חירום, והעבירה החלטת ממשלה שעברה שינוי ופיקוח על ידי ועדת חוץ וביטחון.
ב-26 באפריל פסק בג"ץ כי על הממשלה להביא את הנושא לחקיקה ראשית בכנסת. הממשלה אמורה הייתה להתניע את הליך החקיקה תוך 4 ימים, אך העניין התעכב, ולכן ועדת המשנה בכנסת, בפעם השלישית, האריכה את המועד שבו ניתן להמשיך ולהשתמש בתקנות שעת החירום.
אתמול, ג', אמור היה להסתיים פרק הזמן שבו לשב"כ מותר היה להמשיך ולבצע מעקבים באמצעות איכון טלפונים, ולכן הוועדה התכנסה כדי לדון בנוהל עבודה של השב"כ בפרק הזמן עד להשלמת החקיקה. יצוין שהממשלה הכינה תזכיר חקיקה, אך לא קידמה את החוק מעבר לכך.
בסוף הדיון אתמול אישרה ועדת המשנה לשב"כ להמשיך ולאכן טלפונים עד 16 ביוני, כאשר עד למועד זה הכנסת אמורה להשלים את הליך החקיקה. הוועדה קבעה כי אם עד ה-8 ביוני לא תונח על שולחן הכנסת הצעת החוק המסדירה את הנושא, יפקע תוקף החלטה בעניין הסמכת שב"כ. אולם הניסיון מן החודשים האחרונים מלמד שהוועדה קוצבת את לוחות הזמנים הללו, פעם אחר פעם, ואז מתכנסת כדי להעניק לממשלה הארכות. בינתיים, האיכונים של השב"כ נמשכים, והכל מתבצע מכוח החלטת ממשלה ללא חקיקה ראשית. המחלה דעכה, אך השב"כ מחזיק בסמכות חריגה להיכנס לניידים של כל אזרחי ישראל, מטעמים של הגנה על בריאות הציבור - מעשה שחורג לגמרי מן הסמכויות שיש לשב"כ לפי חוק השב"כ.
בחלק מן הדיון בוועדת המשנה אתמול, השתתפו המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי ועו"ד דינה זילבר, ולאחר מכן, גם סגן היועץ המשפטי לשב"כ עו"ד ניצן (לֹלא שם משפחה), ואז התבהר שהשב"כ לא מוכן להיות שחקן משנה בפעילות הזו, כזה שיושב ומקבל הנחיות ממשרד הבריאות.
אם בראשית הדברים בחודש מרץ, ראש השב"כ פרסם הודעה לפיה, העיסוק של מעקב אחרי ישראלים שלא למטרות הגנה מפני טרור נכפה על השב"כ, וזה התרחש רק מפני החשש הגדול מאימת המגפה וכי הם יהיו מעורבים רק במצבים בהם אין כל ברירה אחרת - בדיון אתמול הדברים נראו אחרת.
"ניסיון ליצור דיקטטורה דמוקרטית"
נציגי החברה האזרחית שהשתתפו בדיון, פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד עמיר כהנא מהאוניברסיטה העברית, טענו כי בתקופת המעבר, עד לחקיקה, חייבת הוועדה בכנסת להיות עם הידיים על ההגה, ולוודא שביצוע האיכונים יהיה במקרים חריגים בלבד כגון במצב שבו אדם לא יכול לעבור חקירה אפידימיולוגית מפאת מצבו הרפואי או כאשר מדובר בחולה המסרב לשתף פעולה עם המחקר האפידימיולוגי. לכך נוסף סעיף שלישי - סעיף סל - לפיו ראש שירותי הבריאות של משרד הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות, יוכלו לקבוע שגם בנוגע לחולים נוספים, יבצע השב"כ איכון.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, התנגדה לנוסח המקורי של החלטת הממשלה שבו נכתב שהנוהל יקבע על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, ראש המל"ל וראש השב"כ ובדיון ציינה כי אמות המידה: מה הם אותם המצבים חריגים, בהם השב"כ יכול לבצע איכון לפי החלטת משרד הבריאות, צריכים להיקבע על ידי הכנסת. לדבריה, בשל המצב החריג, כאשר אין חקיקה ראשית של הכנסת, העבודה של הממשלה מתוך "נוהל" כלשהו, המגדיר את הפריצה לניידים אישיים של האזרחים, חייבת להיות בפיקוח של הוועדה.
מטעם היעוץ המשפטי של משרד המשפטים, נזרי וזילבר, וגם מטעם היועץ המשפטי של השב"כ, טענו שהשב"כ לא מסכים להיות במקרה הזה רק קבלן הביצוע של משרד הבריאות. הם רוצים להיות חלק ממקבלי ההחלטות.
עוד במהלך הדיון טענו נהון, אלטשולר שוורץ וכהנא, כי מאחר וכל המגבלות במשק הוסרו כמעט לחלוטין, וישנן התקבצויות מרובות של אנשים ברחבי המדינה, הרי שכלי האיכון על ידי השב"כ איבד לחלוטין מן האפקטיביות שלו, שכן ליד כל אדם נמצאים בו זמנית אנשים רבים, כלי האיכון עשוי לשלוח רבים לבידודים מיותרים, וכי אחוז הטעות הוא גדול.
מרבית חברי הכנסת של הוועדה, צידדו בעמדת משרד המשפטים והשב"כ. ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו), היה היחיד שהצביע נגד. "אני מלווה את נושא איכון הטלפונים ע"י השב"כ מהדיון הראשון ועד היום. ראש הממשלה דהר להכניס את השב"כ, וגם את המשטרה, ללא קשר למצב החולי. הדיון היום הוא על צמצום, כשכבר שבועיים אחרי ההסמכה המקורית דיברנו שיש מקום לבטל אותה. אנשים לא מבינים, ולא רוצים להבין כנראה, שלראש הממשלה אין כוונה להפסיק את האיכונים. כשדנו בחוק הסמכת המשטרה קיימנו דיון מהותי ומצוין, והתברר שהמשטרה נכנסה לעשרות אלפי טלפונים של אזרחים ומצאה רק שלושה חולים שהפרו את חובת הבידוד. כל הדיבורים על גל שני הם רק כדי להכשיר את אמצעי השב"כ על האזרחים וניסיון ליצור דיקטטורה דמוקרטית", אמר אבידר.
גורם ביטחוני הבקיא בפרטי התהליך ודרש להישאר בעילום שם, מסר כי בניגוד לנטען בכתב, בדיון הבהירו נציגי השבכ ומשרד המשפטים, כי תכלית הבקרה הנדרשת של השב״כ היא צמצום השימוש בכלים הטכנולוגיים של השב"כ למקרים החריגים המפורטים בהחלטת הממשלה. זאת תוך בחינה מקצועית, טרם החלטה על שימוש בכלים אלו ובדבר ההתאמה לנסיבותיו של החולה הקונקרטי.