איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי
יותר משנתיים לאחר שהודיעה הבורסה לניירות ערך בתל אביב על תחילתו של הפרויקט להקמת מערכת להשאלת ניירות ערך המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'יין, הכריזה ביום שלישי השבוע הבורסה כי המערכת שפיתחה תושק בעוד כשלושה חודשים, ב-2 בנובמבר.
בניגוד למערכות בלוקצ'יין מבוזרות, המוכרות מהעולם של מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, מערכת הבלוקצ'יין BSL) Blockchain Securities Lending) שהקימה הבורסה, היא מערכת סגורה, המיועדת אך ורק לחברי מסלקת הבורסה.
השאלת ניירות ערך (מניות או מכשירי השקעה אחרים) היא חלק מתהליך של מכירה בחסר ("שורט") בשוק ההון. בתהליך זה, גוף הסוחר בניירות ערך מקבל בהשאלה נייר ערך מבעליו (המשאיל, שהוא בדרך כלל גוף מוסדי), מוכר אותו בשוק, ולאחר זמן מסוים עליו לרכוש אותו מחדש כדי להחזירו לבעליו. רווחיות העסקה נקבעת בהתאם ליחס בין מחיר המכירה למחיר הקנייה של נייר הערך. בגלל הסיכון הכרוך בעסקאות "שורט", חבר הבורסה המתווך בעסקה מבקש לצורך ביצועה ביטחונות מתאימים מהמוכר (השואל את נייר הערך).
לדברי הבורסה, "השימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין תאפשר לנצל את היתרונות העיקריים שלה, כמו ביצוע עסקאות ישירות בין משקיעים, כריתת חוזים חכמים והגברת אבטחת העסקה על ידי היעדר היכולת לשנותו. יתרונות אלה עשויים להועיל לבורסה, לנאמני המשמורת ולקוחותיהם, בעלויות זולות יותר, ברמת אבטחה גבוהה ביותר ובמתן האפשרות לשוק ההון לנצל את מלוא הפוטנציאל הטמון בו".
אין חובה רגולטורית להשתמש במערכת
עד היום, אין בישראל אף מערכת מרכזית לצורך השאלה של ניירות ערך. כל אחד מהבנקים משתמש לצורך זה בחדרי המסחר שלו, וכל חברי מסלקת הבורסה שאינם בנקים משתמשים במערכת התוכנה של חברת FMR, המספקת להם שירותי BackOffice ("משרד אחורי"). רשות ניירות ערך לא הגדירה חובה רגולטורית להשתמש במערכת מסוימת לצורך השאלת ניירות ערך.
בהודעתה על השקת מערכת הבלוקצ'יין מסבירה הבורסה כי "בשוק ההון הישראלי חסרה כיום מערכת מרכזית אחת, המאפשרת ביצוע השאלות בניירות ערך. כיום, השאלת ניירות ערך מתבצעת במנגנון בין-בנקאי ובמידת הצורך חוץ-בנקאי. המטרה של BSL היא ליצור פלטפורמה מרכזית שתשנה את שוק השאלת ניירות הערך, בכך שתאפשר השאלה ישירה בין משקיעים בכל מגוון המכשירים הפיננסיים העיקריים. היא תרכז את כל הפעילות תחת קורת-גג אחת, ותאפשר פעילות בהיקף גדול יותר בזמן קצר יותר ועבור עסקות קצרות טווח יותר שאינן מתבצעות כיום".
בדוח הכספי שלה לשנת 2019, שפרסמה הבורסה לניירות ערך במרץ האחרון, דיווחה הבורסה כי עלות הפיתוח של מערכת מאגר ההשאלות המרכזי, המבוססת על בלוקצ'יין, מוערכת ב-15 מיליון שקל, ומתוכם הושקעו עד למועד פרסום הדוח כ-5.1 מיליון שקל. הבורסה ציינה כי "שלב ההרצה של המערכת יחל במהלך הרבעון השני של 2020, ובתלות בהצלחתו, הפעילות העסקית תבשיל במהלך המחצית השנייה של 2020. לאור זאת, החברה צופה כי היקף ההכנסות מהמערכת במהלך שנת 2020 לא יהיה מהותי".
מערכת BSL, שתושק בנובמבר, תפעל תחת אחריותה של מסלקת הבורסה. המסלקה, הפועלת במסגרת חברה בת בבעלות מלאה של הבורסה לניירות ערך, מונה 16 חברי מסלקה, שכולם גם חברי בורסה (כולל בנק ישראל ושני בנקים זרים: סיטיבנק ו-HSBC). בניגוד להשאלת ניירות ערך כיום, שבה הצד הנגדי שלוקח את ההתחייבות על ההשאלה הוא אחד מחברי המסלקה - למשל, אחד הבנקים - במערכת החדשה המסלקה עצמה תהיה צד נגדי לכל העסקאות.
חברי מסלקה יוכלו להפעיל צמתים בבלוקצ'יין
בבורסה לני"ע, שאותה מוביל המנכ"ל איתי בן זאב, הסבירו בשיחה עם "גלובס" כי מערכת BSL היא בדיוק אותה מערכת שעל תחילת פיתוחה הודיעה הבורסה במאי 2018, כפי שפורסם באותה עת ב"גלובס". המערכת מבוססת על תשתית הבלוקצ'יין Hyperledger Sawtooth - פלטפורמת קוד פתוח לבניית יישומי DLT (מערכות תשלומים מבוזרות), שמשתמשת בטכנולוגיית Software Guard Extensions (טכנולוגיית SGX) של אינטל כדי להצפין את נתוני העסקאות המתבצעות בה.
פיתוח המערכת התחיל לפני יותר משנתיים במסגרת שיתוף פעולה של הבורסה עם חברות הטכנולוגיה The Floor, אקסנצ'ר ואינטל. בבורסה הסבירו כי אקסנצ'ר סיימה את חלקה בפיתוח המערכת, ואילו אינטל, שבינתיים הפסיקה להיות המפיצה הראשית של Hyperledger Sawtooth, קישרה את הבורסה עם חברה בריטית קטנה בשם BTP (בשמה המלא Blockchain Technology Partners), שמתווכת בין פלטפורמת Hyperledger לבין מערכת BSL.
לדברי הבורסה, "במרץ האחרון נפתחה לחברי הבורסה סביבת ניסוי ייעודית, המאפשרת להם להתנסות בביצוע עסקאות השאלה מול הפלטפורמה החדשה, ולהתאים את המערכות שלהם למועד תחילת הפעילות".
מדוע תושק מערכת BSL רק בעוד שלושה חודשים? בבורסה הסבירו בשיחה עם "גלובס" כי הזמן הזה נועד לאפשר לחברי המסלקה להתארגן לקראת עבודה עם המערכת החדשה. הבורסה התחילה לבצע את שלב הטסטים (בדיקות) של המערכת כבר במרץ, אבל אז התפרצה הקורונה וקטעה את התהליך, כי רוב העובדים עברו לעבוד מהבית. כיום, לדבריו, המערכת חזרה לפעול במסגרת הטסטים מול חברי מסלקה.
לגבי מערכת הבלוקצ'יין, בבורסה הסבירו בשיחה עם "גלובס" כי הצמתים (המחשבים המנהלים את הבלוקצ'יין) ברשת מבוזרים, וכל חבר מסלקה יכול לבקש להקים אצלו צומת עצמאי. המערכת מעבירה את הזכות לסגור כל בלוק (כל קובץ בבלוקצ'יין) בין הצמתים באופן רנדומלי, ובכל שלב יש צומת מסוים שמבצע את סגירת הבלוק. לצמתים הפעילים במערכת BSL יש הרשאות שונות, כך שלא כל המידע בבלוקצ'יין פתוח ונגיש לכל מפעילי הצמתים, וזאת לצורך שמירה על פרטיות ואנונימיות של המשתמשים השונים ברשת.
בבורסה לניירות ערך מצפים כי בסופו של דבר, חברי המסלקה הגדולים יצטרפו למערכת הבלוקצ'יין כמפעילי צמתים עצמאיים, והחברים הקטנים יותר ישתמשו במערכת דרך הממשק האינטרנטי (ללא הפעלת צומת). בבורסה מסבירים כי כל חבר מסלקה שרוצה להפעיל צומת במערכת, צריך לרכוש לצורך כך שני מחשבים ייעודיים ולהתחבר לרשת הבק-אופיס הפרטית שמפעילה מסלקת הבורסה. לפיכך, עלויות ההצטרפות למערכת BSL הן זניחות בעבור הבנקים או הגופים המוסדיים שהם חברי מסלקה.