התגובות לפרישתו של השופט אורנשטיין מדגימות שאמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשפל חסר תקדים
נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, הודיע השבוע במפתיע על פרישה מכס השיפוט. הנימוק הרשמי הוא שחיקה, אך ברור כי ההתפטרות היא בין היתר על רקע ביקורת חריפה שספג לאחרונה סביב פרסום הקלטות השיחות בינו לבין ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, שנסובו בעקיפין סביב המינוי שלו לתפקיד הרם.
עצוב לקרוא את התגובות בטוקבקים וברשתות החברתיות להודעת הפרישה של השופט אורנשטיין. זהו עוד ביטוי לחולשה ולהתפוררות של האמון הציבורי במערכת המשפט שלנו. חלק גדול מהתגובות מטילות רפש של ממש בשופט עצמו, במערכת שמינתה וקידמה אותו ובפסקי דין שנתן. נראה שהשופטים ומערכת המשפט מאבדים את שאריות האמון של הציבור, וזאת דווקא בתקופה בה רבים כל-כך זקוקים לסעד משפטי, להכרעה, לצדק ולמשפט.
צריך להבין - בלי אמון הציבור במערכת המשפט, בשופטים, בטוהר הליך הבחירה של שופטים וביכולת שלהם לשפוט בהגינות בשכל ישר ובחמלה, לא ניתן לקיים כאן חברה מסודרת, שלא לומר מדינת חוק ראויה. לא מדובר רק בהליכים הנדירים כל-כך של בג"ץ ובשאלות ציבוריות שנויות במחלוקת, אלא במערכת שעסוקה כל יום בדיונים ובהחלטות ובהכרעות חשובות בסכסוכים ובאכיפת החוק שנוגעים לכל אזרח לכל אדם.
העובדה שהליך המינוי של נשיא בית המשפט המחוזי הוכתם, ושהשמועות בסוף הכריעו את השופט, כמו גם התגובות המתלהמות והעוינות כל-כך להודעת הפרישה, כל אלה מעוררים אצלי עצב על מצבה של המערכת ומחשבות על הצורך העמוק והדחוף בשינוי.
השופט אורנשטיין היה שופט חשוב, משפטן טוב וחכם, שתרם תרומה של ממש למערכת המשפט וכתב פסקי דין רבים בנושאים מגוונים. ברור שיש מחלוקות, שיש גם טעויות, ושהיו גם שגיאות. עדיין, זה הרגע לומר לו תודה להצטער שהוא נאלץ לעזוב, ולאחל לו הצלחה, ולכולנו, שנצליח לתקן את מערכת המשפט שלנו.
זהו גם רגע להתבונן במראה שהוא שם לנו מול העיניים, מראה על השחיקה ועל הקושי של התפקיד, של מי שעובד במערכת עמוסה כל-כך, עומד בלחצים כבדים, זקוק כמו אוויר לנשימה לאמון ציבורי ומתקשה לקבל אותו.
כל מי שמכיר מקרוב את מערכות החוק והמשפט בישראל, יודע שהשיח הציבורי האלים והחריף סביב בתי המשפט, הפרקליטות, המשטרה ועורכי הדין, משפיע על כולנו. מי שחשב שהוא יזכה למעט כבוד והערכה על כך שלמד משפטים ועל כך שהוא עוסק במערכת שמנסה לקדם סדר, צדק, שכל ישר וחמלה, יודע שהיום הוא מקבל את ההפך הגמור. מזמן כבר לא מדובר רק בבדיחות עורכי דין, אלא בהשפלה של מקצוע ושל המנהיגים שעומדים בראש המערכות שלו, כלומר פרקליטים בכירים, סנגורים מרכזיים ושופטים.
לכולנו יש אחריות למצב הזה, והוא חייב להשתנות. הפרישה של השופט אורנשטיין היא הזדמנות לחשבון-נפש ולשינוי במערכת המשפט כולה. אין לנו מערכת משפט חלופית.
הכותב הוא עורך דין, שותף מייסד בפירמה קרניאל ושות', לשעבר רקטור האקדמיה בבצלאל
