היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא יורה על פתיחה בחקירה פלילית למציאת מדליף דברי ראש השב"כ בישיבת קבינט הקורונה לידי פרשן חדשות 12 עמית סגל. במהדורה המרכזית פורסמו דבריו של ארגמן, ראש השב"כ, הדוחק בשרי הממשלה שלא להטיל על השב"כ את האחריות למעקב אחר האזרחים כדי להתמודד עם נגיף הקורונה.
אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לשידור דבריו של ראש השב"כ נדב ארגמן במהדורת חדשות 12. בפתח ישיבת קבינט הקורונה אמר נתניהו: "אני מבקש קודם כל לפתוח באירוע החמור של הקלטת קבינט הקורונה ששודרה בתקשורת. אני לא זוכר בכל שנותיי כראש הממשלה שנעשה דבר כזה. לא מתוך ישיבת ממשלה ולא מתוך קבינט, דיון עם ראש השב"כ, זה דבר חמור ביותר. זה דבר שאי-אפשר לעבור עליו לסדר היום. אני מבקש מכל הגורמים, לרבות היועץ המשפטי לממשלה, לאפשר חקירה יסודית. אסור לנו שהדבר הזה ישתרש, אסור לנו שהדבר הזה יישנה".
על פי תקנון עבודת הממשלה, חל איסור על חברי הממשלה להדליף מתוך ישיבות הממשלה וועדותיה, כיון שהדיונים מוגדרים כסודיים וחסויים. מעבר לכך, סעיף 117 לחוק העונשין קובע כי "עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה - דינו - מאסר שלוש שנים".
עם זאת, חרף בקשתו הפומבית של נתניהו, היועמ"ש מנדלבליט צפוי שלא להורות על פתיחה בחקירה. לפני מספר חודשים פרסם מנדלבליט הנחיה חדשה שכותרתה "קווים מנחים למדיניות אכיפה בעבירות הנוגעות למסירת מידע האסור בגילוי".
על פי ההנחיה, ההחלטה בשאלה אם לפתוח בהליך פלילי בגין מסירת מידע האסור בגילוי, תושפע משלושה שיקולים מרכזיים: האחד, הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים הנובעת מעצם טיבו של המידע; השני, תוחלת החקירה ומורכבותה; והשלישי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.
בפרסום בחדשות 12 לא נחשף סוד ביטחוני או מדיני של ישראל ולא קיים פוטנציאל לפגיעה באינטרסים החיוניים של ישראל. מעבר לכך, כיוון שזהות המדליף איננה ידועה, המשטרה תיאלץ לחקור קודם כל את פרשן חדשות 12 עמית סגל שפרסם את ההקלטה או לחלופין לבצע בדיקות פוליגרף ומחקרי תקשורת לכל השרים והנוכחים.
על פי הנחיית היועמ"ש, במקרה שכזה, ובהתחשב גם בחיסיון העיתונאי הקיים, תוחלת החקירה היא ככלל נמוכה יותר. גורמים משפטיים אומרים כי המדליף אמנם נהג בעזות מצח כאשר הכניס בניגוד לנוהל טלפון נייד לישיבה והקליט דיון סודי בהשתתפות ראש השב"כ, אך התוכן המודלף לא היה רגיש במיוחד. על פי התקדימים, סבורים הגורמים המשפטיים כי אין מקרה זה מצדיק כלל פתיחה בחקירה פלילית.
לפני מספר חודשים מנדלבליט החליט לדחות את בקשת התנועה לאיכות השלטון לפתוח בחקירה פלילית בגין הדלפות רגישות מדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני. לדברי מנדלבליט "לאחר שעמדנו בקשר עם גורמי ביטחון רלוונטיים, הגענו לכלל מסקנה כי אין בדיווחים הקונקרטיים את אותה חומרה יתירה המצדיקה חקירה פלילית. כאינדיקציה לכך צוין, כי אף אחד מהגופים הרלוונטיים לא פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יפתח בחקירה בשל חשיפת הפרטים, ושירות הביטחון הכללי ציין כי להערכתו לא נגרם נזק ביטחוני ממשי עקב דיווחים אלה. בנוסף, הוסבר כי שיקולים הנוגעים לטיבו ולאופיו הציבורי של המידע שהודלף, אשר הינו חלק משיח ציבורי וממידע כללי, תוחלת החקירה הצפויה, מורכבותה והשלכותיה, תומכים אף הם בהחלטה שלא לפתוח בחקירה".
בעבר, משרד המשפטים לא פתח בחקירה אף כשהדבר נגע לסודות ביטחוניים שהיה להם פוטנציאל לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. במהלך מבצע צוק איתן, הודלפה לחדשות 2 מצגת סודית שחזתה מאות הרוגים לישראל אם תיכנס קרקעית לעזה. היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין קבע אז כי לא יפתח בחקירה תוך שקבע כי "להדלפת המצגת הסודית ב' צוק איתן 'לא הייתה משמעות אפקטיבית ועל כן אין מקום לחקירה בעניין".
וינשטיין קבע כי "תופעת ההדלפות, גם מדיונים ביטחוניים סגורים, הינה למרבה הצער, רווחת. על כן, פתיחה בחקירה פלילית מחייבת יסוד מחמיר ממשי, כדוגמת חשיפת סוד הנמצא ב'ליבת הסוד' או הדלפה שצפויה לגרום לנזק ביטחוני ניכר למדינה. בהדלפת המצגת לא היה משום גילוי נתונים הנמצאים בליבת הסוד של המערכת הביטחונית".
ל"גלובס" נודע כי בשנים האחרונות התקיימו מספר בדיקות מקדימות במשרד המשפטים לאירועי הדלפה חריגים, אך אף אחת מהבדיקות לא הבשילה לכדי חקירה פלילית. במשרד המשפטים קיימו בדיקה מקדימה אודות הדלפת פרטי הרישום הפלילי של סלומון טקה ז"ל. כך התרחש גם בעניין הדלפת תוצאות פוליגרף של ניצבים שהיו מועמדים לתפקיד מפכ"ל המשטרה במקום רוני אלשיך.
לפני חודשיים הודיע היועמ"ש במענה לבקשת ראש הממשלה כי ישקול לפתוח בחקירה פלילית נגד גורם עלום בממשלה שהעלה את הכתב מיכאל שמש "על הקו" וסייע לו להאזין לישיבות הממשלה החסויות. בעקבות הודעה זו, חדלו ההדלפות בדרך זו.
