ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
היוזמה להורדת מס הרכישה לא הגיעה מהדרגים המקצועיים במשרד האוצר אלא מהשר שעומד בראש המשרד - אך היא לא עוררה התנגדות. נזכיר כי רק לפני חמש שנים היה זה אגף התקציבים שדחף ושכנע את שר האוצר, משה כחלון, להעלות את מס הרכישה למשקיעים ואפילו בשיעורים גבוהים מאלה שעליהם החליט בסופו של דבר כחלון. הוראת השעה של כחלון מ-2015 הייתה אמורה לפוג ממילא בסוף 2020, ובאוצר התכוונו לגבש עמדה מקצועית בשאלה האם להאריך אותה.
כ"ץ הקדים את הפקידים כשהודיע להם על כוונתו להוריד את מס הרכישה. הודעתו של כ"ץ לא עוררה הפעם התנגדות מיוחדת. מה השתנה בחמש השנים האחרונות?
באוצר אומרים ששוק הדיור 2020 הוא ממש לא שוק הדיור 2015. עליות המחירים נבלמו והיקף העסקאות שהיה נמוך בלאו הכי, ספג כעת מכה קשה נוספת בעקבות משבר הקורונה. מבחינת הכנסות המדינה, באוצר מצפים שהתעוררות בהיקף העסקאות תביא לגידול מסוים בהכנסות ממס רכישה בטווח הקצר, למרות ששיעור המס נמוך יותר, אולם בטווח הארוך הצעד לא צפוי להניב לקופת המדינה הכנסות עודפות.
ההסתייגות היחידה שהייתה לדרג המקצועי לגבי הורדת מס הרכישה הייתה כי המהלך חייב להתבצע במהירות. באוצר כבר ראו מה עושות יוזמות דומות לשוק, כמו המע"מ אפס של לפיד, וחששו כי ההכרזה על הורדת המס תכניס את השוק לעצירה מוחלטת. מסיבה זו מיהרו באוצר לבצע מחטף חקיקתי ולהכניס את הורדת מס הרכישה לתוך חוק התוכנית הכלכלית למאבק בקורונה - למרות שאין שום קשר בין שני המהלכים.
הכוונה המקורית הייתה להכניס את הורדת מדרגות המס לתוך חוק ההסדרים שמצורף לתקציב המדינה, אבל גם באוצר לא מתביישים להודות כי "אין לנו שום מושג אם ואם כן, מתי חוק ההסדרים והתקציב יגיעו לכנסת".