הקורונה והמשבר הכלכלי הפכו את רשתות ויצרניות המזון ליישות מרכזית עבור הציבור בישראל בעידן הקורונה, וכעת הן עושות זאת לא רק בתחום מוצרי המזון, אלא גם בתחום ההלוואות. בימים אלה שופרסל וכאל מוציאות לדרך את מיזם ההלוואות שלהן בסניפים רשת המזון הגדולה בישראל. בשלב הראשון ב-20 נקודות, כשבמקביל המתחרה ויקטורי יוצאת עם צעד פיננסי משלה. משבר הקורונה לא יצר את הצורך, אלא בעיקר מהווה זרז, במידה רבה מקרי, לחיבור שכבר שנים מנסים לייצר אותו ושעדיין לא הגיע להבשלה סופית.
התיווך הפיננסי של חברות המזון
לחברות מזון, כמו גם לחברות תעופה, יש מעמד היסטורי משמעותי בעולמות התיווך הפיננסי וזאת בשל הממשק הישיר והייחודי שיש להן עם קהל הלקוחות הרחב. ההכרה בחשיבות של הממשק בין גופי הפיננסים לבין חברות המזון, כמו גם רשתות התעופה שבימים אלה נמצאות במשבר אדיר, אינה דבר חדש. כבר יותר מעשור שנעשים מאמצים ניכרים לחבירה בין רשתות מזון ובין גופי הפיננסים באופן שרשתות המזון יהיו רצפת מכירה לשירותים פיננסיים יעודיים ללקוחות הרבים שפוקדים אותן מדי יום. דבר זה גם הוליד את המכרז האמוציונלי והמשמעותי שבסופו שופרסל נפרדה משותפתה הקודמת מעולם כרטיסי האשראי - מקס (לשעבר לאומי קארד) - ועברה לכאל.
בין לבין, היו לאורך השנים גם ניסיונות להתקשר עם רשתות המזון מצד חברות ביטוח, בדומה לדברים שקיימים בעולם. ואולם, קשיים רגולטוריים רבים מנעו חיבור שכזה לאורך שנים, ולמעשה עד עכשיו. נזכיר כי החיבור בין כאל לבין שופרסל ומתן ההלוואות בסניפי רשת המזון התעכב במשך שנה בשל בחינה והערות מצד הפיקוח על הבנקים.
אבל לא מדובר רק בשיתופי פעולה אסטרטגיים כמו החבירה הזו שבין רשת המזון בניהולו של איציק אברכהן וכאל, אלא גם בשיתופי פעולה נוספים, כמו זה שבין שופרסל לבנק ירושלים, שבמסגרתו שופרסל תפיץ בסניפיה כרטיסי אשראי נטענים שמנפיק הבנק. נציין כי "בכרטיסי הפריפייד הללו יהיה ניתן לטעון עד 1,000 שקלים ולעשות בו שימוש עצמי למשל ברכישות בישראל ובחו"ל, להעניק אותו כמתנה או כארנק דיגיטלי לילדים ללא חשבון בנק", כאשר "הטענת הכרטיסים ורכישתם תתאפשר באופן בלעדי בסניפי רשת שופרסל", כדברי גורם מעורה.
הלוואה לכל מטרה או ללא ריבית
לא מדובר רק בשיתופי פעולה של שופרסל, שניסתה לקדם מהלכים שכאלה עוד בימים שנוחי דנקנר שלט בה ובכלל ביטוח. גם רשת ויקטורי, שביממה האחרונה השמיעה ביקורת חריפה על המהלכים של המתחרה שופרסל, כשמנכ"ל החברה אייל רביד טען כי "אני פשוט נחרד כשאני רואה את מתחריי מציעים הלוואות לכל דורש ואף מגדילים לעשות ומעמידים חדרי הלוואות פופ אפ מזכוכית בסניפים כדי לעודד אנשים לחתום על הלוואות 'נוחות' לכל מטרה".
רביד הצהיר כעת כי יספק ללקוחות פתרון יצירתי משלו לנושא: כרטיס נטען בסכום של 6,000 עד 10,000 שקל ב-12 תשלומים לרשת המזון ויקטורי שבשליטתו. רביד טוען בשיחה עם "גלובס" כי יספוג בעצמו את העלויות ולא יגבה ריבית על התשלומים הללו, כשכך הוא מבטיח לעצמו מחזור שנה קדימה. ניתן לראות בעסקה כמכירת כרטיס גיפטקארד לרשת אחת בעסקה בתשלומים, שהיא למעשה ההלוואה שרביד מבטיח שלא יקח ריבית בגינה.
ואולם, מדובר בשירות שונה לחלוטין מזה שמציעה שופרסל - ההלוואות שמציעה שופרסל, הינן הלוואות לכל מטרה בסכום של 10-20 אלף שקל, ולא מיועדות רק לרכישת מזון ברשת ספיציפית, כך שהן יכולות לשרת רחב יותר באוכלוסיה שזקוק לתזרים. עם זאת, הן כרוכות בריבית של 8%.
בימים האחרונים הבאנו כאן את הביקורת שהשמיעה הרשות לצרכנות בנושא ההלוואות של שופרסל וכאל, כשהיא טענה כי מדובר ב"ניצול מצוקה כלכלית" כשנקודות מתן ההלוואה נמצאות פיזית בתוך חנויות הרשת. מנגד, טוענים בשופרסל, ובמידה רבה של צדק, כי מדובר בהגברת התחרות לטובת הצרכן כשהכוונה לכך שלשופרסל כוח מיקוח גבוה מאשר לצרכן הממוצע.
בכל אופן, לא שופרסל ולא ויקטורי יחידות בתחום. גם רמי לוי וגם יינות ביתן מספקות פיתרונות פיננסיים ושירותים נוספים מעבר למכירת מזון בסניפיהן וללקוחותיהן, והן לא היחידות. מדובר למשל במועדוני אשראי חוץ בנקאיים שמשותפים עם חברות כרטיסי האשראי, בהלוואות שמממונות על ידי גופים פיננסיים, דוגמת החיבור של רביד עם ישראכרט, כשברור ששיתופי הפעולה הללו עדיין לא קרובים למיצוי פוטנציאל ההתקשרות בין העולמות הללו בשוק הישראלי. סביר שגם בשנים הקרובות נראה עוד ועוד חיבורים בין גופים פיננסיים, שיש להם עודפי הון ושמחפשים להרחיב את אפיקי המכירה שלהם, לבין רשתות המזון שנמצאות בקשר הדוק ויומיומי עם מיליוני ישראלים שבאים אליהן בכוונה אחת - לקנות.