גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגפת הקורונה לא חיסנה את חקלאי העולם מתחרות

אם היה נדמה שהמצוקה הכלכלית בימי המגפה תגרום לעולם להסתגר מאחורי חומות מכס, נתוני ארגון הסחר העולמי מראים אחרת ● מחצית המדינות התאימו את תנאי הסחר לקורונה, אבל רובן המוחלט בחרו דווקא להפחית תעריפים ● החשש ממחסור לא נגע לאוכל אלא לציוד רפואי

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס
עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חג הביכורים תפס אותנו השנה לפני שהמשק הספיק להפשיר ממשבר הקורונה. אם בשנה רגילה היה אפשר להסתפק בקשירת כתרים לתנובת החלב והדבש, הפעם עולות שאלות דוחקות על המדיניות הכלכלית שצריך לאמץ - בתחומי הייצור בכלל, ובחקלאות בפרט. לשר הכלכלה החדש עמיר פרץ יש תשובה נחרצת: "כל העולם בתקופת הקורונה לא מהסס לרגע, ומודיע שהתוצרת המקומית שלו תקבל הגנה", הוא אמר לאריה גולן ב"הבוקר הזה". לדבריו, הוא יעשה הכול כדי להגן על תוצרת הארץ ולהבטיח את המשך הייצור האסטרטגי המקומי, "כדי שלא נמצא את עצמנו במשבר כזה כמו הקורונה, או במלחמה, כשיש ענפים שלמים שאין בישראל".

אבל הגנה על חקלאים ויצרנים היא רק אחד הכלים בארסנל התגובות שמדינות יכולות לנקוט במשבר כלכלי. האם זאת באמת הייתה התשובה המקובלת בעולם לאתגר שיצרה המגפה? העובדות מלמדות שלא. למעשה, כמעט לא היו מדינות שניסו לצמצם את התחרות מחו"ל כדי לגונן על החקלאות המקומית.

המרכז לסחר בינלאומי (ITC), סוכנות משותפת של ארגון הסחר העולמי והאו"ם, יצר מאגר מידע מקיף על כ-300 שינויים זמניים בתנאי הסחר שמדינות העולם הנהיגו בחודשים החולפים כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. החוקרים מצאו ש-103 מדינות החליטו דווקא להקל על יבוא חלק מהמוצרים. המדינות האלה נמצאות בכל רחבי הגלובוס - באירופה, באמריקות, באפריקה ובמזרח אסיה. רק 10 מדינות בחרו רק להקשיח את המגבלות על היבוא, ובהן מצרים, ירדן, עיראק ואיראן. 14 מדינות, כמו רוסיה, סין, אוסטרליה וטורקיה, נקטו מדיניות מעורבת. 112 מדינות לא שינו את מדיניות הסחר שלהן לכאן או לכאן, רובן באפריקה, במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית. ישראל היא אחת מהן.
במילים פשוטות, לעומת 117 מדינות שהגיבו למשבר בהקלות מסוימות על היבוא, רק 24 מדינות הוסיפו חסמים.

נלחמים בקורונה, לא בתוצרת חוץ

הדרך הנפוצה ביותר לעודד יבוא בצל המגפה הייתה להפחית באופן זמני את תעריפי המכס על מוצרים מסוימים, ולעתים לבטל אותם לחלוטין. 83 מדינות, קבוצות של מדינות (כמו האיחוד האירופי או האיחוד הכלכלי האירו-אסייתי) וטריטוריות (כמו גיברלטר) בחרו באמצעי הזה. הקלות אחרות באו לידי ביטוי בהגדלת מכסות יבוא או הקטנת הביורוקרטיה הנדרשת מהיבואנים. רק מדינה אחת ויחידה במאגר של ITC החליטה להעלות את שיעור המכס: באיי פיג'י התייקר המכס על יבוא דלקים. אבל במקביל, פיג'י הפחיתה את המכס על יבוא צורכי רפואה.

תעריפי המכס לא העידו על מצוקת מזון

רוב צעדי החירום האלה לא נגעו כלל לתנובה חקלאית. ההקלות על היבוא נגעו בדרך כלל לאספקת ציוד רפואי: תרופות, מסכות, אמצעי מיגון, מכונות הנשמה. 80 מדינות ניסו למנוע מחסור בציוד רפואי באמצעות הורדת מכסים, צמצום ביורוקרטיה והקלות אחרות. רק 19 מדינות הטילו הקלות דומות על יבוא מזון. נראה שהדאגה העיקרית לא הייתה מחסור באוכל, אלא במוצרים חיוניים להתגוננות מהנגיף עצמו.

ההגבלות המעטות שהוטלו על יבוא נועדו בדרך כלל להגן לא על היצרנים המקומיים, אלא על בריאותם של הקונים. כמה מדינות אפריקאיות שנשענות על בגדי יד-שנייה מהמערב, כמו קניה, אוגנדה וזימבבואה, אסרו לייבא לשטחן מוצרי טקסטיל משומשים. הן חששו שהבדים ישמשו להפצת הנגיף. האגודה למוצרי טקסטיל יד שנייה ומוצרים ממוחזרים (SMART) ניסתה להניא אותן מהאיסור, בטענה שהחשש הזה בלתי מבוסס, אבל עד כה אוגנדה היא היחידה שחזרה בה מהאיסור.

מטעמים דומים, כמה מדינות אסרו יבוא של בעלי חיים. גאורגיה, ירדן ורוסיה אסרו לייבא חיות בר מסין. הרוסים הטילו הגבלות מיוחדות על הבאת "חיות אקזוטיות", אבל האיסור הזה בוטל בינתיים. סין, מצדה, וגם וייטנאם, הטילו איסור גורף על יבוא חיות בר. גם כאן, המניעים היו קשורים כנראה למרק עטלפים יותר מאשר לדאגה לכלכלה המקומית.
לא כל השינויים במדיניות היבוא נבעו כמובן מהקורונה. לפני כשנתיים, ב-2018, פרצה מלחמת סחר בין ארה"ב לסין. במאבק הזה הכבירו שתי המדינות עוד ועוד מכסי מגן זו על תוצרתה של זו. יכולנו לצפות שדווקא בזמן המגפה, כשארצות העולם מתחרות על השגת ציוד רפואי, מלחמת הסחר הזו תעלה מדרגה. המציאות הייתה יותר מורכבת: מצד אחד, סין וארה"ב דווקא הקלו זמנית את היבוא זו מזו. מצד שני, בתחילת מאי סין הטילה מכס על יבוא שעורה מאוסטרליה, צעד שפרשנים קשרו למלחמת סחר.

שומרים את מכונות ההנשמה קרוב לחזה

על כל פנים, הנתונים מאשרים שגם במדינות אחרות מוטרדים מהאתגר שפרץ הצביע עליו - הבטחת כושר ייצור מקומי. במדינות רבות חששו שלמרות הסרת החסמים, יהיה קושי להשיג בחו"ל מוצרים חיוניים. לכן רוב השינויים הזמניים בתנאי הסחר נועדו להקשות על מכירת התוצרת המקומית לחו"ל. במאגר המידע של ITC נמצאו 98 מדינות שהטילו הגבלות מסוימות על היצוא משטחן. רק חמש מדינות החליטו להקל על היצוא: הודו, פקיסטן, גרמניה, זמביה וג'מייקה.

רוב ההגבלות האלה נועדו להשאיר ציוד רפואי חיוני בתוך גבולות המדינה. ישראל, למשל, אסרה בזמן המשבר לייצא מכונות הנשמה. רק מדינות מעטות הגבילו יצוא של מוצרי מזון.
צעדים כאלה לצמצום היצוא עוררו בעולם חשש מפגיעה בשרשראות האספקה. כמה מהמדינות החברות בארגון הסחר העולמי - ובהן מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ברזיל, סין ועוד - פרסמו ב-22 באפריל הצהרה משותפת שבה הבטיחו "לנהוג בריסון בהקמה של מחסני מזון מקומיים למוצרים חקלאיים המיועדים לרוב ליצוא". מחסנים כאלה עלולים לשמש לאגירת תוצרת חקלאית מקומית שבימים כתיקונם הייתה נשלחת לשווקים זרים. בכל מקרה, גם אם אפשר לראות באגרנות כזאת הגנה על הצרכנים המקומיים, קשה יותר לראות בה הגנה על היצרנים. 

לקריאה נוספת:

מעקב אחר מדיניות הסחר בימי הקורונה - מרכז הסחר הבינלאומי
"התגובה למגפת הקורונה: סחר חופשי ואמין במוצרי חקלאות", ועדת החקלאות בארגון הסחר העולמי
"קוביד-19 ומסחר בינלאומי", OECD
מלחמת הסחר סין-ארה"ב - אתר גלובס

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום