נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
בית המשפט העליון קבע כי "חוק ההסדרה" אינו חוקתי והורה על בטלותו. ברוב של שמונה שופטים נגד עמדת המיעוט של השופט נעם סולברג, החליט בג"ץ לפסול את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, אשר נועד להסדיר התיישבות שלא כדין על מקרקעין באזור יהודה ושומרון, ובכלל זה על מקרקעין בבעלות פרטית פלסטינית.
החוק קובע מנגנון להכשרה בדיעבד של התיישבות במקרקעין שהבנייה בהם נעשתה על-ידי מי שאינו בעל הזכות במקרקעין, אך בתום-לב או בהסכמת המדינה, כהגדרתה בחוק.
בית המשפט קבע כי חוק ההסדרה פוגע בזכות הקניין ובזכות לשוויון של תושבי האזור הפלסטינים, ומקנה עדיפות מובהקת לאינטרסים של המתיישבים הישראלים על פני תושבי האזור הפלסטינים, ללא כל בחינה פרטנית של הנסיבות שבהן הוקמה ההתיישבות ושל מעורבות המדינה בהקמתה, ומבלי ליתן משקל מספק למעמדם המיוחד של תושבי האזור הפלסטינים כ"תושבים מוגנים" בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית.
לטענת שופטי הרוב, החוק מכשיר בדיעבד נטילה כפויה ובלתי חוקית של זכויות שימוש וחזקה במקרקעין שיש בהם בעל זכויות, וביחס למקרקעין שאין בהם בעל זכות מוסיף החוק וקובע כי הם יירשמו כרכוש ממשלתי בתוך 12 חודשים, אלא אם כן עלה בידי הטוען לזכויות להוכיח בתוך פרק זמן זה את בעלותו בהם.
בהיבט התכנוני עמד בית המשפט על הפגיעה בזכות לשוויון הנגרמת בשל היחס השונה והמיטיב שלו זוכים על-פי חוק ההסדרה עברייני בנייה ישראלים באזור, בהשוואה לעברייני בנייה פלסטינים באזור ולמעשה גם בהשוואה לעברייני בנייה בתוך ישראל עצמה.
לטענת בג"ץ, הפגיעה הנגרמת לזכויות היא חמורה ומובהקת, ואין מנוס מן המסקנה שפגיעה זו אינה מידתית, ושהנזק הנגרם כתוצאה מן החוק עולה על תועלתו. זאת, בייחוד נוכח קיומם של אמצעים חלופיים בדין העשויים ליתן מענה לתכלית הראויה שביסוד חוק ההסדרה, תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין ובזכות לשוויון, וזאת בחלק לא מבוטל מן המקרים.
"פתרון לא שגרתי לבעיה לא שגרתית"
מנגד, השופט נעם סולברג סבר כי ניתן להסתפק בתיקון החוק בדרך של צמצום הגדרת המונחים "התיישבות" ו"מדינה". לדברי סולברג, החוק מבקש להציב פתרון לא שגרתי לבעיה קשה ולא שגרתית, ומשכך לא ניתן לבחון אותו בכלים המשפטיים הרגילים המצויים בידינו.
לגישתו של סולברג, חוק ההסדרה אכן פוגע בזכות החוקתית לקניין ובזכות החוקתית לשוויון, ואולם התכליות שביסודו - הסדרת, ביסוס ופיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון ומתן מענה למתיישבים שבנו את בתיהם באזור בתום-לב - הן תכליות ראויות.
לדבריו, ביקורת השיפוטית צריכה להיעשות על רקע המציאות המורכבת מבחינה עובדתית ומשפטית, שהביאה לחקיקתו של חוק ההסדרה, מורכבות שאינה מאפיינת מצבים "רגילים" של הסדרת בנייה בלתי חוקית.
לעמדת סולברג, חוק ההסדרה סוטה אומנם מן ההסדרים המקובלים בדין ביחס לבנייה על מקרקעי הזולת, אולם נסיבות חריגות עשויות להצדיק צעדים חריגים.
השופט סולברג הציע לצמצם את הגדרת המונח "התיישבות" כך שלא יכלול שטחים חקלאיים ושטחי ייצור, שפינויים אינו דומה לפינוי בית מגורים; וכן הציע לצמצם את הגדרת המונח "מדינה" למוסדות השלטון המרכזי בלבד, ולא לכלול בהגדרה את מוסדות השלטון המקומי ואת הגופים המיישבים.
כזכור, באופן חריג סירב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגן על החוק, ובעתירות שהוגשו נגד החוק תמך היועץ בעמדת העותרים, שטענו כי החוק אינו חוקתי, ודינו להתבטל.
הממשלה יוצגה בעתירות על-ידי ד"ר הראל ארנון בייצוג פרטי. העתירות הוגשו במרץ 2017, הדיון התקיים ביוני 2018, וכעת, לאחר למעלה מ-3 שנים, ניתן פסק הדין אשר מבטל את החוק.
פסק דין זה מצטרף לפסק נוסף של בג"ץ שניתן לאחרונה והורה על ביטול חוק הפיקדון לאזרחים זרים, אשר נועד לעודד יציאה מהארץ של העובדים הזרים הלא חוקיים.
תגובות: "בג"ץ איבד את זה"
מהליכוד נמסר בתגובה: "מצער שבג"ץ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה. נפעל כדי לחוקק את החוק מחדש".
מכחול לבן נמסר בתגובה: "חוק ההסדרה במתכונתו מנוגד למצב החוקתי בישראל, והבעייתיות המשפטית בעניינו הייתה ידועה עוד במועד אישורו בכנסת. אנו מכבדים את הכרעת בג"ץ, ונדאג שהיא תמומש".
ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, יו"ר כחול לבן, מסר בתגובה: "בג"ץ פסל הערב את חוק ההסדרה. זו הייתה פסילה צפויה. החוק עורר בעיות קשות עוד בתהליך החקיקה שלו, ואסור היה להעביר אותו מלכתחילה. חבריי לכחול לבן ואני נדאג שפסיקות בג"ץ יכובדו, לא תהיה כל פגיעה בשלטון החוק. אני מקבל בהבנה ביקורת כשהיא נעשית בצורה מכובדת, ואני מודיע כי תמיד אפעל לסייע לכל אזרח ישראלי שניתן לסייע לו ברמה האנושית ובמסגרת החוק - בין אם הוא מתנחל או קיבוצניק, יהודי, ערבי או דרוזי, דתי או חילוני.
"היום בביקורי באוגדת איו"ש סיפרתי לחברי מועצת יש"ע כי הצעד שעשיתי בכדי להיכנס לממשלה נבע מדאגה עמוקה שלי לאחדות החברה הישראלית בעת המשבר שפקד אותנו. בכדי שנהיה מאוחדים כחברה, אנחנו חייבים לכבד את שלטון החוק, לבקר בצורה עניינית, וגם אם יש מחלוקות עמוקות בינינו - נתמודד איתן תמיד כאחים, ולא כשונאים".
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, מסר בתגובה: "הכנסת לא תחריש עוד נוכח הפגיעה המתמשכת בסמכויותיה ובמעמדה. בית המשפט העליון רמס היום שוב, כמנהגו הפסול, את הדמוקרטיה הישראלית ואת זכויות האדם הבסיסיות של רבים מאזרחי ישראל. הפסיקה שניתנה, על פניה בחוסר סמכות, קורעת קרע נוסף בחברה הישראלית ותפגע עוד יותר באמון הציבור בבית המשפט העליון ובשופטיו. בית המשפט העליון צועד בצעדי ענק אל עבר משבר חוקתי שלא היה כמותו בישראל. הכנסת לא תחריש עוד נוכח הפגיעה המתמשכת בסמכויותיה ובמעמדה".
שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין מסר בתגובה: "בג"ץ איבד את זה. הוא הופך את עצמו לרשות המחוקקת, לרשות המבצעת ולרשות השופטת בו-זמנית. חייבים לשים לכך סוף. הדרך לכך היא באמצעות פסקת ההתגברות. אם בג"ץ לא מכיר במגבלותיו, על הכנסת לשרטט את המגבלות".
שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, מסרה בתגובה: "פסילת חוק ההסדרה על-ידי שופטי בג"ץ מוכיחה (שוב) את חשיבותה של פסקת התגברות. הקואליציה הנוכחית מנציחה את הפיראטיות המשפטית של בג"ץ. אני קוראת לראש הממשלה וליו"ר הכנסת לתמוך בפסקת ההתגברות שאביא להצבעה, כדי להסדיר אחת ולתמיד את היחסים בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת, ולא להסתפק בספינים והודעות לתקשורת. מינוי שופטים שמרנים שוב הוכח כמשמעותי בדעת המיעוט של השופט סולברג, וגם מאמץ זה ייבלם בממשלת השמאל של גנץ ונתניהו".
יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ, מסר בתגובה: "טוב עשה בג"ץ שפסל את חוק ההפקעה. החוק הגזעני נועד לנשל פלסטינים מאדמותיהם הפרטיות לטובת בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות. זה חוק שמתאים לתקופות ולמדינות מהסוג החשוך ביותר. חוק ההפקעה הוא חוק של גזל שנוגד את אמות המוסר הבסיסיות ביותר. כדאי ללמוד לקח מביטול החוק הזה גם הלאה, לתוכנית הסיפוח שתיצור עוול גדול בהרבה".
שר התקשורת יועז הנדל ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר, מסרו בתגובה: "יש לכבד את החלטות בג"ץ גם ברגעים קשים כשאינן מתיישבות עם רצוננו. עתיד ההתיישבות לא ייקבע באולם בית המשפט אלא על-ידי ממשלת ישראל, שלפתחה מונחת הזדמנות היסטורית להחיל ריבונות".
שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן) מסר בתגובה: "הבעייתיות בחוק ההסדרה הייתה ידועה לממשלת ישראל כבר מהרגע הראשון, ופסילתו הייתה צפויה לכל הגורמים במערכת הפוליטית. הכרעת בג"ץ הולכת יד ביד עם המצב החוקתי בישראל, וכמובן שנכבד אותה. את המעמד החוקי של רבים מהבתים בהתנחלויות ניתן להסדיר, אולם עלינו לעשות זאת בצורה מושכלת ובהסכמה רחבה".