פיתוח עסק / צילום: שאטרסטוק
אחת מטעויות הקריירה המשותפות למרבית העובדים - ניהול הקריירה מלמטה למעלה, במקום מהסוף להתחלה.
תפקיד במקום מקצוע
זו טעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה והיא גדולה במיוחד כשהיא מתרחשת מיד עם הכניסה לשוק העבודה. המופע הנפוץ ביותר שלה - בחירת תפקיד במקום מקצוע -האופייני לצעירים שמחפשים תפקיד מעניין, מגוון, שיאפשר להם להביא לביטוי את שלל כישוריהם, רצוי כמה שיותר מתגמל. הם לא עוצרים לרגע לשאול "מה הולך להיות המקצוע שלי?", וגם אם התפקיד עומד בציפיות שלהם, די מהר הם ממצים אותו ומחפשים תפקיד אחר, יותר מתגמל ו/או מעניין, וכן הלאה.
פעמים רבות הם מדלגים מעולם מקצועי אחד למשנהו (למשל מתפקיד בעולם השיווק לתפקיד בעולמות התפעול, ומשם לתפקיד אדמיניסטרטיבי), תופעה שבשנים האחרונות הולכת ומחריפה באדיבות כוהני 'עולם העבודה החדש', שמאמינים לתומם כי מעסיקים כבר לא מתעקשים על ידע וניסיון. הם מעודדים צעירים "לדגום" תחומים שונים עד שימצאו את זה שהכי מתאים להם, התנהלות שמובילה תוך כמה שנים לאחד משני מצבים: הגרוע שבהם - עב"מ תעסוקתי - מישהו ללא עמוד שדרה מקצועי, שבמבט על קורות החיים שלו אי אפשר להבין מה המקצוע שלו. הוא לא "נופל" לשום משבצת תעסוקתית שמעסיקים מחפשים לאייש והם עוברים למועמד הבא. השני - כולבויניק - עובד עם ניסיון בהרבה עולמות מקצוע, אך ללא עומק מקצועי באף אחד מהם.
תפקידים קטנים ולא מתגמלים
התוצאה היא פשרה מתמשכת על ארגונים קטנים/לא מקצועיים שמסתפקים בעובדים פחות מנוסים/איכותיים, וכל זה רק משום שהעובדים לא בחרו מקצוע אלא תפקיד. את המחיר הגבוה במיוחד משלמים המוכשרים שבחבורה, אלה שפוטנציאל הקריירה שלהם גבוה במיוחד, אבל הם יאלצו להסתפק בתפקידים קטנים ולא מספיק מקצועיים, שלא לדבר על הפגיעה בקידום המקצועי/ניהולי, וכפועל יוצא בשכר.
אבל גם מי שהשכילו לבחור מקצוע, אך בכל פעם בוחרים תפקיד מבלי לבחון אותו בראייה של הטווח הארוך, ישלמו מחיר כבד על ניהול הקריירה מלמטה למעלה. למשל איש כספים עם השכלה משובחת ואנגלית ברמת שפת אם שמקבל החלטות משיקולים קצרי טווח. הוא החל את הקריירה בחברת ייעוץ מצוינת ואחרי שנתיים התברג בתעשיית ההייטק בחברת גלובלית מהמובילות בשוק - מעבר קריירה ששדרג אותו באופן משמעותי. אחרי 3 שנים עבר לחברת גלובלית אחרת (תפקיד מקביל, שכר גבוה בכ-5% בלבד אבל יותר קרוב הביתה) - מעבר שלא גרע מערך השוק שלו, למרות שהחברה האחרונה פועלת בתעשייה פחות מתוחכמת הממותגת נמוך יותר (הערך של איש טכנולוגיה היה נפגע, אך לא איש כספים).
אבל במעבר הבא הוא נפל. איש הכספים שלנו התפתה לתפקיד בכיר יותר בהגדרתו בחברת שירותים ישראלית הממוקמת די קרוב לתחתית פירמידת מיצוב החברות במגזר העסקי, שכדי לסגור עסקה הגדילה את שכרו בכאלפיים שקל (ברוטו). לקח לו שנתיים להגיע למסקנה שהרמה המקצועית, הסביבה האנושית והתרבות הארגונית לא מתאימים לו, ומזה כ-3 שנים שהוא עושה כל מאמץ לחזור להייטק, אך ללא הועיל. למרות 5.5 השנים בתעשיית ההייטק, השנים האחרונות ממצבות אותו כאיש לואו-טק, תוך שהן פוגעות דרמטית בערך השוק שלו ובערך המותג.
שלש טעויות במעבר אחד
המעבר השלישי שחק את ערכו משלושה כיוונים, שכל אחד מהם לכשעצמו מספיק כדי לחבוט בערכו בשוק: גם חברה ישראלית, גם חברה קטנטנה (יחסית לגלובליות), וגם חברת שירותים (להבדיל מהגלובליות שהן חברות מוצר). לכן הוא כנראה יאלץ להסתפק בחברות מקומיות לא טכנולוגיות, במקרה הטוב בחברות מוצר מקומיות, או לחלופין בסטארט-אפים טכנולוגיים רעועים שיסגרו את הגולל על הקריירה שלו (לגודל החברה השפעה דרמתית על ערך השוק, במיוחד בתחום כספים). המשמעות היא פגיעה דרמטית בפוטנציאל ההשתכרות -להערכתי בהיקף של מאות אלפי שקלים מינימום.
והוא לא היחיד. רבים מהאנשים שלא מתכננים את קריירה בראייה ארוכת טווח יפלו באיזשהו שלב בדרך, אם לא מעבר הראשון או השני, אז בשלישי או ברביעי, עם דגש על אלה שינסו להתקדם ו/או לשפר שכר במעבר בין תפקידים.
לאן נוסעים?
אז מה צריך לעשות? חייבים להגדיר מטרות לטווח ארוך, לדעת לאן רוצים להגיע בעוד 10-15 שנה, ומשהוגדר היעד "גוזרים" תפקידים לאחור. ואם באמצע הדרך החלטתם לנסוע למקום אחר? אין בעיה. בכל רגע נתון אפשר לשנות את יעד הנסיעה, ובלבד שהוא ריאלי, ובהתאמה את התחנות (התפקידים) בדרך אליו. זו הדרך לממש את הפוטנציאל המקצועי/ניהולי/כלכלי, ואין בילתה. בהצלחה!
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com