גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש בארה"ב מנפץ את המיתוס: הסגר הוא לא מה שמוטט את הכלכלה

לפי המחקר, הוראות הסגר הרשמיות מסבירות רק "חלק צנוע" מהשינוי בהתנהגות הצרכנים ● המשבר החל כמשבר בריאותי, וייתכן שהיה מוביל להאטה כלכלית גם בלי צעדים ממשלתיים, אבל הופך למשבר כלכלי שלא ייעלם מעצמו עם היעלמות המגפה

מסכות פנים למכירה בשיקגו, אילינוי / צילום: Nam Y. Huh, Associated Press
מסכות פנים למכירה בשיקגו, אילינוי / צילום: Nam Y. Huh, Associated Press

כמעט מובן מאליו להגיד את זה בשלב הנוכחי, אבל המשבר הכלכלי שישראל והעולם נקלעו אליו החל כתוצאה ממשבר בריאותי. מגפת הקורונה היא שהובילה להאטה הכלכלית.

יותר מזה: ייתכן בהחלט שההאטה הכלכלית מגיעה גם בלי שהממשלה נוקטת בצעדים לבלום את המגפה, כמו הטלת סגר. עיקר ההאטה מגיעה כתוצאה מעובדה פשוטה: אנשים מפחדים להידבק בקורונה. זו למשל המסקנה העולה ממחקר ראשוני אותו פירסם לפני שבועיים פרופ' אוסטן גולסבי, מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו, שכיהן כיושב ראש מועצת היועצים הכלכליים בבית הלבן בממשל של ברק אובמה, יחד עם צ'אד סיוורסון מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה.

המחקר של שני הכלכלנים (שטרם עבר ביקורת עמיתים) התפרסם בעיצומו של הוויכוח הציבורי בארצות הברית על הסרת המגבלות על אירועים ועסקים ו"פתיחת הכלכלה". אם הממשלה היא שעצרה את הכלכלה, היא גם זאת שיכולה להביא לחידוש הפעילות. אבל, שני הכלכלנים כותבים, "בכלל לא ברור שההאטה הכלכלית נגרמה על ידי הוראות הסגר". במקום זאת, יכול להיות שאנשים חששו מהווירוס, ולכן החליט לנקוט בעצמם בריחוק, בלי שהממשלה תורה להם על כך.

הפחד הוא שמשאיר אנשים בבית

כדי לבדוק מה הגורם העיקרי להאטה הכלכלית, גולסבי וסיוורסון בחנו מידע על רמת הפעילות ב-2.25 מיליון עסקים בארצות הברית בשבועיים הראשונים של חודש מרץ, בהתבסס על נתוני מיקום סלולרי של עשרות מיליוני אמריקאים. כדי להבין מה גרם לאמריקאים לשנות את התנהגותם, גולסבי וסיוורסון מנצלים את העובדה שבחלקים שונים של ארצות הברית נקטו הנחיות שונות בזמנים שונים. יש מקומות שבהם הורו על ריחוק חברתי בזמנים שונים, ויש מקומות שבהם בכלל לא היו הנחיות כאלה. ובחלק מהמקרים, מדובר באזורים שצמודים זה לזה: למשל וויסקונסין, שהוציאה הוראות ריחוק חברתי שבוע אחרי צפון אילינוי. אם באזור שבו לא היו הוראות ריחוק אפשר לזהות צניחה בפעילות הכלכלית שמתקרבת לזאת שנרשמת באזור סמוך, שבו כן היו הוראות כאלה, סימן שהפחד הוא שמשאיר אנשים בבית.

התוצאות שלהם מראות בדיוק את זה: הוראות הסגר הרשמיות מסבירות רק "חלק צנוע" מהשינוי בהתנהגות הצרכנים. התנועה בעסקים שלגביהם יש נתונים צנחה ב-60 נקודות האחוז, אבל ההנחיות החוקיות מסבירות רק 7% אחוזים מתוך הירידה הזאת. כלומר, אנשים בעיקר שינו את ההתנהגות שלהם מרצונם.

עוד ממצאים של גולסבי וסיוורסון שמתיישבים עם המסקנה שאנשים משנים את הפעילות הכלכלית שלהם מיוזמתם: אפשר לזהות מתאם חזק בין הירידה בפעילות הצרכנים למספר מקרי המוות מקורונה באזור, והימנעות גדולה יותר מהגעה לעסקים גדולים או כאלה שהיה עמוסים בלקוחות לפני הקורונה.

ובכל זאת, גם אם ההנחיות הרשמיות מסבירות רק חלק קטן מהירידה בפעילות הכלכלית, גולסבי וסיוורסון מדגישים שיש להן השפעה גדולה על אופי הפעילות. למשל, במקום מסעדות וברים, שמספר הביקורים בהם ירד בכמעט 30%, הצרכנים עברו לקנות בחנויות מזון ומשקאות שאינן מסעדות, שם נרשמה עלייה של 27%. הם שינו את הרגלי הצריכה שלהם.

מסקנה שאפשר להסיק מהנתון האחרון: זה לא שההוראות הממשלתיות הן חסרות תועלת מבחינת בריאות הציבור. קודם כל, גם אם אזרחים שחוששים להידבק מהנגיף מקטינים את הפעילות שלהם, יכול להיות שהם לא מקטינים אותה מספיק כדי לבלום את המגפה (טענה שהכלכלן פרופ' מרטין אייכנבאום העלה בראיון ל"גלובס" באפריל). כלומר, דרושה עוד התערבות של הרשויות. ודבר שני, אם ההנחיות הרשמיות מצליחות להרחיק את הציבור ממקומות שיש בהם יותר סיכוי להידבק, ולגרום לו לקנות במקומות בטוחים יותר, גם זה חשוב (ומעלה שורת שאלות קשורות, למשל הצורך בפיצוי ממוקד לענפים ספציפיים, כמו מסעדות).

המחקר של גולסבי וסיוורסון מתבסס כאמור על נתונים מחודש מרץ, בגל הראשון של הקורונה בארצות הברית. וכמו שהמחברים מודים בעצמם, יש לו מגבלות, מעבר לעובדה שמדובר במחקר ראשוני. למשל, הוא מתמקד בעסקים שבהם אפשר למדוד תנועת לקוחות, כמו קמעונאות או מסעדות, ולא מכסה מגזרים אחרים. חוץ מזה, העובדה שמישהו היה בחנות לא מלמדת כמה הוא הוציא.

בינתיים, בכל מקרה, אפשר למצוא חישובים עדכניים דומים. למשל, מחקר של אנטה מרקווסקה, הכלכלנית הראשית של ג'פריז, שצוטטה בוול סטריט ג'ורנל. מרקווסקה בדקה נתוני פעילות כלכלית שוטפים וזיהתה ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית באזורים שבהם זינקו מקרי הקורונה בחודש שעבר, כולל פלורידה, אריזונה וטקסס. בצפון ארה"ב, להבדיל, אין ירידה בפעילות בממדים דומים.

הצניחה באמון הצרכנים בשבדיה כדוגמה

ואפשר למצוא עוד שלל דוגמאות הנוספות, כמו למשל ההשוואה המוכרת בין שבדיה, שהחליטה לא לא לנקוט בצעדים אגרסיביים להתמודדות עם המגפה, ודנמרק, שכן נקטה בצעדים כאלה. בשבדיה נרשמה צניחה חריפה עוד יותר מבדנמרק בביטחון הצרכנים. הממצא הזה (של חברת המחקר BCA) הביא את ג'ון אות'רס, פרשן בלומברג, לקבוע ש"הכלכלה לא יכולה לפעול בפול גז עד שמכניסים את הווירוס בחזרה לבקבוק ומביסים אותו". דברים דומים אפשר היה לשמוע גם מיו"ר הפד, ג'רום פאוול, בעדות בקונגרס בשבוע שעבר: "לא סביר שנראה התאוששות מלאה עד שאנשים ירגישו ביטחון בכך שאפשר לחזור למגוון רחב של פעילויות בבטחה".

הערה לסיום: מה שהחל כמשבר בריאותי הוא כבר יותר מזה. ככל שאנשים נמצאים יותר זמן בחל"ת, שהעסקים סגורים, ההכנסות מתייבשות והאי ודאות גדלה, כך המשבר הופך למשבר כלכלי שמזין את עצמו - במיוחד כשהעובדים והעסקים לא מקבלים סיוע מספיק (תרחיש שממנו הזהיר כאן בראיון ל"גלובס" הכלכלן מאוניברסיטת ברקלי, פרופ' פייר אוליבייה גורינשה, עוד במרץ). וזה כבר משבר שלא ייעלם מעצמו עם היעלמות המגפה.

עוד כתבות

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה