גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתבטאות של הנגבי חשפה את נקודת התורפה של נתניהו

הזעם על המשפט של צחי הנגבי זלג השבוע לכיוונו של ראש הממשלה, שמיהר לפרסם הבהרה ● זה לא לגמרי עבד: ההתגייסות האוטומטית כבר לא שם, משהו חורק ● הוא יכול לתת להנגבי לשלם את המחיר, אבל אז ישלם מחיר בעצמו

הנגבי באולפן של אסייג וברקוביץ’ / צילום: צילום מסך
הנגבי באולפן של אסייג וברקוביץ’ / צילום: צילום מסך

לשר צחי הנגבי יש שיטה. הוא משחרר אמירה, ואחר כך מתנצל. עושה מעשה בעייתי, לפעמים על גבול החוקי, ואחר כך מתנצל. עבר לקדימה, חזר לליכוד והתנצל. מינויים פוליטיים? יצא מהכנסת, התנצל וחזר. ביטל את תושבי עוטף עזה כשאמר ש"יש הבדל בין עוטף עזה לתל אביב", והתנצל. האשים את ח"כ עפר שלח בהדלפת מסמך של ועדת חוץ וביטחון, והתנצל.

חיפוש בערך "צחי הנגבי התנצל" בגוגל יעלה הרבה נשכחות, ואכן, עד עכשיו זה באמת עבד לו. האם גם הפעם, לאחר שאמר בבוטות לאופירה אסייג ואייל ברקוביץ' "השטויות האלה שאין לאנשים מה לאכול - זה חרטא", השיטה תעבוד? זו כבר שאלה מאתגרת.

המתנצלים והמנוצלים

עקרונית, במגזר העסקי התנצלות לא יעילה מאז 2017. הציבור שבע מהתנצלויות, שבע ממריחות, מטריקים פרסומיים, מ"אופס, לא התכוונו" ומסיבובים שעושים עליו. לנשים נמאס שצוחקים עליהן או שולחים אותן לעבודות האישה, לשחורים נמאס שמתייחסים אליהם באופן שונה, לטבעונים נמאס שמלגלגים עליהם, למזרחים נמאס שמתייגים אותם כערסים - ולכולם נגמר מזה שבסוף מתנצלים, והם מרגישים מנוצלים. זה כבר לא עובד.

הראשונים שגילו את זה היו H&M, אחרי שפרסמו בקטלוג תמונת ילד שחור עם חולצה, שעליה הכיתוב The Coolest Monkey In The Jungle, והתנצלו. גם חברת התעופה יונייטד איירליינס, שהאשימה נוסע שחטף מכות, על שלא קיבל עליו את תוצאות ההגרלה שהיא כפתה עליו - התנצלה אבל הבינה שדרושה התערבות מהותית יותר.

כדי שהתנצלות תעבוד, הציבור - או בניסוח מדויק יותר, קהל היעד - צריך להיות סלחן. התנאי לסלחנות הזו הוא פשוט: הנורמה שממנה הייתה חריגה אינה משמעותית מספיק בעיניו, אכפת לו יותר ממשהו אחר. כי למי שבאמת אכפת, ההתנצלות כבר לא עובדת.

הסיבה לחוסר התוחלת בהתנצלות היא שבעידן השיימינג המידע זורם מהר, וכך גם התגובה. בעידן הזה, טעות של אחד היא הזדמנות לאחר: הזדמנות להציף מצוקה, הזדמנות להראות שייכות והתגייסות, הזדמנות לדרוש פעולה קונקרטית, הזדמנות לשינוי חברתי, הזדמנות לשינוי ערכי וגם הזדמנות לרווח פוליטי.

בשעה שהתנצלות נחשבת כניסיון ציני להיחלץ ממצב לא נעים - כלומר ההתנצלות היא לא על המעשה, אלא על האפקט שנגרם בגללו - חרטה היא גישה שעובדת טוב יותר. בחרטה יש אלמנט משמעותי יותר, והוא ההבנה איפה שגיתם, הבנה של תחושות הציבור, מה נדרש כדי לתקן, מהי המשמעות של התיקון הזה עבור קהל היעד, ומה אתם עושים ומתכוונים לעשות כדי להיות בצד הנכון בעתיד.

ואכן, השר הנגבי התנצל, אבל הוא לא שם. עם כל הכבוד להתנצלות הכפולה שלו, הלך הרוח שהוא ביטא, נשאר. מבחינתו, אין בעיה עם מה שהוא אמר, אלא עם העובדה שזה עשה רעש, שזה היה חריף מדי. חשוב מכך, שזה לא עיצבן רק את השמאל, אלא גם את הבוחרים מימין, שלא מלקקים דבש בגלל הקורונה וגם הם סובלים מההשפעות הכלכליות של הקורונה.

להתחיל במשפט השני

כשבוחנים התנצלות, צריך לנכות את המשפט הפותח ולהתחיל בשני. הראשון הוא כותרת, כדי לתת לציבור את מה שהוא רוצה לשמוע. המשפט השני פותח את שלב ההצדקות, ובמקרה של השר הנגבי זה הלך כך: "רציתי לומר למראיינים שביקורתם המוקצנת והבוטה כלפי הממשלה מייצרת חרדה בציבור, במקום תקווה. הממשלה שאני חלק ממנה פועלת יום ולילה כדי להחזיר את ישראל למסלול של משק בריא וצומח".

מה בעצם השר רצה לומר? לצד האמירה ש"לצערי, בלהט הדיון התבטאתי באופן שפגע ברגשות הציבור. זו לא הייתה כוונתי ואני חוזר בי מן הדברים", הנגבי רצה לומר שאין מקום לביקורת שמוטחת בו ובממשלה. שהכול בסדר. שהממשלה פועלת ב"אחריות וברגישות". הבעיה היא שאחרי ארבעה חודשים, לא בטוח שגם הציבור שותף לתחושה הזו.

בעקבות הדברים הקשים, ועוד בטרם פורסמה ההתנצלות, הופצה בווטסאפ הודעה מוכנה לשליחה עבור השר הנגבי, בזו הלשון: "שלום לכבוד השר צחי הנגבי. כנבחר ציבור, הייתי רוצה ליידע אותך שנתקלתי בחודשים האחרונים באדם אחד לפחות שרודף אחרי האפשרות להזין את עצמו ו/או את ילדיו. חבל שבחרת להתבטא בצורה מנותקת אתמול בטלוויזיה. זה רק מעיד על כך שהממשלה הנוכחית לא משרתת את העם, אלא קבוצה מורמת מעם של בעלי אינטרסים". ההודעה הגיעה בתוספת קישור מקוצר, שמאפשר שליחת הודעה לטלפון של השר.

לפי דיווחים, הנגבי קיבל למעלה מ-2,000 הודעות במהלך השבת. אם בגלל ההטרלה היצירתית הזו, ואם משום האפשרות שקיבל אות מסביבתו של ראש הממשלה, אחרי שש שעות הוא פרסם התנצלות נוספת. הפעם, הייתה שם חרטה: " קיימת מציאות כואבת של 'ממש אין מה לאכול'. הבנתי היטב כי משפחות רבות, גם אם טרם נפלו קורבן למציאות הזו, מאוימות על ידה. כל אלה אכן חשו עצמם נפגעים מההתבטאות שלי, ולכן מיהרתי להבהיר כי אני מתנצל על דבריי בעניין זה".

אם זה היה נגמר רק שם, זה לא היה ברמת הוואו, אבל זה היה בהחלט סביר. הבעיה של הטקסט שפורסם הייתה ששוב הוא הבליט את הניתוק. במקום להתמקד בטעות שלו, הוא המשיך להטיף למגיבים, וניסה לכלול אותם בקבוצה אחת: "מתנגדי הממשלה". או נכון יותר "מתנגדי הממשלה השבעים, שמנצלים את מצוקתם של אחרים".

מבחינתו של הנגבי, הסיסמה "אין מה לאכול" היא ביטוי ש"מקטין את ממדי האתגר". מבחינתו, " ההתקפות וההשתלחויות הפרועות שספגתי מחלק מהמגיבים (לא מכולם), גם אם הן תולדה של כאב אמיתי, לא מכבדות את מי שמבטא אותן - בדיוק כפי שההתבטאות שלי אתמול לא כיבדה אותי". הבעיה היא שעבור רבים, כבוד מגיע אחרי פרנסה. כבוד מגיע עם תעודה ועשייה, ועבור רבים, שר בלי תיק - עם כל הכבוד לקילומטרז' ולייחוס המשפחתי שלו - צריך לעבוד בשביל הכבוד, כי הוא עדיין מקבל משכורת ורבים לא. לו יש פנסיה, ולהם אין כרגע עתיד נראה לעין.

החריקה של נתניהו

"הבעיה של הנגבי" היא לא רק של הנגבי. כשזעם נתקל בקיר, הוא זולג למקום אחר ומחפש מוצא. הפעם הוא זלג למקום ששנים של ירי על הדרום, מציאות ביטחונית לא פשוטה ושלושה אישומים לא שרטו - הוא זלג לראש הממשלה, בנימין נתניהו. זאת לא התפרצות. עדיין יש כאן יראת כבוד, אבל משהו בסנטימנט השתנה, והתחושה היא שנתניהו וצוותו רואים ושומעים את הקולות.

לכן, מיד עם צאת השבת, פורסם פוסט שראוי שהשר הנגבי ילמד ממנו: "אני מצר על אמירות כאילו מצוקת הקורונה היא לא אמיתית. כמו בכל העולם, הקורונה גובה גם בישראל מחירים כבדים של חיים, בריאות ופרנסה. המצוקה היא אמיתית, ואני עמל מסביב לשעון כדי לתת לה מענה. לרבות סיוע כלכלי והזרמת כספים מהירה לעסקים ולאזרחים".

כדאי שנשים לב למשפט הלפני אחרון. יש בו שימוש במונח "אני", ולא מדובר על הצלחה בדיעבד אלא על התמודדות שלא מבטיחה דבר זולת מאמץ, ועלולה שלא להצליח. אני, ולא הממשלה, שבה חבר הנגבי. והתגובות ברשת? כמובן שעדיין יש תמיכה, אבל ההתגייסות האוטומטית כבר לא שם. הקסם כרגע לא שורה, והתחושה היא שקו אדום נחצה.

חשוב להבהיר: נתניהו זה לא הנגבי. עבורו זה לא מצב בלתי הפיך. הוא הוכיח בעבר שהוא יודע לעשות את מה שצריך כדי לצאת ממצבים קשים. אבל אף פעם הוא לא הגיע למצב שבו הקהל שלו לא מתגייס בהמוניו. משהו כאן חורק.

במגירה תמיד יש פתרון, ולא מן הנמנע שאחרי קריירה ארוכה ומתנצלת, הנגבי ייאלץ לשלם את המחיר כדי שהבייס ירגיש שהבוס עושה את מה שצריך. הבעיה של אקט כזה היא שהוא פוגם בשרשרת ההגנה של נתניהו, גם כלפי חוץ אבל גם כלפי פנים. בפעם הבאה שהזעם הציבורי יתעצם - והמצב הנוכחי לא הולך להשתפר בקרוב, כך שתהיה פעם באה - לא בטוח שיהיה לו את מי להזיז.

נתניהו יכול להתעודד מכך שלא מדובר במגזר העסקי אלא הפוליטי, ושם יש משחק סכום אפס: המנדטים תמיד מתחלקים, וכל עוד אין להם לאן ללכת, הנגבי יכול להמשיך להתבטא בחריפות ולהתנצל. הבעיה היא שלראשונה זה זמן רב, בצד הימני של המפה מתעוררת אופוזיציה שנמאס לה להיות אלונקה או סמרטוט רצפה והיא מזהה הזדמנות. ולכן, גם אם השמאל ולפיד שוב לא ישכילו למנף את המצב, נפתלי בנט נמצא בנקודה הכי טובה, שאין בה מה להפסיד. 

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת, ובעל הבלוג "המשבריסט"

עוד כתבות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות