גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צפו בצוות המשרוקית מפרק את הטענות של מתנגדי החיסונים

השבוע קיבלנו הודעה על עלון שמזהיר מ"תוכנית סודית לדילול אוכלוסין", עם ראיות שנטען כי נלקחו בין השאר מ"גלובס" ● הרמנו את הכפפה וניתחנו כמה מהן ● מצאנו ציטוטים חלקיים, ערבוב פרשות וטענות חסרות בסיס, לצד טענה מבוססת - שפשוט לא קשורה ● הצטרפו לצוות המשרוקית בלייב

החדרת צ'יפים דרך חיסונים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
החדרת צ'יפים דרך חיסונים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם ניסיון כמו שלנו בבדיקת שמועות ברשת אנחנו לא מופתעים בקלות: דילול אוכלוסייה, אנטנות 5G, סורוס וגייטס, ראינו הכול. אבל השבוע המשימה הגיעה במשלוח עד הבית: כשאחת מתחקירניות המשרוקית פתחה את תיבת הדואר - לא זו בג'ימייל אלא קופסת הפח הממשית - היא נדהמה למצוא ליד התפריט מהפיצרייה גם עלון שמזהיר מ"תוכנית סודית לדילול אוכלוסין" באמצעות חיסונים "עם צ'יפים".

קשה לדעת אם זו יוזמה חד-פעמית, או מגמה חדשה שנועדה לעקוף את המכשולים שענקי האינטרנט מערימים על מפיצי תיאוריות קשר. מחברי העלון מפנים את הקוראים להוכחות באתר האינטרנט שלהם, אבל מה שעורר את סקרנותנו הייתה שורה של ראיות אקטואליות שלטענתם נלקחו בין השאר מהעיתונות הכלכלית, ובפרט מ"גלובס". הנה גרסה מוערת של הטענות האלה.

(1) עיתון ציטט רופאים שהזהירו מהחדרת צ'יפים דרך חיסונים

העמוד הראשון של העלון נפתח במשהו שנראה ככותרת באחד מאתרי החדשות: "רופאים: אל תתחסנו, מחשש לתופעות לוואי בלתי הפיכות ולהחדרת צ'יפים ללא ידיעתכם". מתחת למשפט, שמודפס באותיות גדולות, מופיעה השורה הקצרה האופיינית לידיעות באינטרנט, "פורסם 01/06/20", ובסוף יש אפילו תגית נושא - "קורונה". אבל איזה כלי תקשורת פרסם כותרת כזאת, ומי הרופאים שמצוטטים בה? לא מצאנו ברשת שום כתבה בנוסח דומה. נראה שמחברי העלון יצרו חיקוי של כותרת שיעניק לתוכן ארומה של דיווח חדשותי.

עלון של מתנגדי חיסונים / צילום: צילום מסך, גלובס

(2) "גורמים רשמיים טוענים: קורונה מסוכנת פחות משפעת"

להיפך: משרדי הבריאות בישראל ובחו"ל וארגון הבריאות העולמי מדגישים שוב ושוב שקורונה היא לא שפעת, ומסוכנת יותר. ההערכות על שיעור התמותה המדויק מקורונה ממשיכות להתעדכן, כצפוי במחלה שהתגלתה רק לפני כחצי שנה.

כשכתבנו על כך במרץ, מספר המתים לכל אלף נדבקים נאמד ב-5 עד 30, תלוי במדינה. אומדנים עדכניים בארצות הברית מדברים על כ-50. בשפעת מקובל לדבר על מת אחד לכל אלף. עד 22 ביוני, המניין הרשמי של קורבנות הקורונה בארה"ב היה גבוה פי 3.5 ממספר קורבנות השפעת בחורף הקודם, אף שהנגיף מתפשט במדינה רק ממרץ 2020, בעוד שנגיפי שפעת נפוצים שם מזמן. לשפעת גם קיימים חיסונים; לקורונה עדיין לא.

האפידמיולוג אנתוני פאוצ'י, המייעץ לבית הלבן, טען שהקורונה למעשה הופכת גם את השפעת למסוכנת יותר משום שהיא מעמיסה על בתי חולים שאמורים לטפל בסיבוכי שפעת.

(3) "מטרת הסגר: לזרז החדרה לגוף של חיסונים עם צ'יפ למעקב"

ככל הידוע, טרם נמצאה דרך להחדיר שבב לגוף באמצעות זריקה. השבב האלקטרוני הזעיר ביותר שמושתל כיום בבני אדם הוא בגודל גרגר אורז - לא משהו שאפשר להחביא בתוך נוזל. יש בסיס לטענה ששבבים כאלה יכולים לשמש למעקב: בשנים האחרונות היו חברות וגופים ממשלתיים שהשתילו שבבים בגופם של עובדים, למשל בארצות הברית, מקסיקו ושוודיה. אבל ההשתלה - למרות מה שמוצג בשלל סרטונים מזויפים שמופצים ברשת - היא פעולה פולשנית שמחייבת הסכמה ולא נעשית בזריקה.

התיאוריה שקושרת בין צ'יפים, חיסונים וקורונה נובעת מערבוב בין כמה פרשות. חברינו במכון דוידסון פרסמו סקירה מפורטת על צמיחתה. מקור מרכזי הוא הפעילות הפילנתרופית של ביל גייטס, שאכן תורם כבר שנים מזמנו ומכספו לקידום חיסונים. גייטס דיבר בעבר על הצורך במנגנון שיתעד אילו אנשים קיבלו חיסון, והקרן שלו אף סייעה לממן מחקר בדיו אלקטרונית שמאפשרת לקודד מידע מתחת לעור. אבל הדיו והחיסון הם דברים שונים, ואף אחד מהם לא אמור להכיל "צ'יפ".

(4) "הצעת חוק לחיסון חובה; קנסות והפחתת קצבת ילדים לסרבנים"

חוקים שמחייבים לחסן את הילדים קיימים בכמה מדינות. הפרלמנט הגרמני אישר בשנה שעברה חוק שמאפשר להטיל קנס של 2,500 אירו על הורים לילדי בית ספר שלא חיסנו אותם נגד חצבת. אבל בישראל אין עדיין מנגנון דומה, רק הוראה שמחייבת את משרד הבריאות לנהל רישום של המתחסנים.

הצעות אכן עלו לאורך השנים. בעקבות התפרצות החצבת ב-2018, למשל, הציעו יואל חסון ושולי מועל לשלול מהורים סרבנים נקודת זיכוי במס הכנסה, שערכה כ-2,500 שקל. 115 ח"כים הצביעו בעד בקריאה טרומית, אבל הסנקציה הכספית נמחקה בדיונים הבאים, ונותרה רק האפשרות להרחיק ילד לא מחוסן ממוסד חינוכי. ההצעה קובעת גם שמשרד הבריאות ישלח התראות להורים סרבנים, יזמין אותם למפגש מידע, ואם יתעקשו - יחתים אותם על הצהרה שלפיה הם מסרבים לחסן את הילד.

היוזמה של חסון ומועלם הגיעה עד לאישור בקריאה ראשונה, אבל נתקעה עם הקדמת הבחירות ב-2019. הצעה דומה שהגישו חברי ישראל ביתנו מחכה היום על שולחן הכנסת.

(5) "מספר תקנות החירום שפורסמו במשבר הקורונה - הגבוה בתולדות המדינה"

לטענה הזאת יש בסיס. העלון מפנה לכתבה של עמיתינו ב"כלכליסט" מ-27 באפריל שפירטה את מספר התקנות לשעת חירום שאישרה הממשלה במשברים שונים בתולדות ישראל. המקור למספרים, שצוטטו גם בכלי תקשורת אחרים, הוא מחקר שערכו שני אקדמאים: ד"ר יואב מחוזאי מאוניברסיטת חיפה והדוקטורנט ניר קוסטי מהאוניברסיטה העברית. במועד הפרסום הם מנו 70 תקנות מיוחדות לזמן הקורונה, הרבה יותר מבכל משבר קודם. קוסטי ממשיך בספירה בחשבון הטוויטר שלו, ונכון ל-22 ביוני כבר הגיע ל-103 תקנות. עם זאת, רובן הן למעשה תיקונים שהוכנסו בתקנות קיימות.

עלון של מתנגדי חיסונים / צילום: צילום מסך, גלובס

השימוש הנרחב של הממשלה בתקנות חירום לטיפול במשבר הקורונה עורר ביקורת נרחבת ללא שום קשר לחשש מחיסונים בכפייה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כבר באפריל, בעקבות מחאה של האגודה לזכויות האזרח, שככל שהדבר אפשרי, הממשלה חייבת להעביר כללים חדשים בחקיקה מסודרת בכנסת, ולא בתקנות. ביקורת על ריבוי התקנות עלתה גם בכנסת, למשל ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו.

(6) "מנהיגים בעולם מזהירים מתוכנית לדילול אוכלוסין"

הדוגמה האמינה ביותר שמצאנו ל"מנהיג עולמי" שהשמיע דברים כאלה, בניגוד לציטוטים מסולפים שהופרכו, היא חברת פרלמנט אחת מאיטליה - שרה קוניאל. בודקי העובדות של רפאבליק וורלד כתבו עליה, בעקבות שמועות כוזבות שממשלת איטליה עצמה פרסמה הכרזות כאלה. קוניאל מייצגת את המפלגה הפופוליסטית "חמשת הכוכבים" וידועה בהתנגדותה לחיסונים. טענה כוזבת אחרת גרסה שממשלת איטליה דרשה לעצור את ביל גייטס על פעילותו לדילול אוכלוסייה.

תיאוריות על דילול האוכלוסייה מספקות הרבה עבודה לבודקי עובדות בעולם. פוסט ויראלי במיוחד הציג תמונה של בניין ששייך כביכול לקרן ביל ומלינדה גייטס, ועליו השלט "המרכז לדילול אוכלוסין גלובלי". תחקירני פוליטיפאקט סימנו אותו כפוסט כוזב, וכמוהם עשו ארגון אפריקה-צ'ק, בודקי העובדות של AFP וארגון מטילדה מספרד. התמונה נוצרה בפוטושופ.

(7) "נוהל של משרד הבריאות מאפשר ניסוי באדם ללא הסכמה מדעת שלו או של נציגו"

הציטוט לקוח מסעיף 4.4.1 בנוהל לאישור ניסויים בבני אדם שפרסמה לאחרונה המחלקה לניסויים קליניים במשרד הבריאות, אבל הוא נקטע באמצע. הנוסח השלם אומר שוועדת הלסינקי של מוסד רפואי תוכל לאשר צירוף נבדקים בלי הסכמה מראש "אם מתקיימים כל התנאים הבאים". מיד בהמשך מגיע פירוט: המשתתף נמצא בסכנה מיידית למוות או נכות; אין אפשרות לקבל בזמן הסכמה ממנו או מנציגו (לרוב קרוב משפחה); והטיפול הניסיוני הוא הדרך היחידה לשפר את מצבו. אם ידוע שהחולה או הנציג התנגדו בעבר להשתתפות בניסוי, חייבים לכבד את רצונם.

הנוהל המעודכן, שנועד לחול ממאי אבל נדחה ליולי, יצר חרושת שמועות. נטען שהוא יאפשר לחברות התרופות לבדוק תרופות וחיסונים לקורונה על כל אחד מאתנו - ובייחוד על ילדים - בלי לבקש רשות. לאחרונה כתבנו במשרוקית על הנסיבות שהולידו את השמועות האלה, למשל העובדה שרוב חברי ועדת הלסינקי העליונה התפטרו במחאה בפברואר על רקע טענות לצמצום סמכויותיהם. אבל עיון בנהלים מראה שבדרישה להסכמה מדעת לא חל שינוי מהותי: צירוף אדם לניסוי מחייב לקבל ממנו אישור חתום, אחרי שניתן לו מידע מפורט. אצל ילדים נדרשת חתימת הורים, אצל "תלויים" - חתימת אפוטרופוס. המקרים החריגים שבהם אפשר להסתפק בהסכמה בעל פה, והחריגים-מאוד שמצדיקים פטור מהסכמה, לא השתנו מאז הנוהל שפורסם ב-2006.

עוד כתבות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים