מסעדה סגורה לפי תקנות הסגר / צילום: בר לביא, גלובס
מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, אמר כי מאז תחילת השנה נסגרו יותר מ-10% מכלל בתי העסק בענף. בדיון בוועדת הכלכלה אמר ברמן כי ישנם 14 אלף עסקים בענף, שמעסיקים מעל 200 אלף עובדים, ומאז תחילת השנה נסגרו 1,550 ולפי ההערכות עד סוף השנה המספר יצמח ל-5,000, ובין 100 ל-120 אלף עובדים יפוטרו. הוא הוסיף כי "אף אחד לא מצליח להבין את התקנות, זה בלתי מתקבל על הדעת. ההגבלות על ישיבה חוץ הן בלתי נתפסות. אי אפשר להתייחס למקום של 100 מטר כמו למקום של 1,000 מטר".
השף אסף גרניט התייחס בדיון להדבקה במסעדות, והזכיר את הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמצא לפי נתוני משרד הבריאות כי רק 1.8% מהחולים שמקור ההדבקה שלהם ידוע נדבקו במסעדות. "אין מפגשים בתוך מסעדה. אנשים מאוד אחראים, ובעלי מסעדות מפחדים על הפרנסה שלהם כך שהם מקפידים לשמור על ההנחיות. אי אפשר לחזור אחורה בלי פרופורציה, בעולם מצאו דרכים להפעיל מסעדות. מגיע לנו פיצוי וזה מצוין, אבל יש גבול כמה פיצוי הממשלה מסוגלת לתת ובלי לתת למשק לעבוד לא נצליח להתמודד. לקבוע 20 איש בלי קשר לגודל זה לירות לעצמנו ברגל", אמר.
נציג תנועת "אני שולמן", המסעדן אילן זיגדון, סיפר כי הוא מפעיל מסעדה בבאר שבע, ואמר כי הקריטריונים לקבלת פיצוי מעודדים העלמת מס. הוא סיפר כי מסעדנים חייבים כסף לשוק האפור ולא יודעים איך לצאת מזה, ואמר כי מי שפותח היום מסעדה הוא "פסיכופת לגמרי".
על הביקורת הזו התקשה להגיב המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, שאמר כי אירועים, ובמיוחד חתונות גדולות, היו מוקדי הדבקה גדולים. לדבריו, "ביישובים שונים הכל התחיל מאירוע אחד, כמו בדימונה או ביישובים הבדואים בנגב ובלוד, ההתפרצות החלה בגני אירועים שלא הקפידו על הכללים וגם במקומות שהקפידו על הכללים והייתה בהם קבוצה גדולה. אין ספק שבעת הזו נכון שלא להפעיל ונכון לפצות את מי שנפגע".
בעניין המסעדות, ההסבר שנתן פרופ' גרוטו היה רק כי הקושי העיקרי הוא שלא ניתן לאכול עם מסיכה. "בניגוד לתחבורה ציבורית או אפילו בתי כנסת, כשאנשים אוכלים אז מורידים מסיכות ויש סיכון משמעותי להדבקה. עשינו תו סגול עם משרדי האוצר והכלכלה ועם בעלי המסעדות ואולמות האירועים, אבל במקומות האלה נראה שהוא לא מתאים. במיוחד בגני אירועים ראינו שזה לא עובד". הוא לא השיב לטענה כי שיעור ההדבקה במסעדות נמוך במיוחד, או לאי ההתאמה של ההגבלות לגודל המסעדות.
רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים באוצר, עידו סופר, הגיב כי התוכנית הכלכלית נועדה בעיקר לתת סיוע לענפים שנסגרים ונפתחים. מטרתה לכסות כ-15% מההוצאות הקבועות החודשיות לזמן ארוך, מה שיאפשר למרבית העסקים לצלוח את המשבר. הוא הוסיף כי אם יהיה צורך לעדכן או לשנות את התוכנית הדבר ייבחן.
נציג רשות המסים, אמיר דהן, אמר כי בשבועות האחרונים נעשים מאמצים להעביר כספים לעסקים. הוא ציין כי הוגשו 91,783 בקשות, מתוכן רק 5,725 נותרו בטיפול והם יראו את הכסף בבנק כבר היום או מחר. עוד אמר דהן כי 2,200 בקשות נדחו כי לא עמדו בזכאות.
היו"ר יעקב מרגי התייחס לדברים ואמר כי הוועדה תבחן בקרוב מחדש גם את סוגיית העסקת העובדים הזרים, הן במסעדות והן בחקלאות ובתעשייה. הוא סיכם את הדיון ואמר כי המשבר הפתיע את כולם. לדבריו, "הוועדה דורשת מנציגי משרדי הבריאות, הכלכלה והאוצר לקיים פגישות עבודה עם נציגי בעלי עסקי האולמות, המסעדות, הברים כדי להגיע למתווה מוסכם להפעלה ומינוי של נאמן קורונה בכל עסק, ולהעביר אליה בדחיפות את תוצאות הפגישות. הוועדה ממליצה למשרד האוצר לפעול, בשיתוף עם בנק ישראל והבנקים, להאריך את משך הזמן לפרעון הלוואות לשלוש שנים. הוועדה ממליצה לאוצר לשנות את תחשיב המענקים, לפי תחשיב עונתי או שנתי, לפי אופי העסק, ולא לפי תחשיב דו חודשי. הוועדה ממליצה להעביר את הכספים מידית ורק לאחר מכן להתחשבן עם הזכאים, וממליצה לשר האוצר להקים חדר מצב, שיטפל בפניות בעלי העסקים".
היו"ר מרגי אף קרא לבעלי האולמות להחזיר את המקדמות ששילמו הזוגות הצעירים, ואמר כי הם אינם חברת האשראי של המדינה. "כל מי ששילם והזמנתו בוטלה צריך לקבל את הכסף שלו בחזרה", הבהיר.