גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תתווכחו עם שוטר: לחובת המסכות דווקא יש בסיס חוקי

פעילים נגד תקנות הקורונה שכנעו אלפי ישראלים שטיעונים משפטיים יפטרו אותם מחבישת מסכה ● בתפריט: ההוראה מפירה זכויות יסוד, נשענת על סעיפים שבוטלו ובית משפט בכלל יפסול אותה בקרוב ● כדי שלא תסתבכו, הפרדנו את העובדות מההטעיות

פקחים נפרשים לפעולה ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה / צילום: משטרת ישראל
פקחים נפרשים לפעולה ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה / צילום: משטרת ישראל

תחתת שמש פז בשדרה נאה, אישה נטולת מסכה פונה לעובר אורח חבוש ב"מסכת סנטר", ופותחת בהרצאה. "כל פקח שבא אליך, אתה אומר לו: יש לי חופש לבחור אם הפה שלי יהיה פתוח או סגור! יש לי חופש על הגוף שלי! אני מחליט על הגוף שלי". היא מציגה לו דף נייר ומספקת הנחיות משפטיות. "אתה אומר לפקח, בסעיף 5 כתוב: ‘אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת’. כשהקימו את המדינה עשו את זה. ‘אין פוגעים בגופו’ - בפה שלו - ‘בחייו או בכבודו’. כששוטרים רואים את זה, הם מבטלים את הדוח".

את הסרטון הזה שיתפו בפייסבוק יותר מ-1,300 ישראליות וישראלים. הוא רק דוגמה אחת לתנועה רחבה נגד תקנת המסכות שצמחה בחודש האחרון, כשהגידול במספר הנדבקים בקורונה גרם לממשלה להעלות ל-500 שקל את הקנס לסרבנים. בחודש יוני חולקו 35 אלף קנסות למפרי תקנות הקורונה, כמעט כולם בגלל אי-חבישת מסכה.

בהרצאות מוקלטות, בפוסטים כתובים, בתיעוד מצולם של עימותים עם פקחים, מתנגדי המסכות מציעים מסר פשוט: סרבו לחבוש. לתקנות אין תוקף חוקי. כסגולה נגד קנסות הם מציידים את הצופות והצופים בסדרה של נימוקים משפטיים.

צוות ה"משרוקית" בדק את הפרסומים האלה כחלק מהמאבק במידע כוזב בפייסבוק (ראו גילוי מלא), ומצא בהם כמה וכמה טענות כוזבות. נעבור עליהן יחד, מהקלה אל הכבדה.

פוסט בפייסבוק נגד חבישת מסכות / צילום: צילום מסך

טיעון ראשון: ההוראה לחבוש מסכה מפירה זכות יסוד

כל הפעילים נגד תקנת המסכות מתחילים בהנחה פשוטה ואלגנטית: בישראל קיים חוק-על שמבטיח לנו חירויות יסוד, הלוא הוא "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". משמעות החוק, מסביר אחד הפעילים לשוטרים שהוא מצלם בכיכר הבימה בתל אביב, היא ש"אסור להגביל את החופש שלי". הסעיף השני בחוק אפילו אומר במפורש שאין לפגוע "בגופו" של אדם - והרי כששוטר מכריח אדם לעטוף את הפנים בבד, הוא מתערב בחופש שלו על גופו.

כדי להסביר את הכשל בטיעון הזה צריך להבין איך עובד חוק היסוד הזה. קודם כל הוא מונה את הזכויות שאנחנו נהנים מהן כברירת מחדל. אחר כך, בסעיף 8, הוא קובע שאפשר לפגוע בהן רק באמצעות חוק "שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש". במילים אחרות, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא מבטיח לנו חופש מוחלט. כשנכתב בו למשל שאין לאסור אדם, הכוונה היא לא שחייבים לסגור את בתי הכלא, אלא שאסור לממשלה לכלוא אדם באופן שרירותי.

האם המסכות פוגעות בחופש שלנו "לתכלית ראויה"? זאת שאלה של פרשנות, ושום בית משפט עדיין לא קבע שלא. המשפטן פרופ’ אביעד הכהן הציע בשיחה עם "ישראל היום" שבחיוב לחבוש מסכות המדינה דווקא מגינה על הגוף של האזרחים. היא שומרת עליהם מהידבקות במחלה מסוכנת.

מתוך סרטון בפייסבוק / צילום: צילום מסך

טיעון שני: אסור להגביל זכויות יסוד באמצעות תקנות חירום

רגע, אומרים הפעילים - החובה לחבוש מסכות לא נקבעה בחוק, אלא בתקנות חירום. בסרטונים התיעודיים הפעילים מנופפים בסעיף 12 לעיני השוטרים כדי להוכיח להם שהתקנות נולדו ללא סמכות. סעיף 12 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע: "אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים".

אלא שסעיף 12 לא נגמר שם, ובהמשכו כתוב במפורש: "בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת חירום שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה". ובכן, נרצה או לא נרצה, מצב חירום כזה שורר בישראל מיום הקמתה, והכנסת מאריכה אותו מדי שנה. זה קרה בפעם האחרונה לפני שלושה חודשים.

מתוך סרטון בפייסבוק / צילום: צילום מסך

טיעון שלישי: הסעיף שמאפשר שימוש בתקנות חירום - בוטל

כמה ממתנגדי המסכות קראו את החוק עד הסוף, אבל גילו לאקונה: הסעיף שמסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום כבר לא בתוקף. באחד הסרטונים הוויראליים, פעיל גלוי-פנים מושיט לשוטר בגאווה עותק של חוק היסוד, ועל המסך מופיע ההסבר המנצח: "סעיף 9 לפקודת סדרי שלטון ומשפט בוטל". אין סעיף 9 - אין מצב חירום - אין לממשלה סמכות להגביל זכויות בתקנות - אין תוקף לחובת המסכות.

אבל גם הקביעה הזאת מטעה. סעיף 9 באמת בוטל ב-1992; אבל הכנסת החליפה אותו בהוראה דומה - סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה. גם הוא קובע במילים ברורות: "תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים". בקיצור, אין חור בחוק. הכנסת לא שכחה לתת בסיס משפטי לתקנות הקורונה.

טיעון רביעי: אם נפנה לבית משפט, הוא יבטל את הדוחות

כמה מהפעילים נגד המסכות לא מסתפקים בתדרוך, אלא מרגיעים את הצופות והצופים: אל תפחדו לסרב, החוק לצדכם. "אם הפקחים לא מבטלים את הדוח, כולנו ביחד הולכים לבית משפט!" אומרת האישה בשדרה המוצלת, "אסור להם לתת לנו דוח".

זהירות. להבטחות האלה אין כיסוי. בג"צ אולי ישתכנע יום אחד מהטיעונים של מתנגדי המסכות, אבל כרגע עמדת הרשויות היא שהתקנות בתוקף. שום בית משפט לא פסק נגדן. אמנם האגודה לזכויות האזרח מתחה ביקורת חריפה על אכיפה אגרסיבית מדי של חובת המסכה, וטענה שהשימוש בשוטרים הוא בלתי מידתי. אבל עו"ד אן סוצ’יו, שכתבה את חוות הדעת מטעם האגודה, הבהירה ל"משרוקית" שהארגון לא כופר בחוקיות של התקנה כשלעצמה.

מתנגדי מסכות הפנו את תשומת לבנו לשתי עתירות שעדיין תלויות ועומדות בבג"ץ, ומוכיחות שהסוגיה נמצאת במחלוקת משפטית. עתירה אחת הוגשה בחודש מרץ מטעם הרשימה המשותפת וארגון עדאלה; השנייה בתחילת מאי, בידי עורכות הדין רונית לירן-שקד וליאור ארז.

שתי העתירות נוגעות לתקנות החירום, אבל לא מציגות ביקורת מיוחדת על ההוראה לחבוש מסכה. העתירה של הרשימה המשותפת מכוונת נגד השימוש בתקנות חירום כדי להכשיר את איכוני השב"כ, והדיון בה טרם התחיל. העתירה של עורכות הדין גרסה שהממשלה הייתה צריכה להסדיר את מגבלות הקורונה בחקיקה ראשית; אלא שבינתיים הכנסת עצמה אישרה להאריך את תקנות החירום, וכך העניקה להן תוקף קרוב יותר לזה של חוקים רגילים.

● לבדיקה המלאה בצירוף מקורות

גילוי מלא: המשרוקית של "גלובס" משתתפת בתוכנית של פייסבוק לבדיקת מידע החשוד כחדשות כזב בפיד, לצד עשרות ארגונים חברי IFCN, הרשת העולמית של בודקי עובדות. התוכנית כוללת תגמול.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

דיון בבג"ץ על חוסר שיתוף-הפעולה בין לוין ועמית: "סיטואציה משברית מאוד"

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט אלכס שטיין: "אם אין לי נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט עופר גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם השופט עמית אינה קבילה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוז לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים ווי וורק, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום