אישי ציבור ערבים וראשי רשויות מפגינים מול משרד האוצר / צילום: דוברות הרשימה המשותפת
משבר הקורונה היה והינו אחד ממצבי החירום המשמעותיים שרשויות ערבויות נדרשו להתמודד איתו. במרבית הרשויות המקומיות הערביות לא היה כמעט ניסיון בהתמודדות עם מצבי חירום, גם לא ביטחוניים. המציאות החדשה אליה הרשויות הערביות נקלעו ללא הכנה, יצרה אתגרים ומורכבויות והעלתה על נס את סוגיות הליבה שיש לטפל בהן בחברה הערבית.
למעשה, הרשויות נדרשו מהיום למחר להקים מערכי חירום. נעשו בעבר תרגולים והכנות, אך גם אלה (שבדרך-כלל ממוקדות במלחמה או רעידת אדמה) לא יכלו להכין ולסייע בהערכות למשבר הקורונה.
הקושי הראשוני בהתמודדות ובהקמה של מערכי חירום, היה בהיעדר של פונקציות מקצועיות בתוך הרשויות המקומיות שיוכלו להוביל ולהנחות בכלים מקצועיים. אך האתגר היה כפול - לא רק היעדר כוח-אדם שערוך למצב, אלא גם העדר הסברה מונגשת לחברה הערבית. במצב זה, הרשויות נאלצו לאלתר ולהיעזר בגופים האזרחיים כדי לנסות ולייצר ודאות מקסימלית בתוך חוסר הוודאות ששרר במדינה וביישובים.
פערים בתשתיות התקשורת
מלבד היכולת להיות ערוכים למצב חירום ומחסור בכוח-אדם, המשבר הבליט את פערי התשתיות הגדולים הקיימים בחברה הערבית ובעיקר בתחום תשתיות התקשורת. בין אם תשתיות אינטרנט ובין אם תשתיות טלפוניה, במהלך התקופה הובהר לכולם כי המחסור בתשתיות תקשורת הולמות הוא גורם שמרחיב פערים ומקשה על החברה הערבית להסב את חייה לעבודה ולימודים מהבית.
על פני השטח זה נשמע כמו נושא משני, אך תשתיות התקשורת היו קריטיות כדי לאפשר לתלמידים רבים מכל השכבות להיות חלק ממערכי הלמידה מרחוק - כאשר אין תשתיות הולמות של אינטרנט, אי-אפשר ללמוד מרחוק. ובכלל, התבהר כי הנושא הטכנולוגי ברשויות לוקה בחסר, וראוי להעלות אותו על סדר היום.
חשוב להדגיש - הפערים הללו לא תלויים רק ברשויות. אין ספק כי הרשויות הערביות צריכות לדרוש ולהציף את הסוגיות הללו; אך זה בעיקר תפקידה של המדינה לזהות את הפער ולהחליט שהיא מתעדפת אותו, שזה הזמן להשקיע בתשתיות תקשורת וטכנולוגיה ברשויות ערבויות. לא הגיוני שבחדרה התשתיות מאפשרות לילדים ללמוד מרחוק, אך בבאקה אל-גרביה המשימה הופכת להיות אתגר מורכב מבחינה תשתיתית. המדינה צריכה לקבל החלטות, לתמרץ את חברות התקשרות ולייצר מציאות שתאפשר לכולם להתמודד וללמוד היטב.
הזדמנות למגזר החברתי
אך לא רק אתגרים - המשבר זימן גם הזדמנויות חשובות לשיתוף-פעולה ארצי של רשויות ערביות. הוקם חדר מצב ארצי בשיתוף מגוון גורמים, שסייע באופן ייחודי ובהתאם לצורכי החברה הערבית. היות שבתחילת הדרך משרד הבריאות לא הוציא חומרים בשפה הערבית, לא הנגיש בדיקות ומענים - ועד ראשי רשויות ערבויות יזמו והקימו חדר מצב ארצי. חדר המצב ביסס קשר עם גורמים שונים במשרדי הממשלה שהצליחו יחדיו לספק מענים. זו יוזמה מבורכת שטוב שתמשיך, כך שאפשר יהיה למקסם את שיתופי-הפעולה בשגרה ובמשבר הבא.
בנוסף, גם למגזר החברתי הייתה הזדמנות לדריסת רגל משמעותית ולביסוס שיתופי-פעולה מול הרשויות הערבויות. ראשי הרשויות הבינו את התפקיד החשוב של ארגונים חברתיים ובפרט את תפקידה החשוב של החברה האזרחית בשעת משבר. בשגרה החברה האזרחית פחות מוצאת עצמה בחיבור שוטף עם הרשויות המקומיות הערביות, משום שהיא שקועה בעבודה יומיומית מול פרטים וארגונים. המשבר, כאמור, שינה דינמיקה זו לטובה.
בימים בהם ממשלה חדשה מתחילה לעבוד, ובשעה בה מתגבשת תוכנית חומש חדשה לחברה הערבית, ראוי ונכון להגביר את הקשב לרשויות הערביות, לצרכים וללקחים שעלו מהמשבר האחרון. ההחלטה הקודמת, החלטה 922, הייתה בשורה חשובה על אף שיצרה אתגרים רבים בחברה הערבית. לכן, תיעדוף הצרכים שעלו במשבר הקורונה, לצד הצרכים הנוספים שראשי הרשויות יודעים להצביע עליהם, הם קריטיים כדי להמשיך ולחזק את החברה הערבית ובעיקר כדי לצלוח גם את המשבר הבא.
הכותב הוא מנהל תחום החברה הערבית בקרן אדמונד דה רוטשילד