גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגפת הקורונה לא חיסנה את חקלאי העולם מתחרות

אם היה נדמה שהמצוקה הכלכלית בימי המגפה תגרום לעולם להסתגר מאחורי חומות מכס, נתוני ארגון הסחר העולמי מראים אחרת ● מחצית המדינות התאימו את תנאי הסחר לקורונה, אבל רובן המוחלט בחרו דווקא להפחית תעריפים ● החשש ממחסור לא נגע לאוכל אלא לציוד רפואי

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס
עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חג הביכורים תפס אותנו השנה לפני שהמשק הספיק להפשיר ממשבר הקורונה. אם בשנה רגילה היה אפשר להסתפק בקשירת כתרים לתנובת החלב והדבש, הפעם עולות שאלות דוחקות על המדיניות הכלכלית שצריך לאמץ - בתחומי הייצור בכלל, ובחקלאות בפרט. לשר הכלכלה החדש עמיר פרץ יש תשובה נחרצת: "כל העולם בתקופת הקורונה לא מהסס לרגע, ומודיע שהתוצרת המקומית שלו תקבל הגנה", הוא אמר לאריה גולן ב"הבוקר הזה". לדבריו, הוא יעשה הכול כדי להגן על תוצרת הארץ ולהבטיח את המשך הייצור האסטרטגי המקומי, "כדי שלא נמצא את עצמנו במשבר כזה כמו הקורונה, או במלחמה, כשיש ענפים שלמים שאין בישראל".

אבל הגנה על חקלאים ויצרנים היא רק אחד הכלים בארסנל התגובות שמדינות יכולות לנקוט במשבר כלכלי. האם זאת באמת הייתה התשובה המקובלת בעולם לאתגר שיצרה המגפה? העובדות מלמדות שלא. למעשה, כמעט לא היו מדינות שניסו לצמצם את התחרות מחו"ל כדי לגונן על החקלאות המקומית.

המרכז לסחר בינלאומי (ITC), סוכנות משותפת של ארגון הסחר העולמי והאו"ם, יצר מאגר מידע מקיף על כ-300 שינויים זמניים בתנאי הסחר שמדינות העולם הנהיגו בחודשים החולפים כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. החוקרים מצאו ש-103 מדינות החליטו דווקא להקל על יבוא חלק מהמוצרים. המדינות האלה נמצאות בכל רחבי הגלובוס - באירופה, באמריקות, באפריקה ובמזרח אסיה. רק 10 מדינות בחרו רק להקשיח את המגבלות על היבוא, ובהן מצרים, ירדן, עיראק ואיראן. 14 מדינות, כמו רוסיה, סין, אוסטרליה וטורקיה, נקטו מדיניות מעורבת. 112 מדינות לא שינו את מדיניות הסחר שלהן לכאן או לכאן, רובן באפריקה, במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית. ישראל היא אחת מהן.
במילים פשוטות, לעומת 117 מדינות שהגיבו למשבר בהקלות מסוימות על היבוא, רק 24 מדינות הוסיפו חסמים.

נלחמים בקורונה, לא בתוצרת חוץ

הדרך הנפוצה ביותר לעודד יבוא בצל המגפה הייתה להפחית באופן זמני את תעריפי המכס על מוצרים מסוימים, ולעתים לבטל אותם לחלוטין. 83 מדינות, קבוצות של מדינות (כמו האיחוד האירופי או האיחוד הכלכלי האירו-אסייתי) וטריטוריות (כמו גיברלטר) בחרו באמצעי הזה. הקלות אחרות באו לידי ביטוי בהגדלת מכסות יבוא או הקטנת הביורוקרטיה הנדרשת מהיבואנים. רק מדינה אחת ויחידה במאגר של ITC החליטה להעלות את שיעור המכס: באיי פיג'י התייקר המכס על יבוא דלקים. אבל במקביל, פיג'י הפחיתה את המכס על יבוא צורכי רפואה.

תעריפי המכס לא העידו על מצוקת מזון

רוב צעדי החירום האלה לא נגעו כלל לתנובה חקלאית. ההקלות על היבוא נגעו בדרך כלל לאספקת ציוד רפואי: תרופות, מסכות, אמצעי מיגון, מכונות הנשמה. 80 מדינות ניסו למנוע מחסור בציוד רפואי באמצעות הורדת מכסים, צמצום ביורוקרטיה והקלות אחרות. רק 19 מדינות הטילו הקלות דומות על יבוא מזון. נראה שהדאגה העיקרית לא הייתה מחסור באוכל, אלא במוצרים חיוניים להתגוננות מהנגיף עצמו.

ההגבלות המעטות שהוטלו על יבוא נועדו בדרך כלל להגן לא על היצרנים המקומיים, אלא על בריאותם של הקונים. כמה מדינות אפריקאיות שנשענות על בגדי יד-שנייה מהמערב, כמו קניה, אוגנדה וזימבבואה, אסרו לייבא לשטחן מוצרי טקסטיל משומשים. הן חששו שהבדים ישמשו להפצת הנגיף. האגודה למוצרי טקסטיל יד שנייה ומוצרים ממוחזרים (SMART) ניסתה להניא אותן מהאיסור, בטענה שהחשש הזה בלתי מבוסס, אבל עד כה אוגנדה היא היחידה שחזרה בה מהאיסור.

מטעמים דומים, כמה מדינות אסרו יבוא של בעלי חיים. גאורגיה, ירדן ורוסיה אסרו לייבא חיות בר מסין. הרוסים הטילו הגבלות מיוחדות על הבאת "חיות אקזוטיות", אבל האיסור הזה בוטל בינתיים. סין, מצדה, וגם וייטנאם, הטילו איסור גורף על יבוא חיות בר. גם כאן, המניעים היו קשורים כנראה למרק עטלפים יותר מאשר לדאגה לכלכלה המקומית.
לא כל השינויים במדיניות היבוא נבעו כמובן מהקורונה. לפני כשנתיים, ב-2018, פרצה מלחמת סחר בין ארה"ב לסין. במאבק הזה הכבירו שתי המדינות עוד ועוד מכסי מגן זו על תוצרתה של זו. יכולנו לצפות שדווקא בזמן המגפה, כשארצות העולם מתחרות על השגת ציוד רפואי, מלחמת הסחר הזו תעלה מדרגה. המציאות הייתה יותר מורכבת: מצד אחד, סין וארה"ב דווקא הקלו זמנית את היבוא זו מזו. מצד שני, בתחילת מאי סין הטילה מכס על יבוא שעורה מאוסטרליה, צעד שפרשנים קשרו למלחמת סחר.

שומרים את מכונות ההנשמה קרוב לחזה

על כל פנים, הנתונים מאשרים שגם במדינות אחרות מוטרדים מהאתגר שפרץ הצביע עליו - הבטחת כושר ייצור מקומי. במדינות רבות חששו שלמרות הסרת החסמים, יהיה קושי להשיג בחו"ל מוצרים חיוניים. לכן רוב השינויים הזמניים בתנאי הסחר נועדו להקשות על מכירת התוצרת המקומית לחו"ל. במאגר המידע של ITC נמצאו 98 מדינות שהטילו הגבלות מסוימות על היצוא משטחן. רק חמש מדינות החליטו להקל על היצוא: הודו, פקיסטן, גרמניה, זמביה וג'מייקה.

רוב ההגבלות האלה נועדו להשאיר ציוד רפואי חיוני בתוך גבולות המדינה. ישראל, למשל, אסרה בזמן המשבר לייצא מכונות הנשמה. רק מדינות מעטות הגבילו יצוא של מוצרי מזון.
צעדים כאלה לצמצום היצוא עוררו בעולם חשש מפגיעה בשרשראות האספקה. כמה מהמדינות החברות בארגון הסחר העולמי - ובהן מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ברזיל, סין ועוד - פרסמו ב-22 באפריל הצהרה משותפת שבה הבטיחו "לנהוג בריסון בהקמה של מחסני מזון מקומיים למוצרים חקלאיים המיועדים לרוב ליצוא". מחסנים כאלה עלולים לשמש לאגירת תוצרת חקלאית מקומית שבימים כתיקונם הייתה נשלחת לשווקים זרים. בכל מקרה, גם אם אפשר לראות באגרנות כזאת הגנה על הצרכנים המקומיים, קשה יותר לראות בה הגנה על היצרנים.

לקריאה נוספת:

מעקב אחר מדיניות הסחר בימי הקורונה - מרכז הסחר הבינלאומי
"התגובה למגפת הקורונה: סחר חופשי ואמין במוצרי חקלאות", ועדת החקלאות בארגון הסחר העולמי
"קוביד-19 ומסחר בינלאומי", OECD
מלחמת הסחר סין-ארה"ב - אתר גלובס

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גיאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר הולכים צפונה ודרומה", כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה עלי איוב התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה גדולה במזרח התיכון

אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"