תעשיית הבידור ספגה מכה אנושה בעקבות משבר הקורונה. ביקשנו משישה אמנים מוכרים - חמי רודנר, אורן ברזילי, נלי תגר, נדב אבקסיס, יונתן רזאל ופבלו רוזנברג - לספר על ההתמודדות עם הסגר, קשיי הפרנסה ועל הציפיות מהמדינה
"את תופסת אותי בצילומים של 'עד כאן' בתאגיד וזה בלון החמצן שלי כרגע, הדבר היחיד שמחזיק אותי. שלושה חודשים אני לא עושה כמעט כלום. חשבתי לעשות מופע כמו דייב שאפל, לקחנו שני מקומות וזה בוטל, כי דחו הקלות, אז גם זה נפל. לפני שבוע הופעתי בסמטה על הגג, בפני 50 אנשים, עם שני מטרים בין הכיסאות, וקפסולות של צופים שבאו ביחד וגם זה היה בקומבינה, כי מדובר בהופעה באוויר הפתוח. מהופעה כזאת אתה נשאר עם כסף לארטיק. אין פה פרנסה. המזל שלי ששמתי כסף בצד, כי אחרת לא הייתי שורד. הסאונדמן שלי, בחור בן 50 ומשהו, עם שלושה ילדים, סגר את הכול ועבר לעבוד בשליחויות וזה נורא בשבילו. לא בגלל אופי העבודה, אלא בגלל שהוא לא יכול לעשות את מה שהתמקצע בו.
"ניסיתי לעשות הופעה בזום לחברה גדולה. הם מאוד נהנו. אני סבלתי מכל רגע. כשאתה עושה סטנדאפ אתה חייב להרגיש את הקהל. יושבים מולי 300 איש במסך. כולם על השתק, כי כשניסיתי לשחרר אותם היה רעש איום, ולא הצלחתי לייצר את הקשר הבלתי אמצעי שאני מוכרח שיהיה, אז ויתרתי על זה לגמרי, אפילו שאני צריך פרנסה. זה עשה לי רע.
"המדינה צריכה לפתוח את השוק ומהר. קבעתי הופעה באמפי עין הוד וכמו בהופעות אחרות שקבעתי וביטלתי, אם גם זאת תבוטל, אני שוב אכנס להפסדים, שלטים, פרסום, מקדמות, הכול נשרף. אז עושים הופעות ל-50 איש. ככה עושים גם קטורזה ורותם אבוהב. לא בשביל הכסף אלא כדי להניע את עצמנו, להפוך את השומן לשריר.
"כמה זמן אני אחזיק מעמד? יש לי ילדים וזה קשה. אני מנסה לא לחשוב על זה, בעיקר שהתוכנית ב'כאן 11' מסתיימת בחודש הבא ואחריה אין כלום ומדברים על גל רציני בחורף. מה שנשאר זה להתרכז בכתיבה של משהו, מחזה, סדרה, מופע ולראות מה יהיה".
נדב אבקסיס, סטנדאפיסט. בן 48, אב לשניים. השתתף בסדרה "מחוברים פלוס", צייצן טוויטר בולט