גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתבטאות של הנגבי חשפה את נקודת התורפה של נתניהו

הזעם על המשפט של צחי הנגבי זלג השבוע לכיוונו של ראש הממשלה, שמיהר לפרסם הבהרה ● זה לא לגמרי עבד: ההתגייסות האוטומטית כבר לא שם, משהו חורק ● הוא יכול לתת להנגבי לשלם את המחיר, אבל אז ישלם מחיר בעצמו

הנגבי באולפן של אסייג וברקוביץ’ / צילום: צילום מסך
הנגבי באולפן של אסייג וברקוביץ’ / צילום: צילום מסך

לשר צחי הנגבי יש שיטה. הוא משחרר אמירה, ואחר כך מתנצל. עושה מעשה בעייתי, לפעמים על גבול החוקי, ואחר כך מתנצל. עבר לקדימה, חזר לליכוד והתנצל. מינויים פוליטיים? יצא מהכנסת, התנצל וחזר. ביטל את תושבי עוטף עזה כשאמר ש"יש הבדל בין עוטף עזה לתל אביב", והתנצל. האשים את ח"כ עפר שלח בהדלפת מסמך של ועדת חוץ וביטחון, והתנצל.

חיפוש בערך "צחי הנגבי התנצל" בגוגל יעלה הרבה נשכחות, ואכן, עד עכשיו זה באמת עבד לו. האם גם הפעם, לאחר שאמר בבוטות לאופירה אסייג ואייל ברקוביץ' "השטויות האלה שאין לאנשים מה לאכול - זה חרטא", השיטה תעבוד? זו כבר שאלה מאתגרת.

המתנצלים והמנוצלים

עקרונית, במגזר העסקי התנצלות לא יעילה מאז 2017. הציבור שבע מהתנצלויות, שבע ממריחות, מטריקים פרסומיים, מ"אופס, לא התכוונו" ומסיבובים שעושים עליו. לנשים נמאס שצוחקים עליהן או שולחים אותן לעבודות האישה, לשחורים נמאס שמתייחסים אליהם באופן שונה, לטבעונים נמאס שמלגלגים עליהם, למזרחים נמאס שמתייגים אותם כערסים - ולכולם נגמר מזה שבסוף מתנצלים, והם מרגישים מנוצלים. זה כבר לא עובד.

הראשונים שגילו את זה היו H&M, אחרי שפרסמו בקטלוג תמונת ילד שחור עם חולצה, שעליה הכיתוב The Coolest Monkey In The Jungle, והתנצלו. גם חברת התעופה יונייטד איירליינס, שהאשימה נוסע שחטף מכות, על שלא קיבל עליו את תוצאות ההגרלה שהיא כפתה עליו - התנצלה אבל הבינה שדרושה התערבות מהותית יותר.

כדי שהתנצלות תעבוד, הציבור - או בניסוח מדויק יותר, קהל היעד - צריך להיות סלחן. התנאי לסלחנות הזו הוא פשוט: הנורמה שממנה הייתה חריגה אינה משמעותית מספיק בעיניו, אכפת לו יותר ממשהו אחר. כי למי שבאמת אכפת, ההתנצלות כבר לא עובדת.

הסיבה לחוסר התוחלת בהתנצלות היא שבעידן השיימינג המידע זורם מהר, וכך גם התגובה. בעידן הזה, טעות של אחד היא הזדמנות לאחר: הזדמנות להציף מצוקה, הזדמנות להראות שייכות והתגייסות, הזדמנות לדרוש פעולה קונקרטית, הזדמנות לשינוי חברתי, הזדמנות לשינוי ערכי וגם הזדמנות לרווח פוליטי.

בשעה שהתנצלות נחשבת כניסיון ציני להיחלץ ממצב לא נעים - כלומר ההתנצלות היא לא על המעשה, אלא על האפקט שנגרם בגללו - חרטה היא גישה שעובדת טוב יותר. בחרטה יש אלמנט משמעותי יותר, והוא ההבנה איפה שגיתם, הבנה של תחושות הציבור, מה נדרש כדי לתקן, מהי המשמעות של התיקון הזה עבור קהל היעד, ומה אתם עושים ומתכוונים לעשות כדי להיות בצד הנכון בעתיד.

ואכן, השר הנגבי התנצל, אבל הוא לא שם. עם כל הכבוד להתנצלות הכפולה שלו, הלך הרוח שהוא ביטא, נשאר. מבחינתו, אין בעיה עם מה שהוא אמר, אלא עם העובדה שזה עשה רעש, שזה היה חריף מדי. חשוב מכך, שזה לא עיצבן רק את השמאל, אלא גם את הבוחרים מימין, שלא מלקקים דבש בגלל הקורונה וגם הם סובלים מההשפעות הכלכליות של הקורונה.

להתחיל במשפט השני

כשבוחנים התנצלות, צריך לנכות את המשפט הפותח ולהתחיל בשני. הראשון הוא כותרת, כדי לתת לציבור את מה שהוא רוצה לשמוע. המשפט השני פותח את שלב ההצדקות, ובמקרה של השר הנגבי זה הלך כך: "רציתי לומר למראיינים שביקורתם המוקצנת והבוטה כלפי הממשלה מייצרת חרדה בציבור, במקום תקווה. הממשלה שאני חלק ממנה פועלת יום ולילה כדי להחזיר את ישראל למסלול של משק בריא וצומח".

מה בעצם השר רצה לומר? לצד האמירה ש"לצערי, בלהט הדיון התבטאתי באופן שפגע ברגשות הציבור. זו לא הייתה כוונתי ואני חוזר בי מן הדברים", הנגבי רצה לומר שאין מקום לביקורת שמוטחת בו ובממשלה. שהכול בסדר. שהממשלה פועלת ב"אחריות וברגישות". הבעיה היא שאחרי ארבעה חודשים, לא בטוח שגם הציבור שותף לתחושה הזו.

בעקבות הדברים הקשים, ועוד בטרם פורסמה ההתנצלות, הופצה בווטסאפ הודעה מוכנה לשליחה עבור השר הנגבי, בזו הלשון: "שלום לכבוד השר צחי הנגבי. כנבחר ציבור, הייתי רוצה ליידע אותך שנתקלתי בחודשים האחרונים באדם אחד לפחות שרודף אחרי האפשרות להזין את עצמו ו/או את ילדיו. חבל שבחרת להתבטא בצורה מנותקת אתמול בטלוויזיה. זה רק מעיד על כך שהממשלה הנוכחית לא משרתת את העם, אלא קבוצה מורמת מעם של בעלי אינטרסים". ההודעה הגיעה בתוספת קישור מקוצר, שמאפשר שליחת הודעה לטלפון של השר.

לפי דיווחים, הנגבי קיבל למעלה מ-2,000 הודעות במהלך השבת. אם בגלל ההטרלה היצירתית הזו, ואם משום האפשרות שקיבל אות מסביבתו של ראש הממשלה, אחרי שש שעות הוא פרסם התנצלות נוספת. הפעם, הייתה שם חרטה: " קיימת מציאות כואבת של 'ממש אין מה לאכול'. הבנתי היטב כי משפחות רבות, גם אם טרם נפלו קורבן למציאות הזו, מאוימות על ידה. כל אלה אכן חשו עצמם נפגעים מההתבטאות שלי, ולכן מיהרתי להבהיר כי אני מתנצל על דבריי בעניין זה".

אם זה היה נגמר רק שם, זה לא היה ברמת הוואו, אבל זה היה בהחלט סביר. הבעיה של הטקסט שפורסם הייתה ששוב הוא הבליט את הניתוק. במקום להתמקד בטעות שלו, הוא המשיך להטיף למגיבים, וניסה לכלול אותם בקבוצה אחת: "מתנגדי הממשלה". או נכון יותר "מתנגדי הממשלה השבעים, שמנצלים את מצוקתם של אחרים".

מבחינתו של הנגבי, הסיסמה "אין מה לאכול" היא ביטוי ש"מקטין את ממדי האתגר". מבחינתו, " ההתקפות וההשתלחויות הפרועות שספגתי מחלק מהמגיבים (לא מכולם), גם אם הן תולדה של כאב אמיתי, לא מכבדות את מי שמבטא אותן - בדיוק כפי שההתבטאות שלי אתמול לא כיבדה אותי". הבעיה היא שעבור רבים, כבוד מגיע אחרי פרנסה. כבוד מגיע עם תעודה ועשייה, ועבור רבים, שר בלי תיק - עם כל הכבוד לקילומטרז' ולייחוס המשפחתי שלו - צריך לעבוד בשביל הכבוד, כי הוא עדיין מקבל משכורת ורבים לא. לו יש פנסיה, ולהם אין כרגע עתיד נראה לעין.

החריקה של נתניהו

"הבעיה של הנגבי" היא לא רק של הנגבי. כשזעם נתקל בקיר, הוא זולג למקום אחר ומחפש מוצא. הפעם הוא זלג למקום ששנים של ירי על הדרום, מציאות ביטחונית לא פשוטה ושלושה אישומים לא שרטו - הוא זלג לראש הממשלה, בנימין נתניהו. זאת לא התפרצות. עדיין יש כאן יראת כבוד, אבל משהו בסנטימנט השתנה, והתחושה היא שנתניהו וצוותו רואים ושומעים את הקולות.

לכן, מיד עם צאת השבת, פורסם פוסט שראוי שהשר הנגבי ילמד ממנו: "אני מצר על אמירות כאילו מצוקת הקורונה היא לא אמיתית. כמו בכל העולם, הקורונה גובה גם בישראל מחירים כבדים של חיים, בריאות ופרנסה. המצוקה היא אמיתית, ואני עמל מסביב לשעון כדי לתת לה מענה. לרבות סיוע כלכלי והזרמת כספים מהירה לעסקים ולאזרחים".

כדאי שנשים לב למשפט הלפני אחרון. יש בו שימוש במונח "אני", ולא מדובר על הצלחה בדיעבד אלא על התמודדות שלא מבטיחה דבר זולת מאמץ, ועלולה שלא להצליח. אני, ולא הממשלה, שבה חבר הנגבי. והתגובות ברשת? כמובן שעדיין יש תמיכה, אבל ההתגייסות האוטומטית כבר לא שם. הקסם כרגע לא שורה, והתחושה היא שקו אדום נחצה.

חשוב להבהיר: נתניהו זה לא הנגבי. עבורו זה לא מצב בלתי הפיך. הוא הוכיח בעבר שהוא יודע לעשות את מה שצריך כדי לצאת ממצבים קשים. אבל אף פעם הוא לא הגיע למצב שבו הקהל שלו לא מתגייס בהמוניו. משהו כאן חורק.

במגירה תמיד יש פתרון, ולא מן הנמנע שאחרי קריירה ארוכה ומתנצלת, הנגבי ייאלץ לשלם את המחיר כדי שהבייס ירגיש שהבוס עושה את מה שצריך. הבעיה של אקט כזה היא שהוא פוגם בשרשרת ההגנה של נתניהו, גם כלפי חוץ אבל גם כלפי פנים. בפעם הבאה שהזעם הציבורי יתעצם - והמצב הנוכחי לא הולך להשתפר בקרוב, כך שתהיה פעם באה - לא בטוח שיהיה לו את מי להזיז.

נתניהו יכול להתעודד מכך שלא מדובר במגזר העסקי אלא הפוליטי, ושם יש משחק סכום אפס: המנדטים תמיד מתחלקים, וכל עוד אין להם לאן ללכת, הנגבי יכול להמשיך להתבטא בחריפות ולהתנצל. הבעיה היא שלראשונה זה זמן רב, בצד הימני של המפה מתעוררת אופוזיציה שנמאס לה להיות אלונקה או סמרטוט רצפה והיא מזהה הזדמנות. ולכן, גם אם השמאל ולפיד שוב לא ישכילו למנף את המצב, נפתלי בנט נמצא בנקודה הכי טובה, שאין בה מה להפסיד. 

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת, ובעל הבלוג "המשבריסט"

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

העליות בת"א מתחזקות; מדד הבנקים עולה ב-2%, מניית הבורסה נופלת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.4% ● השקל ממשיך להפגין חוסן מול המטבעות הזרים ● הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

עם תקציב של 200 מיליון דולר: היוזמה של ראש אמ"ן לשעבר ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום המחשוב הקוונטי

התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן, שמקדם האלוף (במיל') תמיר היימן, היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל