לצעירים נגמרים מקומות העבודה בעקבות המשבר הכלכלי והאבטלה מזנקת / צילום: כדיה לוי, גלובס
אחת התוכניות לחילוץ המשק משיעורי האבטלה הגואים היא להשקיע 200 מיליון שקל שקל בהכשרות מקצועיות למובטלי הקורונה. אם תשאלו אותי, עדיף לייעד אותו לימי כיף למובטלים (עם שמירה על ריחוק חברתי כמובן), שלפחות ייהנו קצת במקום להשחית את זמנם בהכשרות שלא יצא להם מהן דבר, מלבד עוגמת נפש וקיצוץ של 30% בדמי האבטלה.
לא מבדילים בין מתכנת למנהל רשת
קחו לדוגמה את המפעל של רשות החדשנות המכונה "סיירת תכנות" (Coding Bootcamps) - שקם כדי לטפל במחסור העצום במתכנתים בתעשיית ההייטק, אבל נוחל כישלון מהדהד. למרות המשאבים העצומים המושקעים במפעל הזה (ובקורסים שאנשים מממנים באופן פרטי), על פי דוח של רשות החדשנות, מסתבר כי רק 3% מהמתכנתים המתחילים בהייטק הם בוגרי בוטקאמפים, ובכללם כאלה שמעסיקיהם תוגמלו על ידי המדינה בעבור כל גיוס.
מדוע? כי הסבות מקצועיות לא עובדות. מעסיקים לא רוצים ולא צריכים חסרי ניסיון, בטח שלא בוגרי קורסי אינסטנט, בוודאי לא במקצועות טכנולוגיים הדורשים הכשרה של שנים במוסדות אקדמיים איכותיים, על אחת כמה וכמה בעתות משבר (בתקופות האטה מגייסים את המנוסים ביותר ומשביחים כוח אדם). יתרה מכך, כשחלקים נרחבים מהשוק עוברים לעבודה מרחוק, בפרט בהייטק, איך בדיוק יכשירו לעבודה את בוגרי הקורסים הללו? חברות הייטק בקושי מצליחות להכשיר מרחוק מתכנתי-על שגייסו, למרות שהנ"ל בעלי ניסיון מפה עד הירח ("מאד, מאד, מאד קשה להכשיר מרחוק אפילו מתכנתים חזקים", אמרה לי השבוע מנהלת מרכז פיתוח של חברה גלובלית עתירת משאבים).
ואכן מי שיבדוק את שיעור הגיוסים למשרות ג'וניור (מתחילים) בחודשי הקורונה יגלה שהמספרים צנחו לרצפה, בדיוק מהסיבה הזאת, אז בוגרי הכשרות מקצועיות בחסות המדינה זה מה שהשוק צריך עכשיו? אבל למדינה זה לא משנה. אף אחד שם ממילא לא יודע כיצד שוק העבודה מתנהל ואיך מעסיקים מקבלים החלטות גיוס (כולל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלא לגמרי מבדילה בין מהנדס פיתוח לאיש מערכות מידע). אבל לצערי הידע הזה לא ממש מעניין אותם, שהרי כולם נהנים ממוסד ההכשרות המקצועיות - המנגנון הגדול של עובדי המדינה שמתפעלים אותו, וכמובן אין סוף גופי ההכשרה הפרטיים, חברות השמה ושאר גוזרי הקופונים שבדרך, המתפרנסים ממנו בכבוד רב - רק לא המוכשרים עצמם.
משחקים במספרים
העצוב הוא שמבטיחים להם "חכות במקום דגים", אבל המובטלים לא מקבלים אף חכה, ואילו הדגים שוחים ישר לרשתות של מפעילי ההכשרות שמצוידים בספינות דייג משוכללות. כל מי שרק יכול לחטוף לעצמו פיסה מכל הטוב הזה מטיל חכתו למים, מעלה בה איזה דג שמנמן (או ליוויתן), ואם צריך גם משחק בנתונים כדי להוכיח הצלחות, או מציג נתונים חלקיים/יחצ"ניים.
למשל הרשות לחדשנות שהתהדרה בתקשורת ב-70% הצלחה בהשמת בוגרי ההכשרות, כשפועל מדובר בפיילוט של 250 איש, שעלה מעל 10 מיליון שקל ב 2019 - הוצאה של למעלה מ-40 אלף שקל לראש, שזו פחות או יותר העלות של לימודי תואר שלם במדעי המחשב באוניברסיטה איכותית (להערכתי רוב הבוגרים הושמו תודות לתגמול למעסיקים, וספק גדול אם שרדו/ישרדו בתעשייה, שהרי להייטק חסרים בוגרי מדעי המחשב ומהנדסים מצטיינים ולא בוגרי קורסים מזורזים).
בציניות אין סופית רוכבים כולם על גב המובטלים, מי בעבור רווח כספי ומי לצורך רווח תדמיתי. שירות התעסוקה מבזבז כספי ציבור כדי לשפר את תדמיתו הארכאית, אם על ידי הפקת סידרת קורסים חינמיים בני שעה עד 3.5 שעות, לשיפור מיומנויות של מחפשי עבודה ( HTML , SEO קידום אתרים, כתיבה שיווקית, כתיבה באנגלית עסקית ושאר "מיומנויות" ששירות התעסוקה חושב שאפשר לרכוש ב 180 דקות), או באמצעות קורסים טכנולוגיים - למשל F ront end development תכנות ופיתוח אפליקציות WEB/WIN - שבוגריהם קרוב לוודאי לא ימצאו עבודה במקצוע לעולם (טרם פגשתי חברת הייטק המשתוקקו לבוגרי קורסי פיתוח מטעם משרד העבודה).
הסבה לשכר מינימום
ועכשיו שר האוצר מתהדר לו מעל כל במה בדאגה למובטלים, העיקר לצחצח את תדמית הממשלה שנתפסת כמי שזרקה מאות אלפי עצמאים ומובטלים לכלבים. אז למה לא לזרוק בנוסף גם 200 מיליון שקל על מובטלים מבוגרים שאין להם שום סיכוי למצוא עבודה (שוק העבודה מפלה מבוגרים מנוסים, אז הוא יגייס אותם חסרי ניסיון?), או על צעירים שיכולים למצוא עבודה בשכר מינימום גם בלי קורסי הסבה באמנות האפייה, טיפול בילדים, טבחות ויסודות השרברבות.
אז מה עושים? קטונתי מלייעץ למקבלי ההחלטות כיצד מחזירים 850 אלף מובטלים לשוק העבודה, אבל אין ספק שהכשרות מקצועיות בחסות המדינה זו לא הדרך, הם גם לא תצמצמנה את הפערים הגדולים במיומנויות עובדים רבים בישראל, שהם נמוכות באופן חריג יחסית למדינות המפותחות (בשביל זה צריך להקדים ולהשקיע במערכת החינוך).
מוסד ההכשרות הכושל הזה צריך להיכחד לאלתר (למעט לצורך הכשרת בעלי צרכים מיוחדים וכדומה), והחברות שזקוקות לכוח אדם תתכבדנה ותכשרנה אותו בכוחות עצמן, הן תעשנה זאת פי מיליון יותר טוב ויותר מהר ממשרד העבודה, ועם אחוזי הצלחה גבוהים לאין שיעור. ואם שירות התעסוקה רוצה קורס של שעה שעניינו 'כיצד מתנהל שוק העבודה', אני כאן לשירות המדינה, בחינם.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה