תקנות החירום לאיכון אזרחים ע"י השב"כ יוארכו בשלושה שבועות

ועדת המשנה לשירותים חשאיים, שהיא תת-ועדה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, התכנסה הבוקר (ג') פעם נוספת. בסיום הדיון הוחלט להאריך את תקנות שעת החירום בשלושה שבועות עד ל-26 במאי, ולאפשר לממשלה להניח תזכיר חוק בזמן הזה וגם לקבל נתונים נוספים באשר להתפרצויות נוספות. הוחלט כי לא יורחב השימוש בכלי האיכון בפרק זמן זה.

טרם התכנסותה שקלה הוועדה להאריך את תקנות שעת החירום לביצוע איכון אזרחים על-ידי השב"כ, והפעם הארכת תוקף עד ל-16 ביוני 2020.

כזכור, הממשלה הודיעה על מהלך איכון אזרחים שהיו במגעים עם חולי קורונה בראשית פרוץ המשבר. תקנות שעת החירום הוארכו מפעם לפעם, עד שמספר עורכי דין וגופים אזרחיים עתרו לבג"ץ נגד המעקב הדיגיטלי אחרי אזרחי ישראל, שנעשה למטרה של הגנה על בריאות העם.

בפסיקת בג"ץ נקבע כי יש להסדיר את הנושא בחקיקה ראשית ולא להותירו באמצעות תקנות שעת חירום, שהן למעשה פעילות חקיקה זמנית של הרשות המבצעת. בשל פסיקת בג"ץ, ועדת המשנה לשירותים חשאיים אפשרה לממשלה להודיע עד להיום (יום ג׳, 5 במאי) אם בכוונתה להגיש חוק.

כל דיוני ועדת המשנה, בראשות ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן) בנושא איכוני השב"כ התקיימו באופן חריג וראשוני אל מול המצלמות ערוץ הכנסת, כך שהציבור יכול לעקוב. חלק מחברי הוועדה הביעו ספקות באשר ליעילות ההליך לאור המספרים הנמוכים שהוצגו.

כך למשל, מתוך סך כל מקבלי הסמסים כתוצאה מאיכון מיקומם, רק 7% אותרו בסופו של דבר כחולי קורונה. במהלך כל תקופת המגפה, בין 17 במרץ ועד 25 באפריל, משרד הבריאות העביר לשב"כ את פרטיהם של 16 אלף אזרחים, ומתוכם השב"כ החזיר מידע בנוגע ל-12,500 אזרחים. הנתונים הגיעו ממידע שמסר משרד הבריאות. מהצד של השב"כ הנתונים הושארו מסווגים.

עוד לפי הנתונים, מספר הודעות סמס שנשלחו לאנשים בעקבות מגעים עם חולי קורונה הוא 78,800. כ-24% מתוך מקבלי הסמסים (כ-18,000 איש) דיווחו כי הם נכנסו לבידוד מחייב. כאמור, מתוך כלל מקבלי המסרונים, כ-7%, כ-5,000 איש נמצאו בסופו של דבר כחולי קורונה.

בנתוני הוועדה מצוין כי אותם 5,000 איש שהתבררו כחולים, ייתכן שנכנסו לבידוד מסיבות אחרות שאינן הודעת השב"כ, אלא עקב חקירה אפידימיולגית או ידיעה אישית שלהם על מגע עם חולה.

הממשלה מבקשת להעביר את הנושא בחקיקה ראשית, שתתיר ביצוע מעקב אחר חולים ומגעים באופן שגרתי. לפי הודעת הממשלה, הם ישלימו את החקיקה עד ל-14 ביוני, ולכן עד למועד זה מבקשת הממשלה מועדת השירותים החשאיים לאפשר המשך ביצוע איכון טלפונים על-ידי השב"כ. 

ראש המל"ל, מאיר בן שבת, אמר בדיוני הוועדה כי על אף שבעת הזו הנתונים טובים, דווקא בעת הזו הממשלה זקוקה לכלי שיאפשר פעילות כירורגית מהירה שתקטע את שרשרת ההדבקה ותאפשר לאוכלוסייה להמשיך בחייה. "אין לנו חלופות זמינות מתאימות לצורך הזה. החלופה היא סגרים על אוכלוסיות".

בן שבת השווה את המצב בו ישראל נמצאת כעת למב"מ, כלומר המערכה שבין המערכות - מונח מהעולם הצבאי שלרוב מתייחס להתקפות שישראל מבצעת בסוריה כדי לחסל פעילות איראנית.