גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צפו בצוות המשרוקית מפרק את הטענות של מתנגדי החיסונים

השבוע קיבלנו הודעה על עלון שמזהיר מ"תוכנית סודית לדילול אוכלוסין", עם ראיות שנטען כי נלקחו בין השאר מ"גלובס" ● הרמנו את הכפפה וניתחנו כמה מהן ● מצאנו ציטוטים חלקיים, ערבוב פרשות וטענות חסרות בסיס, לצד טענה מבוססת - שפשוט לא קשורה ● הצטרפו לצוות המשרוקית בלייב

החדרת צ'יפים דרך חיסונים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
החדרת צ'יפים דרך חיסונים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם ניסיון כמו שלנו בבדיקת שמועות ברשת אנחנו לא מופתעים בקלות: דילול אוכלוסייה, אנטנות 5G, סורוס וגייטס, ראינו הכול. אבל השבוע המשימה הגיעה במשלוח עד הבית: כשאחת מתחקירניות המשרוקית פתחה את תיבת הדואר - לא זו בג'ימייל אלא קופסת הפח הממשית - היא נדהמה למצוא ליד התפריט מהפיצרייה גם עלון שמזהיר מ"תוכנית סודית לדילול אוכלוסין" באמצעות חיסונים "עם צ'יפים".

קשה לדעת אם זו יוזמה חד-פעמית, או מגמה חדשה שנועדה לעקוף את המכשולים שענקי האינטרנט מערימים על מפיצי תיאוריות קשר. מחברי העלון מפנים את הקוראים להוכחות באתר האינטרנט שלהם, אבל מה שעורר את סקרנותנו הייתה שורה של ראיות אקטואליות שלטענתם נלקחו בין השאר מהעיתונות הכלכלית, ובפרט מ"גלובס". הנה גרסה מוערת של הטענות האלה.

(1) עיתון ציטט רופאים שהזהירו מהחדרת צ'יפים דרך חיסונים

העמוד הראשון של העלון נפתח במשהו שנראה ככותרת באחד מאתרי החדשות: "רופאים: אל תתחסנו, מחשש לתופעות לוואי בלתי הפיכות ולהחדרת צ'יפים ללא ידיעתכם". מתחת למשפט, שמודפס באותיות גדולות, מופיעה השורה הקצרה האופיינית לידיעות באינטרנט, "פורסם 01/06/20", ובסוף יש אפילו תגית נושא - "קורונה". אבל איזה כלי תקשורת פרסם כותרת כזאת, ומי הרופאים שמצוטטים בה? לא מצאנו ברשת שום כתבה בנוסח דומה. נראה שמחברי העלון יצרו חיקוי של כותרת שיעניק לתוכן ארומה של דיווח חדשותי.

עלון של מתנגדי חיסונים / צילום: צילום מסך, גלובס

(2) "גורמים רשמיים טוענים: קורונה מסוכנת פחות משפעת"

להיפך: משרדי הבריאות בישראל ובחו"ל וארגון הבריאות העולמי מדגישים שוב ושוב שקורונה היא לא שפעת, ומסוכנת יותר. ההערכות על שיעור התמותה המדויק מקורונה ממשיכות להתעדכן, כצפוי במחלה שהתגלתה רק לפני כחצי שנה.

כשכתבנו על כך במרץ, מספר המתים לכל אלף נדבקים נאמד ב-5 עד 30, תלוי במדינה. אומדנים עדכניים בארצות הברית מדברים על כ-50. בשפעת מקובל לדבר על מת אחד לכל אלף. עד 22 ביוני, המניין הרשמי של קורבנות הקורונה בארה"ב היה גבוה פי 3.5 ממספר קורבנות השפעת בחורף הקודם, אף שהנגיף מתפשט במדינה רק ממרץ 2020, בעוד שנגיפי שפעת נפוצים שם מזמן. לשפעת גם קיימים חיסונים; לקורונה עדיין לא.

האפידמיולוג אנתוני פאוצ'י, המייעץ לבית הלבן, טען שהקורונה למעשה הופכת גם את השפעת למסוכנת יותר משום שהיא מעמיסה על בתי חולים שאמורים לטפל בסיבוכי שפעת.

(3) "מטרת הסגר: לזרז החדרה לגוף של חיסונים עם צ'יפ למעקב"

ככל הידוע, טרם נמצאה דרך להחדיר שבב לגוף באמצעות זריקה. השבב האלקטרוני הזעיר ביותר שמושתל כיום בבני אדם הוא בגודל גרגר אורז - לא משהו שאפשר להחביא בתוך נוזל. יש בסיס לטענה ששבבים כאלה יכולים לשמש למעקב: בשנים האחרונות היו חברות וגופים ממשלתיים שהשתילו שבבים בגופם של עובדים, למשל בארצות הברית, מקסיקו ושוודיה. אבל ההשתלה - למרות מה שמוצג בשלל סרטונים מזויפים שמופצים ברשת - היא פעולה פולשנית שמחייבת הסכמה ולא נעשית בזריקה.

התיאוריה שקושרת בין צ'יפים, חיסונים וקורונה נובעת מערבוב בין כמה פרשות. חברינו במכון דוידסון פרסמו סקירה מפורטת על צמיחתה. מקור מרכזי הוא הפעילות הפילנתרופית של ביל גייטס, שאכן תורם כבר שנים מזמנו ומכספו לקידום חיסונים. גייטס דיבר בעבר על הצורך במנגנון שיתעד אילו אנשים קיבלו חיסון, והקרן שלו אף סייעה לממן מחקר בדיו אלקטרונית שמאפשרת לקודד מידע מתחת לעור. אבל הדיו והחיסון הם דברים שונים, ואף אחד מהם לא אמור להכיל "צ'יפ".

(4) "הצעת חוק לחיסון חובה; קנסות והפחתת קצבת ילדים לסרבנים"

חוקים שמחייבים לחסן את הילדים קיימים בכמה מדינות. הפרלמנט הגרמני אישר בשנה שעברה חוק שמאפשר להטיל קנס של 2,500 אירו על הורים לילדי בית ספר שלא חיסנו אותם נגד חצבת. אבל בישראל אין עדיין מנגנון דומה, רק הוראה שמחייבת את משרד הבריאות לנהל רישום של המתחסנים.

הצעות אכן עלו לאורך השנים. בעקבות התפרצות החצבת ב-2018, למשל, הציעו יואל חסון ושולי מועל לשלול מהורים סרבנים נקודת זיכוי במס הכנסה, שערכה כ-2,500 שקל. 115 ח"כים הצביעו בעד בקריאה טרומית, אבל הסנקציה הכספית נמחקה בדיונים הבאים, ונותרה רק האפשרות להרחיק ילד לא מחוסן ממוסד חינוכי. ההצעה קובעת גם שמשרד הבריאות ישלח התראות להורים סרבנים, יזמין אותם למפגש מידע, ואם יתעקשו - יחתים אותם על הצהרה שלפיה הם מסרבים לחסן את הילד.

היוזמה של חסון ומועלם הגיעה עד לאישור בקריאה ראשונה, אבל נתקעה עם הקדמת הבחירות ב-2019. הצעה דומה שהגישו חברי ישראל ביתנו מחכה היום על שולחן הכנסת.

(5) "מספר תקנות החירום שפורסמו במשבר הקורונה - הגבוה בתולדות המדינה"

לטענה הזאת יש בסיס. העלון מפנה לכתבה של עמיתינו ב"כלכליסט" מ-27 באפריל שפירטה את מספר התקנות לשעת חירום שאישרה הממשלה במשברים שונים בתולדות ישראל. המקור למספרים, שצוטטו גם בכלי תקשורת אחרים, הוא מחקר שערכו שני אקדמאים: ד"ר יואב מחוזאי מאוניברסיטת חיפה והדוקטורנט ניר קוסטי מהאוניברסיטה העברית. במועד הפרסום הם מנו 70 תקנות מיוחדות לזמן הקורונה, הרבה יותר מבכל משבר קודם. קוסטי ממשיך בספירה בחשבון הטוויטר שלו, ונכון ל-22 ביוני כבר הגיע ל-103 תקנות. עם זאת, רובן הן למעשה תיקונים שהוכנסו בתקנות קיימות.

עלון של מתנגדי חיסונים / צילום: צילום מסך, גלובס

השימוש הנרחב של הממשלה בתקנות חירום לטיפול במשבר הקורונה עורר ביקורת נרחבת ללא שום קשר לחשש מחיסונים בכפייה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כבר באפריל, בעקבות מחאה של האגודה לזכויות האזרח, שככל שהדבר אפשרי, הממשלה חייבת להעביר כללים חדשים בחקיקה מסודרת בכנסת, ולא בתקנות. ביקורת על ריבוי התקנות עלתה גם בכנסת, למשל ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו.

(6) "מנהיגים בעולם מזהירים מתוכנית לדילול אוכלוסין"

הדוגמה האמינה ביותר שמצאנו ל"מנהיג עולמי" שהשמיע דברים כאלה, בניגוד לציטוטים מסולפים שהופרכו, היא חברת פרלמנט אחת מאיטליה - שרה קוניאל. בודקי העובדות של רפאבליק וורלד כתבו עליה, בעקבות שמועות כוזבות שממשלת איטליה עצמה פרסמה הכרזות כאלה. קוניאל מייצגת את המפלגה הפופוליסטית "חמשת הכוכבים" וידועה בהתנגדותה לחיסונים. טענה כוזבת אחרת גרסה שממשלת איטליה דרשה לעצור את ביל גייטס על פעילותו לדילול אוכלוסייה.

תיאוריות על דילול האוכלוסייה מספקות הרבה עבודה לבודקי עובדות בעולם. פוסט ויראלי במיוחד הציג תמונה של בניין ששייך כביכול לקרן ביל ומלינדה גייטס, ועליו השלט "המרכז לדילול אוכלוסין גלובלי". תחקירני פוליטיפאקט סימנו אותו כפוסט כוזב, וכמוהם עשו ארגון אפריקה-צ'ק, בודקי העובדות של AFP וארגון מטילדה מספרד. התמונה נוצרה בפוטושופ.

(7) "נוהל של משרד הבריאות מאפשר ניסוי באדם ללא הסכמה מדעת שלו או של נציגו"

הציטוט לקוח מסעיף 4.4.1 בנוהל לאישור ניסויים בבני אדם שפרסמה לאחרונה המחלקה לניסויים קליניים במשרד הבריאות, אבל הוא נקטע באמצע. הנוסח השלם אומר שוועדת הלסינקי של מוסד רפואי תוכל לאשר צירוף נבדקים בלי הסכמה מראש "אם מתקיימים כל התנאים הבאים". מיד בהמשך מגיע פירוט: המשתתף נמצא בסכנה מיידית למוות או נכות; אין אפשרות לקבל בזמן הסכמה ממנו או מנציגו (לרוב קרוב משפחה); והטיפול הניסיוני הוא הדרך היחידה לשפר את מצבו. אם ידוע שהחולה או הנציג התנגדו בעבר להשתתפות בניסוי, חייבים לכבד את רצונם.

הנוהל המעודכן, שנועד לחול ממאי אבל נדחה ליולי, יצר חרושת שמועות. נטען שהוא יאפשר לחברות התרופות לבדוק תרופות וחיסונים לקורונה על כל אחד מאתנו - ובייחוד על ילדים - בלי לבקש רשות. לאחרונה כתבנו במשרוקית על הנסיבות שהולידו את השמועות האלה, למשל העובדה שרוב חברי ועדת הלסינקי העליונה התפטרו במחאה בפברואר על רקע טענות לצמצום סמכויותיהם. אבל עיון בנהלים מראה שבדרישה להסכמה מדעת לא חל שינוי מהותי: צירוף אדם לניסוי מחייב לקבל ממנו אישור חתום, אחרי שניתן לו מידע מפורט. אצל ילדים נדרשת חתימת הורים, אצל "תלויים" - חתימת אפוטרופוס. המקרים החריגים שבהם אפשר להסתפק בהסכמה בעל פה, והחריגים-מאוד שמצדיקים פטור מהסכמה, לא השתנו מאז הנוהל שפורסם ב-2006.

עוד כתבות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד