מטוס של DHL. סגירת השמיים גרמה לחברות השילוח לחפש חלופות / צילום: Jens Meyer, Associated Press
התפשטות מגפת הקורונה העולמית נותנת זריקת מרץ לתחום השילוח הבינלאומי, אך היא גם עלולה לערער את יציבותו. "גלובס" מנתח את השינויים בעידן הקורונה על התחום שנמצא מאחורי הקלעים של החבילות והמשלוחים שמגיעים לישראל, החל מעלי אקספרס ועד יבוא של מסיכות וביצים בשיא המשבר.
מאז פרוץ המגיפה העולמית, ועל רקע הגבלות התנועה שהוטלו במדינות רבות, נרשם ביקוש חריג למשלוחים. העובדה שהציבור בישראל, כמו גם בשאר העולם, נשאר סגור בבתים למשך מספר חודשים, הגדילה את הצורך באספקה עד לדלת הבית. המגבלות על פתיחת החנויות הפיזיות אילצו קמעונאיות, אך גם יצרניות שלא התנסו בכך בעבר, למצוא ערוצי מכירה ישירים לצרכן כדי לתת מענה לפגיעה החריפה שהן חוות בדמות ירידה במכירות בחנויות הפיזיות.
במקביל, קרה דבר נוסף: השמיים במדינות רבות ברחבי העולם נסגרו או שהתנועה הוגבלה, כך שטיסות הנוסעים בוטלו כמעט במלואן. חברות השילוח נדרשו למצוא חלופות - החל מהסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען ועד לחלופות ימיות.
קרטונים במקום נוסעים
בחודשים האחרונים חתמה DHL אקספרס על הסכם עם חברת המטוסים בואינג להסבה של ארבעה מטוסים למטוסי מטען, בעוד שבין מרץ ליוני ביצעה מנטפילד הישראלית 32 טיסות עם מטוסי צ'ארטר כדי להטיס מטענים לשוק הישראלי, ביניהם מסכות הגנה לפנים. אבל היו גם תשע טיסות ביצים שיובאו לארץ על רקע המחסור החריף שנגרם סמוך לחג הפסח, בסבסוד של 85% מהמדינה, וכך קרטונים הועמסו על הכיסאות ותפסו מקומם של נוסעים.
עם זאת, לצד הצמיחה בביקושים, משבר הקורונה הביא לצמצום מסוים במסחר העולמי - שהשילוח הלוגיסטי הוא נגזרת ישירה שלו. לפי נתוני סטטיסטה ו-Lloyd's Loading List, מחזור ההובלה האווירית בעולם הצטמצם בכ-20%, וההובלה הימית הצטמצמה בכ-10%. בעוד ששיעור הצמיחה בענף השילוח והלוגיסטיקה עמד על 4.2% בשנה, גורמים מעריכים כי השנה צפויה להסתיים במגמת ירידה של 7.5%. על הרקע הזה, לפני כחודשיים הודיעה Kuehne and Nagel, הנחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחום, על פיטורים של כ-20 אלף מתוך 87 אלף עובדיה.
עם זאת, בענף המקומי גורסים כי בישראל המציאות אופטימית יותר, כיוון ששוק היבוא מפצה על סגירת הגבולות. במקביל, העובדה שמאות אלפי ישראלים נשארים הפעם בחודשי הקיץ בארץ, במקום לצאת חופשה בחו"ל, מגדילה באופן דרמטי את הצריכה, בעיקר בתחומי המזון והלבוש.
איום נוסף שמייצרת הקורונה עבור הענף נוגע לעובדה שחברות ספנות מתחילות לדלג על חברות הלוגיסטיקה, ולבצע את השרשרת הלוגיסטית בעצמן.
מתחברים לבינלאומיות
עד כמה גדול שוק השילוח המקומי? מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי מחזור הפעילות של 12 החברות שפועלות בישראל בתחום השילוח ועמילות המכס ב-2020 צפויה לעמוד על כ-6.5 מיליארד שקל. ואולם, לפי הערכות של גורמים בענף, השוק גדול יותר, ועומד על 9-10 מיליארד שקל, כשהוא כולל בתוכו גם משלוחים מדלת לדלת (courier) ומחסנים לוגיסטיים.
בישראל, תחום השילוח הבינלאומי מבוסס בעיקר על חיבורים של שחקניות מקומיות עם ענקיות בינלאומיות שפועלות באמצעות זיכיון כסוכנות, או בהפעלה ישירה על ידי החברה העולמית. שתי החברות הגדולות בארץ הן כאלה - פליינג קרגו DHL ופריץ, הסוכנות הישראלית של ענקית השילוח פדקס, שנמצאת בבעלות משפחת נוריאל ובניהולו של יורם אייל.
השחקנית השלישית בגודלה, מנטפילד, היא חברה ישראלית (בבעלות משפחת יצהרי, ובניהולו של עומר יצהרי) שצמחה באופן הפוך - היא החלה את פעילותה בארץ, ופתחה רשת גלובלית שפועלת בכ-15 מדינות. גם יתר השחקניות המקומיות מתבססות על חיבורים לשחקניות בינלאומיות: DSV מפעילה בישראל סניף מקומי, קריאף גרופ פועלת עם JAS, וחברת אוריין הציבורית מחזיקה בהסכם אסטרטגי עם DB Schenker.
להערכות גורמים בענף השילוח, כמות הסחורה שמגיעה לאורך השנה ממשלוחים מסין לישראל בהזמנות מאתרים כמו ענקית המסחר המקוון אלי אקספרס (AliExpress) ומאתר הקניות המקוון Shein, הפכה להיות גדולה יותר מכל היבוא האווירי של הקמעונאיות המקומיות, כמו פוקס, קסטרו, גולף ואחרות.
סוף-סוף משקיעים בדיגיטל
עוד טרום עידן הקורונה, אחד האתגרים שריחפו מעל הענף היה המעבר לטרנספורמציה דיגיטלית, שאמורה בעתיד להחליף את הצורך בעובדים ולחתוך בצורה דרמטית את מספר המועסקים בתחום. במציאות החדשה, התהליך כולו יהפוך לדיגיטלי - החל מהצעת המחיר ועד מעקב צמוד אחרי החבילה שבדרך.
צריך להבין: מדובר בענף מסורתי שלא השתנה באופן דרמטי בעשורים האחרונים, והוא עדיין כרוך בשלבים בירוקרטיים רבים מול שורה ארוכה של גורמים. אחד האתגרים האדירים בו הוא ייעול השיטה המסורבלת הקיימת כיום. לפי הערכות בענף, כיום רק כ-10% משרשרת הערך נעשים באמצעות ממשקים דיגיטליים, והיתר בשיטות מסורתיות. מדובר בתהליך שכולל התנהלות והעברת מידע מול שורה ארוכה של גופים שונים - היבואן, חברות הספנות, חברת הלוגיסטיקה, חברות המשאיות, הנמלים ועמילי המכס.
כעת האתגר עבור חברות הלוגיסטיקה הבינלאומיות המסורתיות הוא המעבר לדיגיטל, שיוביל לחיסכון בכוח האדם. נכון להיום כבר יש לא מעט פתרונות טכנולוגיים שנמצאים בדרך לשם. כך, למשל, ענקית הספנות מרסק וחברת IBM הכריזו לפני כשנתיים על מיזם למעקב אחרי שינוע מכולות לאורך שרשרת האספקה באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין; ואילו סופטבנק השקיעה בפברואר אשתקד בסטארט-אפ פלקספורט (Flexport), במסגרת גיוס רחב יותר שהסתכם בכמיליארד דולר.
אבל ישנן גם שחקניות כמו אמזון, שאמנם נחשבת לפלטפורמת מסחר מקוון וחברת טכנולוגיה, אך בפועל היא מעצמת לוגיסטיקה שמחפשת את הדרך לפתרון הדיגיטלי הבא. בחודש שעבר דווח כי המנכ"ל והמייסד ג'ף בזוס השקיע בסטארט-אפ הבריטי ביקון (Beacon), שהוא פלטפורמה דיגיטלית לשינוע מכולות. היקף הגיוס הכולל של ביקון, לפי דיווחי החברה, עמד על כ-15 מיליון דולר.
מה שברור הוא, שהצורך של ענקיות כמו אמזון ואלי אקספרס לספק את החבילות שהן מוכרות, יחד עם הקדמה הטכנולוגית והכניסה של חברות נוספות למכירה באונליין, מבטיחים המשך גידול בביקוש לשירותים של חברות השילוח - שיניעו יותר ויותר חבילות מצד אחד של הגלובוס לצד השני.
20% הצמצום במחזור ההובלה האווירית בעולם בתקופת הקורונה. ההובלה הימית הצטמצמה בכ-10%
7.5% - שיעור הירידה הצפוי בהיקף הפעילות של ענף השילוח הבינלאומי. בשנה הקודמת שיעור הצמיחה עמד על 4.2%