גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי פייסבוק ו"ניו יורק טיימס" צודקים

הדרך היחידה של עובדי פייסבוק ו"ניו יורק טיימס" להתנער ממדיניות המעסיקים, הייתה להביע ביקורת אישית בנושא ולתת לה הד ● בכך הם בידלו עצמם מהמעסיק ואחזו מחדש בזהותם האישית

"ניו יורק טיימס" / צילום: רויטרס
"ניו יורק טיימס" / צילום: רויטרס

גל המחאות ואירועי האלימות והביזה ששוטף את ארה"ב, הציפו מחדש את בעיית הגזענות שם. הרקע לשיח הוא לאו דווקא האירוע עצמו (לגביו קיים גינוי גורף), אלא התבטאויות שבאו בעקבותיו, מפי הנשיא דונלד טראמפ או סנטורים רפובליקנים אחרים. עוצמת האירועים הביאה לכך שעובדים אמריקאים, שנתפסים ככאלה שעבודתם היא מעל הכןל, העזו להביע עמדה נגד מעסיקם, על רקע מדיניות שנתפסה בעיניהם כבלתי נאותה ביחס לנושא הטעון הזה.

עובדי פייסבוק ביקרו את מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, על כך שנמנע מלהסיר פוסטים שפרסם הנשיא דונלד טראמפ לגבי המהומות בארה"ב, וסירב להצמיד להם "אזהרה", כי מדובר בהסתה לאלימות. הביקורת הגיעה מעובדים בדרגים שונים, באופן גלוי, והועלתה גם ברשת החברתית וגם בקבוצות שיח פנימיות בארגון. העובדים ציפו שצוקרברג יגלה מעורבות, ויפעל כפי שפעלה טוויטר, שאף חסמה חלק מציוצי הנשיא.

גם עובדי "ניו יורק טיימס" ביקרו את הנהלת העיתון, על כך שפרסמה טור דעה של הסנטור הרפובליקני טום קוטון, הקורא לצבא להיכנס לערים כדי לעצור את המהומות. עוצמת הביקורת של העיתונאים הייתה יוצאת דופן והושמעה גם מחוץ לעיתון, באמצעי תקשורת אחרים. טענתם הייתה כי פרסום הטור מעמיד באור שלילי את כל העובדים האפרו-אמריקאים בעיתון, ומבייש אותם.

עובד רשאי לבקר את מדיניות המעסיק, במסגרת זכותו הכללית לחופש ביטוי. במגזר הפרטי קיים לעובד מרחב להבעת דעה אישית, בפרט אם היא מושמעת בצינורות הפנימיים של הארגון, ובמקרה של פייסבוק - בפלטפורמה שהארגון יצר בעצמו. ביקורת על מדיניות המעסיק, שלא מכוונת לגרימת נזק בזדון ושמנוסחת באופן מכובד, אינה עבירת משמעת ואינה עילת פיטורים. אלא שעובד המבקר את מעסיקו, לוקח סיכון: הוא עלול למצוא עצמו מפוטר בשל נימוק אחר, בפרט בארה"ב, בה זכות המעסיק לפטר כמעט ואינה מוגבלת ואינה מחייבת הנמקה. בהינתן אלה, הביקורת שהושמעה כלפי פייסבוק ו"ניו יורק טיימס" מפי עובדיהם, באופן גלוי ופומבי, היא יוצאת דופן בעולם העבודה האמריקאי וממחישה איזו חשיבות מייחסים העובדים למדיניות הציבורית של המעסיק.

כאן עולה שאלה מעניינת: האם העובדים רשאים לדרוש ממעסיק להיות שותפים או לכל הפחות להשפיע, בקביעת המדיניות הציבורית או החברתית של הארגון? על פניו, המעסיק הוא זה שקובע את מדיניות הארגון בנושאים ציבוריים. אלא שהמציאות מורכבת הרבה יותר. העובדים רואים עצמם, בצדק, שותפים להליכי העבודה ולמוצר המוגמר שמשווק המעסיק. ככל שהעובדים משקיעים שעות רבות יותר במקום העבודה וככל שהם מעורבים יותר בתהליכי הפיתוח של המוצר - כך מתפתחת אצלם תחושת אחריות והזדהות עם התוצר הסופי. המעסיקים עצמם, בפרט בחברות בעלות מיתוג יוקרתי, משקיעים הון וחינוך אינסופי על מנת לפתח אצל עובדיהם גאוות יחידה ותחושת השתייכות, מתוך הבנה שכך יפיקו מהם את המרב.

מהמקום הזה, שבו זהותו העצמית של העובד כמעט מתבטלת והוא הופך להיות חלק מהארגון, העובדים מעוניינים להשפיע על השימוש במוצר שיצרו למטרות ראויות. השקעתם בפיתוח המוצר אינה בהון כספי, אלא בהון האנושי, וכמשקיעים הם מעוניינים לשלוט בפירות ההשקעה. מדובר בתופעה שמתחילה להתפשט בחברות בעמק הסיליקון. עובדי גוגל ואמזון, שעוסקים בפיתוח בינה מלאכותית, פעלו, כל אחד בנפרד, לבלום שימוש בטכנולוגיה על ידי הפנטגון או המשטרה לצרכים אזרחיים; עובדי מיקרוסופט לא הסכימו לעבוד עם רשויות ההגירה בשל הפרדת המשפחות בגבול מקסיקו. טענת העובדים בכל המקרים הייתה, שיש להם מעמד בכל הנוגע לשימוש הראוי בטכנולוגיה שפיתחו.

יש צדק רב בעמדת העובדים, בפרט כאשר מתבוננים בתמונת הראי. לפסיקה בישראל הגיעו מספר מקרים בהם עובד פרסם דעה בנושא פוליטי או ציבורי בחשבון הפייסבוק האישי שלו, בו נרשם מקום עבודתו. המעסיק סבר שמדובר בפוסט לא ראוי ופיטר את העובד (עובדת שהעלתה כפרופיל בפייסבוק תמונת מחבל המבצע פיגוע דקירה; עובדת שפרסמה תגובה שמחה לידיעה על אירוע בו נהרגו 13 חיילי צה"ל). טענות המעסיקים היו כי פרסום פוסטים כאלה נוגד את רוח הארגון ואת השקפתם, ומכתים את שמם. מכאן, שהזהות הארגונית של עובד עם מעסיקו היא דו-צדדית: כשם שדעה אישית של עובד מיוחסת למעסיק, עמדה ציבורית של מעסיק משליכה על האופן בו נתפסים עובדיו.

פייסבוק אמנם אינה עיתון, אבל היא הפכה להיות מקור מידע מרכזי ובמה רחבה להחלפת דעות. "ניו יורק טיימס" הוא מוסד עיתונאי מוביל ואדיר השפעה. כשהבעלים של אמצעי תקשורת רבי-עוצמה כאלה נתפסים כתומכים בצעדים כוחניים של הנשיא, מתקבעת בציבור תפיסה שמדובר בדעה כלל-ארגונית. הדרך היחידה של עובדי פייסבוק ו"ניו יורק טיימס" להתנער ממדיניות המעסיקים, הייתה להביע ביקורת אישית בנושא, ולתת לה הד. בכך, הם בידלו עצמם מהמעסיק ואחזו מחדש בזהותם האישית .

בכל מקרה, להסתייגויות העובדים יהיו מחירים נוספים, ומעניין לבדוק באיזה מיקום תדורג פייסבוק ברשימת מקומות העבודה המועדפים של גלאסדור, אחרי שתיקת צוקרברג.

הכותבת היא מומחית לדיני עבודה, מייסדת משרד עורכי הדין רובין שמואלביץ ובין היתר מייצגת את "גלובס"

עוד כתבות

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ג'זוף עאון, נשיא לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק