גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש בארה"ב מנפץ את המיתוס: הסגר הוא לא מה שמוטט את הכלכלה

לפי המחקר, הוראות הסגר הרשמיות מסבירות רק "חלק צנוע" מהשינוי בהתנהגות הצרכנים ● המשבר החל כמשבר בריאותי, וייתכן שהיה מוביל להאטה כלכלית גם בלי צעדים ממשלתיים, אבל הופך למשבר כלכלי שלא ייעלם מעצמו עם היעלמות המגפה

מסכות פנים למכירה בשיקגו, אילינוי / צילום: Nam Y. Huh, Associated Press
מסכות פנים למכירה בשיקגו, אילינוי / צילום: Nam Y. Huh, Associated Press

כמעט מובן מאליו להגיד את זה בשלב הנוכחי, אבל המשבר הכלכלי שישראל והעולם נקלעו אליו החל כתוצאה ממשבר בריאותי. מגפת הקורונה היא שהובילה להאטה הכלכלית.

יותר מזה: ייתכן בהחלט שההאטה הכלכלית מגיעה גם בלי שהממשלה נוקטת בצעדים לבלום את המגפה, כמו הטלת סגר. עיקר ההאטה מגיעה כתוצאה מעובדה פשוטה: אנשים מפחדים להידבק בקורונה. זו למשל המסקנה העולה ממחקר ראשוני אותו פירסם לפני שבועיים פרופ' אוסטן גולסבי, מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו, שכיהן כיושב ראש מועצת היועצים הכלכליים בבית הלבן בממשל של ברק אובמה, יחד עם צ'אד סיוורסון מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה.

המחקר של שני הכלכלנים (שטרם עבר ביקורת עמיתים) התפרסם בעיצומו של הוויכוח הציבורי בארצות הברית על הסרת המגבלות על אירועים ועסקים ו"פתיחת הכלכלה". אם הממשלה היא שעצרה את הכלכלה, היא גם זאת שיכולה להביא לחידוש הפעילות. אבל, שני הכלכלנים כותבים, "בכלל לא ברור שההאטה הכלכלית נגרמה על ידי הוראות הסגר". במקום זאת, יכול להיות שאנשים חששו מהווירוס, ולכן החליט לנקוט בעצמם בריחוק, בלי שהממשלה תורה להם על כך.

הפחד הוא שמשאיר אנשים בבית

כדי לבדוק מה הגורם העיקרי להאטה הכלכלית, גולסבי וסיוורסון בחנו מידע על רמת הפעילות ב-2.25 מיליון עסקים בארצות הברית בשבועיים הראשונים של חודש מרץ, בהתבסס על נתוני מיקום סלולרי של עשרות מיליוני אמריקאים. כדי להבין מה גרם לאמריקאים לשנות את התנהגותם, גולסבי וסיוורסון מנצלים את העובדה שבחלקים שונים של ארצות הברית נקטו הנחיות שונות בזמנים שונים. יש מקומות שבהם הורו על ריחוק חברתי בזמנים שונים, ויש מקומות שבהם בכלל לא היו הנחיות כאלה. ובחלק מהמקרים, מדובר באזורים שצמודים זה לזה: למשל וויסקונסין, שהוציאה הוראות ריחוק חברתי שבוע אחרי צפון אילינוי. אם באזור שבו לא היו הוראות ריחוק אפשר לזהות צניחה בפעילות הכלכלית שמתקרבת לזאת שנרשמת באזור סמוך, שבו כן היו הוראות כאלה, סימן שהפחד הוא שמשאיר אנשים בבית.

התוצאות שלהם מראות בדיוק את זה: הוראות הסגר הרשמיות מסבירות רק "חלק צנוע" מהשינוי בהתנהגות הצרכנים. התנועה בעסקים שלגביהם יש נתונים צנחה ב-60 נקודות האחוז, אבל ההנחיות החוקיות מסבירות רק 7% אחוזים מתוך הירידה הזאת. כלומר, אנשים בעיקר שינו את ההתנהגות שלהם מרצונם.

עוד ממצאים של גולסבי וסיוורסון שמתיישבים עם המסקנה שאנשים משנים את הפעילות הכלכלית שלהם מיוזמתם: אפשר לזהות מתאם חזק בין הירידה בפעילות הצרכנים למספר מקרי המוות מקורונה באזור, והימנעות גדולה יותר מהגעה לעסקים גדולים או כאלה שהיה עמוסים בלקוחות לפני הקורונה.

ובכל זאת, גם אם ההנחיות הרשמיות מסבירות רק חלק קטן מהירידה בפעילות הכלכלית, גולסבי וסיוורסון מדגישים שיש להן השפעה גדולה על אופי הפעילות. למשל, במקום מסעדות וברים, שמספר הביקורים בהם ירד בכמעט 30%, הצרכנים עברו לקנות בחנויות מזון ומשקאות שאינן מסעדות, שם נרשמה עלייה של 27%. הם שינו את הרגלי הצריכה שלהם.

מסקנה שאפשר להסיק מהנתון האחרון: זה לא שההוראות הממשלתיות הן חסרות תועלת מבחינת בריאות הציבור. קודם כל, גם אם אזרחים שחוששים להידבק מהנגיף מקטינים את הפעילות שלהם, יכול להיות שהם לא מקטינים אותה מספיק כדי לבלום את המגפה (טענה שהכלכלן פרופ' מרטין אייכנבאום העלה בראיון ל"גלובס" באפריל). כלומר, דרושה עוד התערבות של הרשויות. ודבר שני, אם ההנחיות הרשמיות מצליחות להרחיק את הציבור ממקומות שיש בהם יותר סיכוי להידבק, ולגרום לו לקנות במקומות בטוחים יותר, גם זה חשוב (ומעלה שורת שאלות קשורות, למשל הצורך בפיצוי ממוקד לענפים ספציפיים, כמו מסעדות).

המחקר של גולסבי וסיוורסון מתבסס כאמור על נתונים מחודש מרץ, בגל הראשון של הקורונה בארצות הברית. וכמו שהמחברים מודים בעצמם, יש לו מגבלות, מעבר לעובדה שמדובר במחקר ראשוני. למשל, הוא מתמקד בעסקים שבהם אפשר למדוד תנועת לקוחות, כמו קמעונאות או מסעדות, ולא מכסה מגזרים אחרים. חוץ מזה, העובדה שמישהו היה בחנות לא מלמדת כמה הוא הוציא.

בינתיים, בכל מקרה, אפשר למצוא חישובים עדכניים דומים. למשל, מחקר של אנטה מרקווסקה, הכלכלנית הראשית של ג'פריז, שצוטטה בוול סטריט ג'ורנל. מרקווסקה בדקה נתוני פעילות כלכלית שוטפים וזיהתה ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית באזורים שבהם זינקו מקרי הקורונה בחודש שעבר, כולל פלורידה, אריזונה וטקסס. בצפון ארה"ב, להבדיל, אין ירידה בפעילות בממדים דומים.

הצניחה באמון הצרכנים בשבדיה כדוגמה

ואפשר למצוא עוד שלל דוגמאות הנוספות, כמו למשל ההשוואה המוכרת בין שבדיה, שהחליטה לא לא לנקוט בצעדים אגרסיביים להתמודדות עם המגפה, ודנמרק, שכן נקטה בצעדים כאלה. בשבדיה נרשמה צניחה חריפה עוד יותר מבדנמרק בביטחון הצרכנים. הממצא הזה (של חברת המחקר BCA) הביא את ג'ון אות'רס, פרשן בלומברג, לקבוע ש"הכלכלה לא יכולה לפעול בפול גז עד שמכניסים את הווירוס בחזרה לבקבוק ומביסים אותו". דברים דומים אפשר היה לשמוע גם מיו"ר הפד, ג'רום פאוול, בעדות בקונגרס בשבוע שעבר: "לא סביר שנראה התאוששות מלאה עד שאנשים ירגישו ביטחון בכך שאפשר לחזור למגוון רחב של פעילויות בבטחה".

הערה לסיום: מה שהחל כמשבר בריאותי הוא כבר יותר מזה. ככל שאנשים נמצאים יותר זמן בחל"ת, שהעסקים סגורים, ההכנסות מתייבשות והאי ודאות גדלה, כך המשבר הופך למשבר כלכלי שמזין את עצמו - במיוחד כשהעובדים והעסקים לא מקבלים סיוע מספיק (תרחיש שממנו הזהיר כאן בראיון ל"גלובס" הכלכלן מאוניברסיטת ברקלי, פרופ' פייר אוליבייה גורינשה, עוד במרץ). וזה כבר משבר שלא ייעלם מעצמו עם היעלמות המגפה.

עוד כתבות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?