אמדוקס ברעננה / צילום: איל יצהר
בחברת אמדוקס לא נוהגים להתראיין. זאת לא החלטה של מנכ"ל כזה או אחר, אלא הדנ"א של החברה במשך שנים ארוכות. בחודשים האחרונים החליטו בחברה להיחשף קצת יותר, דיברו על אחריות תאגידית וניסו לשווק את עצמם כחדשניים מבחינת תעסוקה (למשל ההחלטה לעבוד יום אחד מהבית - עוד לפני הקורונה).
אולם על הפעילות העסקית שלה מדברים באמדוקס רק דרך שיחות הוועידה עם האנליסטים. אין לזה אח ורע; בצ'ק פוינט, ב-Wix, בנייס ובעצם כמעט בכל חברה - בטח בסדר הגודל הזה - מדברים עם עיתונאים, מסבירים לציטוט מהן ההזדמנויות ומהם האתגרים, מספרים על מנועי הצמיחה ועונים לשאלות קשות.
וכאלו לא חסרות באמדוקס, המספקת מערכות ופתרונות IT לחברות טלקום: החברה לא צומחת, המניה דורכת במקום כבר כמה שנים בזמן שהנאסד"ק מזנק, וכעת - בחברה מגבשים תוכנית קיצוצים של מאות עובדים לפחות בעולם (לפי דיווחים שונים המספר יכול גם להגיע ל-1,000-1,500 עובדים ברחבי העולם). באמדוקס, חברה שמעסיקה בישראל 4,500 עובדים, לא חושבים שהם צריכים לספק תשובות.
אז מה מצבה של אמדוקס? אפשר להגיד שיציב, לא בהכרח במשמעות החיובית של המילה. החברה - פעם ענקית בילינג והיום מתעסקת בצדדים נוספים הקשורים לניהול לקוחות - מוכרת את הפתרונות שלה לחברות טלקום.
אלו התמקדו בעבר בעולם הטלפוניה והסלולר, והיום מחזיקות גם בפעילות מדיה ואינטרנט. מחברות שמתחרות בינן לבין עצמן, הן מצאו את עצמן מתחרות בשירותים חדשניים כמו נטפליקס ואמזון פריים, שמבוססים דאטה ומכירים את הלקוחות לא רע בכלל.
בעבור אמדוקס דווקא מדובר בהזדמנות - היא הייתה יכולה לנצל את מהפכת הדאטה, לספק לחברות המסורתיות את ההזדמנות להכיר את הלקוחות שלהן טוב יותר, ולהתחרות באותן חברות חדשניות.
האם זה קורה? במידה מסוימת כן, אך מעט מדי. בחמש השנים האחרונות צמחו הכנסות אמדוקס ב-13% בסך הכול. האנליסטים צופים כי בשנת הכספים שתסתיים בספטמבר הקרוב, הכנסות החברה יעמדו על 4.1 מיליארד דולר, עלייה של 1% לעומת ההכנסות בשנה שעברה. בשנים קודמות עמד שיעור הצמיחה על 2%-3%.
פרויקטים עתירי כוח אדם
כשני שלישים מההכנסות של אמדוקס מגיעים מעשרה לקוחות גדולים, בראשם חברת AT&T. התלות בחברה האמריקאית ירדה בתוך שנתיים מ-32% ל-23%, שזאת בשורה טובה של אמדוקס (שיעור הצמיחה של החברה בנטרול AT&T גבוה יותר). עם זאת, חברות הטלקום הן חברות מסורתיות, איטיות, שלא בהכרח הפנימו כי הן מתחרות בחברות הטכנולוגיה. קונסולידציה בשוק היא עוד גורם לאי-ודאות, למרות שהיא יכולה להיטיב עם אמדוקס, אם מיזוג בין שתי חברות ייצור חברה חזקה יותר.
אמדוקס מבצעת עבורן פרויקטים ארוכי טווח, של 5-6 שנים. פרויקטים כאלו נוהגים לבחון במספר חודשי אדם שלוקח לבצע אותם. כך, אדם שמכיר את אמדוקס מקרוב, מעריך כי פרויקט קטן הוא בהיקף של 1,500-2,500 חודשי אדם ואילו פרויקט יחסית גדול מגיע ל-4,000-5,000 חודשי אדם (כלומר סביב 400 שנה). החברה היא גם סוג של חברת מיקור-חוץ. פעמים רבות אמדוקס מציעה ללקוחותיה לקחת על עצמה תפעול של מערך מסוים, למשל הבילינג - ולהחליף אותו. בעזרת הניסיון, המומחיות שלה, שימוש בטכנולוגיה והיכולת להעסיק עובדים במדינות שבהן כוח האדם זול יותר, היא מסוגלת לצמצם את ההוצאות בהשוואה ללקוח.
ללקוחות קיימים קשה מאוד להחליף את אמדוקס מפני שהיא נמצאת בליבה של הפעילות. היתרון של אמדוקס הוא שבדרך כלל הלקוחות לא מבקשים ממנה בלעדיות, כלומר אם היא מפתחת משהו ל-AT&T או ספרינט, היא יכולה להשתמש בו גם אצל לקוחות אחרים, וככה שיעורי הרווחיות שלה משתפרים.
אמדוקס גם אמורה ליהנות מהמגמות בשוק הטלקום, כמו פריסת הדור החמישי ווירטואליזציה של הרשת (מעבר לענן), אך גם זה לא צפוי להשפיע באופן דרסטי על ההכנסות. אינדיקציה לכך ניתן לראות בהוצאות ההון (Capex) של חברות הטלקום. לפי אתר סטטיסטיקה, ההוצאות האלו נשארו יציבות בארבע השנים האחרונות, ולפני כן ירדו.
אמדוקס מפטרת עובדים מפעם לפעם, כשפרויקטים נגמרים, וככל הנראה הפיטורים הפעם רחבים מהרגיל מכיוון שפרויקטים חדשים לא נפתחים - בשל משבר הקורונה. בחברה יודעים לבצע תהליכי מכירה מרחוק, אך ניתן להניח כי קשה יותר לסגור חוזים גדולים, וכן להטמיע אותם.
חברת הייטק? לא בדיוק
הפיטורים הצפויים באמדוקס העלו שאלה לגבי ההשפעה של המשבר על תעשיית ההייטק. אמדוקס נחשבת לאחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי, אך למעשה היא יותר חברת שירותים מחברת טכנולוגיה.
קשה ללמוד מהפיטורים באמדוקס לגבי המצב בתעשייה כולה. כן ניתן ללמוד שלקוחות מסורתיים - ולכל חברת טכנולוגיה יש לקוחות כאלו - אולי יותר איטיים בתהליכי קבלת ההחלטות. ועדיין, מכיוון שמדובר בפרויקטים גדולים במיוחד, זה שונה מרוב חברות הטכנולוגיה.
חזרה לאמדוקס - במידה רבה היא מזכירה חברות אינטגרציה כמו מטריקס ו-One, אבל היא מתבססת רק על פיתוחים עצמיים. הנתונים הפיננסיים משקפים זאת - החברה משקיעה פחות מ-7% מההכנסות שלה על מחקר ופיתוח והרווח הגולמי שלה עומד על 35%. לשם השוואה, בחברות תוכנה משקיעים סביב 15% במחקר ופיתוח, ושיעור הרווחיות הגולמי גבוה מ-60%, כך לפי קובץ נתונים של פרופ' אסוואת' דמודרן, מומחה להערכות שווי מ-NYU.
אמדוקס כן מבצעת רכישות מפעם לפעם, אך בסכומים קטנים יחסית - בדרך כלל של עשרות מיליוני דולרים. זה מאפשר לה לתת יותר ערך ללקוח, אבל גם במקרה הזה - לא מדובר במשהו שמסוגל להזיז את ההכנסות של אמדוקס. לא מן הנמנע שאמדוקס צריכה לבצע רכישה גדולה, שתאפשר לה ליצור מנוע צמיחה חדש, אך הדנ"א שלה מקשה עליה לעשות זאת, וככל הנראה קיימות גישות מנוגדות בהנהלת אמדוקס סביב הנושא.
למרות המאמצים, המניה לא זזה
למרות שזאת פרקטיקה מקובלת בוול סטריט, רכישה עצמית של מניות (ביי-באק) היא נושא שנוי במחלוקת - חברות מחליטות לקחת את קופת המזומנים שלהן ולהשקיע אותה ב"תדלוק" של המניה, במקום במנועי הצמיחה ובמחקר ופיתוח. משקיעים רבים מעדיפים את החלופה הזאת על פני חלוקת דיבידנד בגלל ענייני מיסוי. אמדוקס עושה גם וגם - בחמש השנים האחרונות היא הוציאה 2 מיליארד דולר על רכישה של מניות החברה ויותר מ-600 מיליון דולר על חלוקת דיבידנד. אגב, הסכום הזה גבוה פי שניים מההוצאות שלה על מחקר ופיתוח.
למרות הביי-באק האגרסיבי, מניית אמדוקס הניבה תשואה של 8% בלבד בחמש שנים, או 18% אם משקללים גם את הדיבידנד. מדד נאסד"ק הניב באותן שנים תשואה של 108%. החברה נסחרת לפי מכפיל של 2 על ההכנסות החזויות לשנה הקרובה ו-13.7 על הרווח הנקי למניה. בניגוד לחברות רבות, ולמרות האי-ודאות, אמדוקס לא נסוגה מהתחזיות השנתיות, כך שהאנליסטים צופים כי הפגיעה בה בשל משבר הקורונה תהיה מצומצמת.